הביקוש בישראל למפתחי מובייל זינק 38% ב-Q4, השכר: עד 24 אלף שקל
ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה שנמשכת מאז 2011 הובילה בשנת 2013 לירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה, אולם בתחומים אחרים בהיי טק הישראלי נרשמו עליות חדות בביקושים לעובדים מקצועיים וגם השכר שמוצע להם - הלך ועלה.
מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה עלייה משמעותית של 38% בביקוש למפתחים בתחום המובייל ובהתאם עלה השכר (ברוטו) המוצע להם מרמה של 18-22 אלף שקל ברבעון השלישי של 2013 ל-20-24 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ-10%.
הביקוש למומחי אייפון ואנדרואיד המשיך להתחזק, עם עלייה של 38% במשרות בין הרבעון השלישי לרביעי של 2013 ועליה של 109% במספר קורות החיים שהופנו לאותן משרות. המועמדים הנדרשים הם מומחי פיתוח בתחום האינטרנט השולטים במספר שפות תכנות והעובדים על מערכות רבי משתמשים.
עוד נתון בלט מהסקירה השנתית מעיד על דרישה הולכת וגוברת לתפקידי DevOps - מנהלי IT בעלי ניסיון בפיתוח ברמה של כתיבת קוד וסקריפטים. התרחבות דרישת תפקיד ה IT בחלק מהארגונים נובעת מהמורכבות שהתפתחה במערכות ההפעלה עם גדילתם המשמעותית של מסדי הנתונים והפעלתם 24/7. המועמדים כיום לא נדרשים להשכלה פורמלית בתחום אלא לניסיון שנצבר במהלך הקריירה שלהם. המעבר בתפקיד מאפשר קפיצת מדרגה ברמות השכר ומשווים אותם למשכורות של מתכנתים. שכרו של מנהל IT בעל ניסיון של 3-5 שנים מסתכמת ב-17-18 אלף שקל לחודש, בעוד ששכרו של עובד בתחום ה-DevOps בעל שנות נסיון דומות יכול להגיע ל-22-25 אלף שקל.
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן נרשמה עלייה של 67% בדרישה לאנשי UI/UX מומחים בתחום הנדסת אנוש ו-38% בפניות למשרות. מתכנתי PHP נהנו תוך רבעון אחד בלבד מעלייה של 27% בשכרם שהגיע לפי נתוני הרבעון הרביעי של השנה החולפת ל-22-25 אלף שקל בחודש.
מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא. הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב.
תחזית לשנת 2014
תימשך היציבות אשר אפיינה את השנה החולפת. יחול ביקוש גובר למהנדסי אלקטרוניקה ומכונות בחברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית ובתעשיות הביטחוניות.
לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "שנת 2013 הוכיחה כי שוק ההייטק הישראלי איתן ויציב. לפי נתוני מאגר המידע IVC השנה הייתה המוצלחת ביותר בעשור האחרון עבור עסקאות מגובות הון סיכון, אשר הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר עם זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר לשנה בעשור האחרון".
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
"תהפוכות המיזוגים והרכישות הובילו לפיטורי עובדים אך לשמחתנו רובם נקלטו חזרה בשוק העבודה. תחומים כגון החומרה והסמיקונדוקטור אשר נחלשו בשנים האחרונות לא גרמו למשבר של ממש בזכות התחזקותם של תחומים אחרים".
עוד ציינה אחימאיר כי "השנה צפוי ביקוש גובר למיומנויותיהם של מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות מצד חברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית, וחברות המפתחות רכיבים אלקטרו אופטיים לתעשיית הרכב ולתעשייה הבטחונית".
"אתגר גדול לשנה זו הינו נושא ה big data כפי שהמחקר של גרטנר מדגיש. נכון להיום אין מספיק אנשים בעלי מיומנויות וניסיון בתחום. האוניברסיטאות החלו רק בעת האחרונה לשלב קורסים בנושא, וסטודנטים אלו יצאו לשוק העבודה רק בעוד כ 3-4 שנים וללא ניסיון ומיומנות מקצועית".
- 1.אפריקה-שוברים אותה (ל"ת)משקיע 19/01/2014 11:48הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
