נייר חדרה
צילום: יח"צ

נייר חדרה: זינוק חד ברווח הנקי לסך של 11 מיליון שקל; המניה טסה 8%

נדב לוי | (1)
נושאים בכתבה נייר חדרה

נייר חדרה שבשליטת קרן פימי, העוסקת בתחום האריזה, נייר ומיחזור, דיווחה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה הנוכחית כאשר רשמה זינוק חד בשורת הרווח הנקי שהסתכם בכ-11 מיליון שקל. מניית נייר חדרה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-8%. 

בשורה העליונה רשמה החברה סך הכנסות שהסתכמו בכ-436 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת בהשוואה להכנסות של כ-428 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר שירותי האיסוף בכ-7 מיליון שקלים ובמחזור מגזר מוצרי אריזה וקרטון בכ-8 מיליון שקלים נוספים. שני המגזרים, יחד עם מגזר ניירות האריזה, מהווים את ליבת עסקי החברה: מוצרי אריזה, נייר ומחזור. 

הרווח הגולמי גדל בכ-9 מיליון שקל ושיעורו הסתכם בכ-15% מסך המכירות וזאת לעומת כ- 13% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות ברבעון הראשון של 2017 גדל והסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיפור משמעותי של כ-53%.

ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 צמח בכ-24% והסתכם בכ-46 מיליון שקל, המהווים כ-11% מסך ההכנסות. זאת בהשוואה לכ-37 מיליון שקל, שהיוו כ-9% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, שיפור משמעותי לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הזינוק ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי ובהוצאות המימון.

מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון במהלכו חזרנו להציג צמיחה בהכנסות תוך המשך שיפור ניכר ב-EBITDA. התוצאות הן פרי המיקוד בליבת העסקים תוך מתן דגש על יעילות תפעולית. לאחרונה גובשה בחברה תכנית אסטרטגית מקיפה, שבמהלכה נקבע שנייר חדרה אינה "מפעל נייר", כי אם חברת אריזה נייר ומחזור, ויש לכך משמעות עמוקה. מרבית הכנסות החברה ועיקר הרווח שלה מגיעים מתחום זה. תחום מוצרי האריזה צומח בכל העולם, שמשתמש בכמות הולכת וגדלה של מוצרי אריזה מנייר וקרטון, הודות לגידול באוכלוסייה ולשיפור רמת החיים. בפני נייר חדרה עומדת ההזדמנות לנצל מגמה זו, שכן שלושה מבין חמשת מגזרי הפעילות של החברה, אמניר, מפעל ניירות האריזה וכרמל, פועלים בשוק צומח זה. העוצמה של נייר חדרה נובעת מהסינרגיה שבין מגזרי הפעילות, המאפשרת אינטגרציה אנכית בשרשרת הערך של מוצרי אריזה, נייר ומחזור".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הסביח של עובד מרוויח יותר (ל"ת)
    ראובן 15/05/2017 11:23
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?