הפסד של 24 מיליון שקל לאקסלנז ביוסיינס ב-2016

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ עלו ל-14.11 מיליון שקל ב-2016 
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה אקסלנז

חברת אקסלנז ביוסיינס המפתחת ומשווקת מכשור רפואי לאבחון וניהול מחלות בדרכי העיכול והכבד, פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2016. ההפסד הכולל ב-2016 הסתכם ב-24.4 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 28.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

עיקר הקיטון בהפסד הכולל נבע בעיקר מגידול ברווח הגולמי כתוצאה מגידול במכירות, קיטון בהוצאות המכירה והשיווק כתוצאה מצמצום בכח האדם ואחזקת חברת הבת בארה"ב וכן מקיטון בהוצאות המימון כתוצאה משערוך ההתחייבות לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית במשרד הכלכלה המושפעת בעיקר מעדכון תחזית המכירות. סך המזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר נכון לדצמבר 2016 הסתכמו בכ-19.6 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-4.4 מיליון שקל, גידול של כ-26% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בשנת 2016 הסתכמו ב-16.1 מיליון שקל, גידול של כ-25.8% בהשוואה לאשתקד. הגידול במכירות  נובע בעיקר מגידול במכירות בארה"ב ותחילת מכירות לסין בשנת 2016.

חברת המכשור הרפואי רחוקה מרווחיות לאחר שההוצאות המו"פ ב-2016 עלו ל-14.11 מיליון שקל, אבל כן תולה תקוות גדולות לכיוון שוק של מאות מיליוני דולרים בשנה. בשיחה עם Bizportal מתייחס מנכ"ל החברה, רפי ורנר, להתפתחויות האחרונות בגזרת החברה.

אקסלנז ביוסיינס, שבשליטת מוריק ארקין, נסחרת בת"א לפי שווי של 164 מיליון שקל. החברה עוסקת בפיתוח מכשור לבדיקות נשימה כדי לאבחן מחלות בדרכי העיכול והכבד, ומוכרת את מכשירי ה-BreathID יחד עם ערכות חד פעמיות הנדרשות לצורך ביצוע הבדיקות. בנובמבר האחרון קיבלה אקסלנז את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לשיווק מוצר הדגל, ובתחילת פברואר הגיעה ההודעה על הסכם בלעדי בארה"ב. לצד ההודעה צורפה הערכה אופטימית להמשך לפיה ההכנסות ב-2017 יוכפלו בעקבות ההסכם לעומת השנה חולפת.

רפי, ספר לנו קצת על הטכנולוגיה מאחורי המכשור הרפואי?

"זוהי בדיקה דיאגנוסטית לזיהוי חיידק בקיבה בשם H. pylori, שנחשב לחיידק נפוץ יחסית כאשר רק בישראל 40% מהאנשים סוחבים אותו בקיבה. לאורך זמן החיידק גורם לאולקוס וכל מני הפרעות, והוא קשור גם ליצירת סרטן בקיבה. זהו תהליך ארוך שלא קורה מהיום למחר והרבה אנשים לא מרגישים בסימפטומים אבל מאד רצוי להיפטר מהחיידק בטווח הארוך, ולכן מי שמראה את הסימפטומים הכי קלים עליו לבצע את הבדיקה הזו. בארץ יש מודעות מלאה ועושים לא מעט בדיקות, במסגרת סל התרופות. בעולם יש כמה דרכים שונות לבדיקה. אחת מהן זו בדיקת הנשיפה אותה אנו מוכרים. דרך אחרת זו בדיקת צואה שלא ממש הכי נוחה לעשות. בדיקה נוספת, שנפוצה בארה"ב, זו בדיקת דם אך היא אינה מדויקת שכן מדובר בבדיקת נוגדנים. כלומר, גם אם נרפאת מהחיידק - הבדיקה עדיין תמצא את הנוגדנים. כיום, המגמה היא לעבור מבדיקת דם לזו הנעשית דרך הנשימה ובגלל זה פיתחנו את המערכת למעבדה. אחת משתי המעבדות הגדולות בארה"ב שעושה את הכי הרבה בדיקות היא זו שחתמנו איתה את ההסכם, לאבקורפ. מעבר לזה יש הרבה מעבדות פרטיות שגם להן אנו מציעים את המערכת. כמובן שמדובר בסדר גודל קטן יותר מזו של לאבקורפ שעושה 6 ספרות של בדיקות בשנה, לעומת רופא שעושה 150 בדיקות".

מאז 2013 המניה רשמה התרסקות של 80%, מאיפה זה הגיע?

"בשנת 2013 קיבלנו אישור ה-FDA למכשיר מרפאות רופאים. המניה הגיבה בזמנו בחדות ועלתה באופן דרסטי. ככל שחלף הזמן התברר לנו, ולשוק, שהשוק המרכזי בארה"ב הוא שוק המעבדות. 99% מהבדיקות נעשות בנשיפה אך מתוך זה 95% נעשים בשוק המעבדות. גם לנו וגם לשוק הסתבר ששוק ה'פוינט אוף קייר' זה לרדוף אחר כל רופא שבסופו של דבר עושה בין 100 ל-350 בדיקות בשנה והשוק שלנו זה שוק המעבדות. כמו כן לא הראנו עלייה מהותית במכירות. ניגשנו בניסוי קליני על מכשיר המעבדה וב-2015 קיבלנו הודעה מה-FDA שדרש מאיתנו לבצע מספר דברים שדחה את אישור המעבדה בשנה וחצי, וזה גם כן תרם לירידה בשער המניה של החברה. אלו פחות או יותר הסיבות לירידות שחוותה המניה ב-3 השנים האחרונות עד יוני-יולי של השנה שעברה. שוק ה'פוינט אוף קייר' הוא נחמד אבל לא יכול להקפיץ את החברה למקום אחר".

לאחר ההתרסקות המניה דישדשה מספר חודשים עד יוני האחרון, מה הטריגר למהלך העליות מאז?

"עיקר הקפיצה במניה במהלך השנה האחרונה, כנראה, נבע משתי סיבות עיקריות החל מחודש יוני של 2016 כשפרסמנו את תוצאות הניסוי במכשיר המעבדה. מתוך התוצאות קשה היה ל-FDA לא לתת אישור ואז החלה הקפיצה הראשונה, אחר כך ב-1 בנובמבר פורסם האישור עצמו ובשבוע שעבר ההסכם של לאבקורפ... הפוטנציאל עכשיו כבר לוקח את המכירות העתידיות, כולל שוק המעבדות בארה"ב. בנובמבר האחרון קיבלנו אישור FDA למערכת וכתבנו שהאסטרטגיה שלנו היא לנסות לחתום עם שחקנים מרכזיים בשוק, כך שההודעה בחמישי האחרון על ההסכם עם לאבקורפ למעשה מעידה שהצלחנו על במטרה. ההודעה אומרת שהאישור שקיבלנו מה-FDA מתורגם לכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הפן השני מגיע משוק הכבד. הודענו על 2 שיתופי פעולה עם חברות פארמה אמריקאיות כאשר הן עושות ניסוי קליני לנאש, ואנו נכנסים בניסוי כעוד כלי דיאגנוסטי באם התרופה עובדת. נושא התרופות לכבד שומני הוא די חם בארה"ב. אנו משתפים פעולה עם חברות בתחום, כמו גלקטין הנסחרת בנאסד"ק, וזה ממצב אותנו בפוזיציה טובה לחדירת שוק. התחום נמצא בעין המשקיעים ויכול להיות שזה גם היווה טריגר לקפיצת המניה".

נציין כי אקסלנז מפתחת בנוסף מוצר דומה תחת אותו רעיון ואותה טכנולוגיה. מדובר בדיאגנוסטיקה לתפקודי כבד שעדיין רחוקה מקבלת האישור לשיווק. החברה מנהלת מספר ניסויים קליניים אך עדיין לא החלה בניסוי לרישום. אם נעשה את האנלוגיה לניסוי בתרופות, החברה נמצאת בשלב 2 של הניסוי הקליני, שתוצאותיו ייקחו אותה להגשת הבקשה לאישור ה-FDA. מדובר בהליך שייקח עוד כמה שנים.

מתחרות שוק

בתחום ה-H. pylori לאקסלנז יש רק מתחרה אחת, אוצוקה היפנית (Otsuka). בשאר העולם יש תחרות לא קטנה מהרבה כיוונים ובישראל לחברה אין מתחרים. בתחום הכבד קשה להצביע על תחרות שכן אין דיאגנוסטיקות מאושרות למה שהחברה מודדת, והשוק עדיין לא קיים. באקסלנז מעריכים כי יש 10 חברות שמפתחות דיאגנוסטיקה לא פולשנית לכבד אך אף אחת מהן עדיין לא מאושרת ואף אחת לא מודדת מה שאקסלנז מודדת, כמו יכולת הכבד לפרק את החומר שניתן למטופל. "מצד אחד אין תחרות ומצד שני אין לנו גורם השוואה", אמר ורנר.

מה אבן הדרך הבאה מבחינתכם?

"חדירה עמוקה לשוק המעבדות. היום בארה"ב עושים סדר גודל של 6 מיליון בדיקות H.pylori בכל הטכנולוגיות. מתוכן פחות ממיליון נעשות בבדיקות נשימה אז בשוק הקיים אנו מעוניינים להגדיל את נתח השוק, כאשר יש לנו מתחרה אחת, החברה בת של אוצוקה היפנית. רק לנו ולהם יש את אישורי ה-FDA למכירה בארה"ב. כמובן שאנו מעוניינים לקחת מהם נתח שוק אך מעבר לזה השוק אמור לגדול כך שיהיו 4 מיליון בדיקות נשימה. בישראל עושים היום רק בדיקות נשימה, ובארה"ב מדובר בשוק יותר שמרני שמשתנה משנה לשנה".

"אז אבן הדרך הבאה שלנו זה לחנך את השוק אבל העבודה נעשית על ידי אחרים. האיגודים הרפואיים הודיעו כבר שבדיקת נשימה היא זו שצריכה להיות, וחלק מחברות הביטוח הפסיקו לתת שיפוי לבדיקות דרך הדם. המעבדה השנייה בגודלה בארה"ב, קווסט, הודיעה ללקוחות שלה שהיא לא עושה בדיקות דם, אז לא רחוק היום שבדיקות דם ייעלמו ובמקומן תבוא בדיקת הנשימה, כאשר שמנו לעצמנו את היעד לקחת את הנתח שוק כשזה יגיע. קשה לדעת מתי אבל בוודאי בשנים הקרובות".

האמצעים הנזילים שברשותכם יספיקו עד אז?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.