נייר חדרה
צילום: יח"צ

נייר חדרה: זינוק חד ברווח הנקי לסך של 11 מיליון שקל; המניה טסה 8%

נדב לוי | (1)
נושאים בכתבה נייר חדרה

נייר חדרה שבשליטת קרן פימי, העוסקת בתחום האריזה, נייר ומיחזור, דיווחה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה הנוכחית כאשר רשמה זינוק חד בשורת הרווח הנקי שהסתכם בכ-11 מיליון שקל. מניית נייר חדרה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-8%. 

בשורה העליונה רשמה החברה סך הכנסות שהסתכמו בכ-436 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת בהשוואה להכנסות של כ-428 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר שירותי האיסוף בכ-7 מיליון שקלים ובמחזור מגזר מוצרי אריזה וקרטון בכ-8 מיליון שקלים נוספים. שני המגזרים, יחד עם מגזר ניירות האריזה, מהווים את ליבת עסקי החברה: מוצרי אריזה, נייר ומחזור. 

הרווח הגולמי גדל בכ-9 מיליון שקל ושיעורו הסתכם בכ-15% מסך המכירות וזאת לעומת כ- 13% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות ברבעון הראשון של 2017 גדל והסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיפור משמעותי של כ-53%.

ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 צמח בכ-24% והסתכם בכ-46 מיליון שקל, המהווים כ-11% מסך ההכנסות. זאת בהשוואה לכ-37 מיליון שקל, שהיוו כ-9% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, שיפור משמעותי לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הזינוק ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי ובהוצאות המימון.

מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון במהלכו חזרנו להציג צמיחה בהכנסות תוך המשך שיפור ניכר ב-EBITDA. התוצאות הן פרי המיקוד בליבת העסקים תוך מתן דגש על יעילות תפעולית. לאחרונה גובשה בחברה תכנית אסטרטגית מקיפה, שבמהלכה נקבע שנייר חדרה אינה "מפעל נייר", כי אם חברת אריזה נייר ומחזור, ויש לכך משמעות עמוקה. מרבית הכנסות החברה ועיקר הרווח שלה מגיעים מתחום זה. תחום מוצרי האריזה צומח בכל העולם, שמשתמש בכמות הולכת וגדלה של מוצרי אריזה מנייר וקרטון, הודות לגידול באוכלוסייה ולשיפור רמת החיים. בפני נייר חדרה עומדת ההזדמנות לנצל מגמה זו, שכן שלושה מבין חמשת מגזרי הפעילות של החברה, אמניר, מפעל ניירות האריזה וכרמל, פועלים בשוק צומח זה. העוצמה של נייר חדרה נובעת מהסינרגיה שבין מגזרי הפעילות, המאפשרת אינטגרציה אנכית בשרשרת הערך של מוצרי אריזה, נייר ומחזור".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסביח של עובד מרוויח יותר (ל"ת)
    ראובן 15/05/2017 11:23
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: