שר האוצר פועל: מחייב הדח"צים לאשר תגמול לבכירים בענף הפיננסיים

התקנות מתייחסות לרגישות הרבה ולפוטנציאל ניגודי העניינים כאשר גוף מוסדי אחד מצביע עבור מדיניות תגמול ומשכורות של גוף מוסדי אחר, לרבות בנק
דניאל קביליו | (2)

שר האוצר, יאיר לפיד, חתם היום על תקנות שמסדירות את אופן הצבעתם של הגופים המוסדיים באסיפות כלליות. מטרת התקנות היא לייעל את פעילות הגופים המוסדיים באסיפות כלליות, ולוודא כי השתתפותם היא בעלת ערך ושומרת על האינטרס הציבורי ועל זכויות החוסכים.

התקנות מתייחסות לרגישות הרבה ולפוטנציאל ניגודי העניינים כאשר גוף מוסדי אחד מצביע עבור מדיניות תגמול ומשכורות של גוף מוסדי אחר, לרבות בנק. התקנות קובעות כי ההחלטה לגבי אופן ההצבעה במקרים אלה תתקבל רק על ידי הדירקטורים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות. בכך התקנות מקנות השפעה רבה להצבעת הדירקטורים החיצוניים על פני המלצת חברה מייעצת.

כמו כן, התקנות מפחיתות את מספר האסיפות בהם יחויבו הגופים להשתתף. בכך התקנות מאזנות בין הצורך להקטין את מספר האסיפות שהגופים משתתפים בהן, במיוחד בנושאים בהם הם אינם יכולים להשפיע, לבין הצורך והמחויבות להצביע בנושאים בהם בעל השליטה אינו זכאי להצביע, כך שיכולת ההחלטה בהצבעות נתונה בידיהם. מדובר למשל בעסקאות בעלי עניין, תגמול בכירים ומינוי דירקטורים חיצוניים.

בנוסף, נקבעו הוראות שונות ביחס להתקשרות של גוף מוסדי עם חברה מייעצת. הוראות אלה מוודאות כי חברות מייעצות פועלות בסטנדרטים ונורמות ראויות, כפי שמקובל בשווקים מפותחים.

שר האוצר, יאיר לפיד: "מטרת התקנות היא להסדיר באופן ברור את מדיניות התגמול באסיפות הכלליות כדי למנוע את המשך השתוללות שכר הבכירים. נמשיך לוודא שפעילות התגמול לא פוגעת באינטרסים ציבוריים ובזכויות החוסכים".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההסדרה מהווה צעד נוסף בהגברת האחריות של גופים מוסדיים על ההתנהלות בשוק ההון הישראלי. התקנות מטילות על הגופים אחריות כבדה במקום בו הם יכולים להשפיע באופן מהותי על תוצאות ההצבעה, ומעצימות את תפקידם של דירקטורים כשומרי הסף ושמירת אינטרס הציבור".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוף סוף קם גואל בישראל שלא מפחד (ל"ת)
    הברבור הירוק 10/06/2014 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ציון 10/06/2014 07:19
    הגב לתגובה זו
    מיליונים רבים כשכר ובכל מיני הטבות ומינהל מקרקעי ישראל שמספסר בקרקעות לזכאים ומעמ שמיתעלל ברוכשי דירות זכאיםומנפיח את מחיר הדירות והפוליטיקאים טומנים הראש בחול ומיתנהגים כמו בני יענה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.