נייר חדרה: זינוק חד ברווח הנקי לסך של 11 מיליון שקל; המניה טסה 8%
נייר חדרה נייר חדרה שבשליטת קרן פימי, העוסקת בתחום האריזה, נייר ומיחזור, דיווחה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה הנוכחית כאשר רשמה זינוק חד בשורת הרווח הנקי שהסתכם בכ-11 מיליון שקל. מניית נייר חדרה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-8%.
בשורה העליונה רשמה החברה סך הכנסות שהסתכמו בכ-436 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת בהשוואה להכנסות של כ-428 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר שירותי האיסוף בכ-7 מיליון שקלים ובמחזור מגזר מוצרי אריזה וקרטון בכ-8 מיליון שקלים נוספים. שני המגזרים, יחד עם מגזר ניירות האריזה, מהווים את ליבת עסקי החברה: מוצרי אריזה, נייר ומחזור.
הרווח הגולמי גדל בכ-9 מיליון שקל ושיעורו הסתכם בכ-15% מסך המכירות וזאת לעומת כ- 13% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות ברבעון הראשון של 2017 גדל והסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיפור משמעותי של כ-53%.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 צמח בכ-24% והסתכם בכ-46 מיליון שקל, המהווים כ-11% מסך ההכנסות. זאת בהשוואה לכ-37 מיליון שקל, שהיוו כ-9% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.
- ורידיס הופכת את אינפיניה לחברה בת מלאה בתמורה למניות בפרמיה גבוהה
- ורידיס יורדת ב-4% בעקבות הנפקת זכויות של 973 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, שיפור משמעותי לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הזינוק ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי ובהוצאות המימון.
מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון במהלכו חזרנו להציג צמיחה בהכנסות תוך המשך שיפור ניכר ב-EBITDA. התוצאות הן פרי המיקוד בליבת העסקים תוך מתן דגש על יעילות תפעולית. לאחרונה גובשה בחברה תכנית אסטרטגית מקיפה, שבמהלכה נקבע שנייר חדרה אינה "מפעל נייר", כי אם חברת אריזה נייר ומחזור, ויש לכך משמעות עמוקה. מרבית הכנסות החברה ועיקר הרווח שלה מגיעים מתחום זה. תחום מוצרי האריזה צומח בכל העולם, שמשתמש בכמות הולכת וגדלה של מוצרי אריזה מנייר וקרטון, הודות לגידול באוכלוסייה ולשיפור רמת החיים. בפני נייר חדרה עומדת ההזדמנות לנצל מגמה זו, שכן שלושה מבין חמשת מגזרי הפעילות של החברה, אמניר, מפעל ניירות האריזה וכרמל, פועלים בשוק צומח זה. העוצמה של נייר חדרה נובעת מהסינרגיה שבין מגזרי הפעילות, המאפשרת אינטגרציה אנכית בשרשרת הערך של מוצרי אריזה, נייר ומחזור".
- 1.הסביח של עובד מרוויח יותר (ל"ת)ראובן 15/05/2017 11:23הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
