נייר חדרה: זינוק חד ברווח הנקי לסך של 11 מיליון שקל; המניה טסה 8%
נייר חדרה שבשליטת קרן פימי, העוסקת בתחום האריזה, נייר ומיחזור, דיווחה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הראשון של השנה הנוכחית כאשר רשמה זינוק חד בשורת הרווח הנקי שהסתכם בכ-11 מיליון שקל. מניית נייר חדרה מגיבה לתוצאות בזינוק של כ-8%.
בשורה העליונה רשמה החברה סך הכנסות שהסתכמו בכ-436 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, זאת בהשוואה להכנסות של כ-428 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לטענת החברה, הגידול נבע בעיקר מגידול במכירות מגזר שירותי האיסוף בכ-7 מיליון שקלים ובמחזור מגזר מוצרי אריזה וקרטון בכ-8 מיליון שקלים נוספים. שני המגזרים, יחד עם מגזר ניירות האריזה, מהווים את ליבת עסקי החברה: מוצרי אריזה, נייר ומחזור.
הרווח הגולמי גדל בכ-9 מיליון שקל ושיעורו הסתכם בכ-15% מסך המכירות וזאת לעומת כ- 13% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לפני הוצאות והכנסות אחרות ברבעון הראשון של 2017 גדל והסתכם בכ-23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שיפור משמעותי של כ-53%.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2017 צמח בכ-24% והסתכם בכ-46 מיליון שקל, המהווים כ-11% מסך ההכנסות. זאת בהשוואה לכ-37 מיליון שקל, שהיוו כ-9% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל אשתקד.
- ורידיס הופכת את אינפיניה לחברה בת מלאה בתמורה למניות בפרמיה גבוהה
- ורידיס יורדת ב-4% בעקבות הנפקת זכויות של 973 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2017 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, שיפור משמעותי לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הזינוק ברווח הנקי הושג הודות לשיפור ברווח התפעולי ובהוצאות המימון.
מנכ"ל נייר חדרה, גדי קוניא: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון הראשון במהלכו חזרנו להציג צמיחה בהכנסות תוך המשך שיפור ניכר ב-EBITDA. התוצאות הן פרי המיקוד בליבת העסקים תוך מתן דגש על יעילות תפעולית. לאחרונה גובשה בחברה תכנית אסטרטגית מקיפה, שבמהלכה נקבע שנייר חדרה אינה "מפעל נייר", כי אם חברת אריזה נייר ומחזור, ויש לכך משמעות עמוקה. מרבית הכנסות החברה ועיקר הרווח שלה מגיעים מתחום זה. תחום מוצרי האריזה צומח בכל העולם, שמשתמש בכמות הולכת וגדלה של מוצרי אריזה מנייר וקרטון, הודות לגידול באוכלוסייה ולשיפור רמת החיים. בפני נייר חדרה עומדת ההזדמנות לנצל מגמה זו, שכן שלושה מבין חמשת מגזרי הפעילות של החברה, אמניר, מפעל ניירות האריזה וכרמל, פועלים בשוק צומח זה. העוצמה של נייר חדרה נובעת מהסינרגיה שבין מגזרי הפעילות, המאפשרת אינטגרציה אנכית בשרשרת הערך של מוצרי אריזה, נייר ומחזור".
- 1.הסביח של עובד מרוויח יותר (ל"ת)ראובן 15/05/2017 11:23הגב לתגובה זו

נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
עלייה של 25% בהכנסות ל-224.6 מיליון דולר; הרווח למניה על 2.16 דולר - סנט מעל הצפי; צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 215-225 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שהרבעון הרביעי יהיה נמוך מהשלישי וחוששת
נובה, נובה -8.04% ספקית פתרונות המדידה הישראלית לתעשיית המוליכים למחצה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה ממשיכה ליהנות מצמיחה בביקוש למערכות מדידה לתחומי הזיכרונות והמעבדים המתקדמים - מגזרים שנהנים מההאצה בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ובייצור שבבים מתקדמים, אבל בעוד הרבעון השלישי נראה חזק מהצפוי, הרביעי מאכזב את וול סטריט.
מניית Nova Measuring Instruments Ltd. -2.82% נופלת בשיעור של 10% במסחר המוקדם בנאסד"ק אחרי פרסום התוצאות. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-9.2 מיליארד דולר ) אחרי שזינקה כ-72% מתחילת השנה ו-88% במהלך 12 החודשים האחרונים.
הרווח למניה (Non-GAAP) ברבעון השלישי עמד על 2.16 דולר, לעומת תחזית הקונצנזוס של 2.15 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 222 מיליון דולר, ובזינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שימו לב לנקודה הבאה - רק סנט מעל התחזית, ולא הרבה מעל בהכנסות. נובה זינקה בחודשים האחרונים כאילו היא הולכת "להפגיז" בתוצאות וזה לא קרה. השוק טיפח ציפיות והתאכזב. מעבר לכך, התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת - 215-225 מיליון דולר, אמצע טווח של 220 מיליון דולר שזה מתחת להכנסות ברבעון השלישי. וול סטריט רוצה צמיחה מתמשכת מדי רבעון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו כאמור ב-224.6 מיליון דולר, עלייה של 2% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-25% לעומת הרבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 61.4 מיליון דולר, או 1.90 דולר למניה בדילול מלא, עליה של 19% לעומת התקופה המקבילה.
לפי Non-GAAP, הרווח הנקי היה 70 מיליון דולר, או 2.16 דולר למניה, עלייה של 24% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נותר יציב - 56.7%, לעומת 56.6% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות עלו ל-63.6 מיליון דולר, לעומת 52.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
