הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 6.07%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

• מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
• מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

המסחר מתנהל במגמה מעורבת. ת"א 35 עולה 0.2% בעוד ת"א 90 יורד 1.1%.

במגזר הפיננסים - ת"א בנקים יורד כ-1.1% בעוד מדד ת"א ביטוח יורד 0.2% לאחר ירידות חדות הבוקר. ת"א נדל"ן מאבד 1.2%, ות"א נפט וגז יורד 0.4%.

אנחנו מדברים על האפשרות של רוטציה בפיננסים הרבה זמן. התוצאות של חברות הביטוח היו פנומנליות, אבל כולם מבינים שאלה תשואות שיהיה קשה לשחזר על בסיס קבוע. בעוד שבעוד הבנקים ממשיכים להציג יציבות ותשואות דו ספרתיות, המשקיעים צריכים לחשוב מי יותר אטרקטיבי במבט קדימה. אם תשאלו את סמנכ"ל הכספים של כלל ביטוח, לו יש דעה דיי ברורה - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"

ואם דיברנו על הבנקים, בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, כשדיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה. מניות הבנקים הם הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור. 

גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.

ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.

• רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
• שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 8%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?