שר האוצר פועל: מחייב הדח"צים לאשר תגמול לבכירים בענף הפיננסיים
שר האוצר, יאיר לפיד, חתם היום על תקנות שמסדירות את אופן הצבעתם של הגופים המוסדיים באסיפות כלליות. מטרת התקנות היא לייעל את פעילות הגופים המוסדיים באסיפות כלליות, ולוודא כי השתתפותם היא בעלת ערך ושומרת על האינטרס הציבורי ועל זכויות החוסכים.
התקנות מתייחסות לרגישות הרבה ולפוטנציאל ניגודי העניינים כאשר גוף מוסדי אחד מצביע עבור מדיניות תגמול ומשכורות של גוף מוסדי אחר, לרבות בנק. התקנות קובעות כי ההחלטה לגבי אופן ההצבעה במקרים אלה תתקבל רק על ידי הדירקטורים החיצוניים שחברים בוועדת ההשקעות. בכך התקנות מקנות השפעה רבה להצבעת הדירקטורים החיצוניים על פני המלצת חברה מייעצת.
כמו כן, התקנות מפחיתות את מספר האסיפות בהם יחויבו הגופים להשתתף. בכך התקנות מאזנות בין הצורך להקטין את מספר האסיפות שהגופים משתתפים בהן, במיוחד בנושאים בהם הם אינם יכולים להשפיע, לבין הצורך והמחויבות להצביע בנושאים בהם בעל השליטה אינו זכאי להצביע, כך שיכולת ההחלטה בהצבעות נתונה בידיהם. מדובר למשל בעסקאות בעלי עניין, תגמול בכירים ומינוי דירקטורים חיצוניים.
בנוסף, נקבעו הוראות שונות ביחס להתקשרות של גוף מוסדי עם חברה מייעצת. הוראות אלה מוודאות כי חברות מייעצות פועלות בסטנדרטים ונורמות ראויות, כפי שמקובל בשווקים מפותחים.
- יאיר לפיד כעיתונאי נפגש עם ציפי לבני כדי להיות שר חוץ; איפה האתיקה?
- ביידן: "לא ישראל ביצעה את המתקפה. חמאס? דאעש נראים הגיוניים לידם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, יאיר לפיד: "מטרת התקנות היא להסדיר באופן ברור את מדיניות התגמול באסיפות הכלליות כדי למנוע את המשך השתוללות שכר הבכירים. נמשיך לוודא שפעילות התגמול לא פוגעת באינטרסים ציבוריים ובזכויות החוסכים".
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההסדרה מהווה צעד נוסף בהגברת האחריות של גופים מוסדיים על ההתנהלות בשוק ההון הישראלי. התקנות מטילות על הגופים אחריות כבדה במקום בו הם יכולים להשפיע באופן מהותי על תוצאות ההצבעה, ומעצימות את תפקידם של דירקטורים כשומרי הסף ושמירת אינטרס הציבור".
- 2.סוף סוף קם גואל בישראל שלא מפחד (ל"ת)הברבור הירוק 10/06/2014 07:29הגב לתגובה זו
- 1.ציון 10/06/2014 07:19הגב לתגובה זומיליונים רבים כשכר ובכל מיני הטבות ומינהל מקרקעי ישראל שמספסר בקרקעות לזכאים ומעמ שמיתעלל ברוכשי דירות זכאיםומנפיח את מחיר הדירות והפוליטיקאים טומנים הראש בחול ומיתנהגים כמו בני יענה
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
