בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

• ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
• מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

״הבורסה המקומית לא הצליחה להביא לפה את החברות הגדולות. הן הולכות ישר לניו יורק. גם הקמפיינים של הבורסה לא הזיזו להן” היו ניסיונות. קמפיינים, פניות ישירות, פיתויים אבל חברות ההייטק בחרו שוב ושוב ללכת לניו יורק. זה המקום שבו נמצאים האנליסטים, הכסף הגדול, והקהילה שמבינה איך לתמחר צמיחה טכנולוגית. התוצאה? תל אביב הפכה לבורסה עם הטיה ענקית כמעט בלתי נתפסת לנדל"ן ולפיננסים. “אין דבר כזה בשום בורסה אחרת” הוא אומר, כמעט כל יזמי הנדל"ן הישראלים, גם המניבים וגם אלה שבונים דירות, מגייסים כאן הון וחוב. השוק המקומי, במילים פשוטות, ממוקד דווקא בסקטורים הרגישים ביותר לריבית ולמצב המאקרו, בעוד תעשיית ההייטק, זו שמייצרת את הערך, ההכנסות והחדשנות מתנהלת בכלל מעבר לים. זה גם מוסיף לנו לבורסה המקומית שכבת סיכון משלה. ״זה לא קיים בעולם. רמת הריכוזיות של הנדל"ן בשוק המקומי - ייחודית לחלוטין”.

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

מה תהיה הנורה האדומה לבלימה של ה-AI?

המשכנו לפיל שבחדר. הבינה המלאכותית. לפידות מדגיש ש-AI הוא סיפור אמיתי ומשמעותי, אבל הסיפור שנבנה סביבו - בעיקר ההבטחות ל-AGI - מנפח את השוק לרמות מוגזמות. “מדברים איתך על מומחה על-אנושי, על טכנולוגיה שתהיה חכמה מכל אדם. זה אולי יגיע, אבל זה לא קורה בשנה-שנתיים. לדעתי זה רחוק לפחות עשור”. אבל עצם קיומה של האפשרות - גם אם היא מעורפלת - מזין גל השקעות חסר תקדים, כזה שיצר ריצה מטורפת לכל מי שעוסק ב-AI או אפילו רק מדבר עליו.

וכאן מגיע אחד הדברים שלפידות הכי מודאג מהם: מבני הניפוח. הוא מתאר תופעה הולכת וגוברת של השקעות צולבות בין חברות ה-AI הגדולות, שמזניקות באופן מלאכותי את השווי. “חברה A מזרים 50 מיליון דולר לחברה B. אוטומטית השווי של B קופץ ב-50 מיליון. אז B קונה בחזרה מניות של A בסכום דומה - וקופצת שוב. מה קרה בפועל? 50 מיליון יצאו, 50 מיליון חזרו. לא השתנה כלום, אבל השווי בשוק טס למעלה. זה ניפוח, נטו”. לדבריו, כל הצדדים נהנים מהתהליך - הציבור רואה “השקעות הדדיות”, החברות נהנות מפרמיות, והמסר לציבור הוא שמשהו “גדול” קורה. “אבל זה לא משקף ערך אמיתי”, הוא מדגיש.

• ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
• מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״