נייר חדרה: זינוק חד ברווח הנקי לסך של 11 מיליון שקל; המניה טסה 8%
נייר חדרה נייר חדרה שבשליטת קרן פימי, העוסקת בתחום האריזה, נייר ומיחזור, דיווחה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה הנוכחית כאשר רשמה זינוק חד בשורת הרווח הנקי שהסתכם בכ-11 מיליון שקל. מניית נייר חדרה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-8%.
בשורה העליונה רשמה החברה סך הכנסות שהסתכמו בכ-436 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת בהשוואה להכנסות של כ-428 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר שירותי האיסוף בכ-7 מיליון שקלים ובמחזור מגזר מוצרי אריזה וקרטון בכ-8 מיליון שקלים נוספים. שני המגזרים, יחד עם מגזר ניירות האריזה, מהווים את ליבת עסקי החברה: מוצרי אריזה, נייר ומחזור.
הרווח הגולמי גדל בכ-9 מיליון שקל ושיעורו הסתכם בכ-15% מסך המכירות וזאת לעומת כ- 13% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות ברבעון הראשון של 2017 גדל והסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיפור משמעותי של כ-53%.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 צמח בכ-24% והסתכם בכ-46 מיליון שקל, המהווים כ-11% מסך ההכנסות. זאת בהשוואה לכ-37 מיליון שקל, שהיוו כ-9% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.
- ורידיס הופכת את אינפיניה לחברה בת מלאה בתמורה למניות בפרמיה גבוהה
- ורידיס יורדת ב-4% בעקבות הנפקת זכויות של 973 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, שיפור משמעותי לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הזינוק ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי ובהוצאות המימון.
מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון במהלכו חזרנו להציג צמיחה בהכנסות תוך המשך שיפור ניכר ב-EBITDA. התוצאות הן פרי המיקוד בליבת העסקים תוך מתן דגש על יעילות תפעולית. לאחרונה גובשה בחברה תכנית אסטרטגית מקיפה, שבמהלכה נקבע שנייר חדרה אינה "מפעל נייר", כי אם חברת אריזה נייר ומחזור, ויש לכך משמעות עמוקה. מרבית הכנסות החברה ועיקר הרווח שלה מגיעים מתחום זה. תחום מוצרי האריזה צומח בכל העולם, שמשתמש בכמות הולכת וגדלה של מוצרי אריזה מנייר וקרטון, הודות לגידול באוכלוסייה ולשיפור רמת החיים. בפני נייר חדרה עומדת ההזדמנות לנצל מגמה זו, שכן שלושה מבין חמשת מגזרי הפעילות של החברה, אמניר, מפעל ניירות האריזה וכרמל, פועלים בשוק צומח זה. העוצמה של נייר חדרה נובעת מהסינרגיה שבין מגזרי הפעילות, המאפשרת אינטגרציה אנכית בשרשרת הערך של מוצרי אריזה, נייר ומחזור".
- 1.הסביח של עובד מרוויח יותר (ל"ת)ראובן 15/05/2017 11:23הגב לתגובה זו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
