הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

הביקוש בישראל למפתחי מובייל זינק 38% ב-Q4, השכר: עד 24 אלף שקל

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה ירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה בישראל ב-2013
יעל גרונטמן | (1)
נושאים בכתבה היי טק מפתחי מובייל שכר

ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה שנמשכת מאז 2011 הובילה בשנת 2013 לירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה, אולם בתחומים אחרים בהיי טק הישראלי נרשמו עליות חדות בביקושים לעובדים מקצועיים וגם השכר שמוצע להם - הלך ועלה.

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה עלייה משמעותית של 38% בביקוש למפתחים בתחום המובייל ובהתאם עלה השכר (ברוטו) המוצע להם מרמה של 18-22 אלף שקל ברבעון השלישי של 2013 ל-20-24 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ-10%.

הביקוש למומחי אייפון ואנדרואיד המשיך להתחזק, עם עלייה של 38% במשרות בין הרבעון השלישי לרביעי של 2013 ועליה של 109% במספר קורות החיים שהופנו לאותן משרות. המועמדים הנדרשים הם מומחי פיתוח בתחום האינטרנט השולטים במספר שפות תכנות והעובדים על מערכות רבי משתמשים.

עוד נתון בלט מהסקירה השנתית מעיד על דרישה הולכת וגוברת לתפקידי DevOps - מנהלי IT בעלי ניסיון בפיתוח ברמה של כתיבת קוד וסקריפטים. התרחבות דרישת תפקיד ה IT בחלק מהארגונים נובעת מהמורכבות שהתפתחה במערכות ההפעלה עם גדילתם המשמעותית של מסדי הנתונים והפעלתם 24/7. המועמדים כיום לא נדרשים להשכלה פורמלית בתחום אלא לניסיון שנצבר במהלך הקריירה שלהם. המעבר בתפקיד מאפשר קפיצת מדרגה ברמות השכר ומשווים אותם למשכורות של מתכנתים. שכרו של מנהל IT בעל ניסיון של 3-5 שנים מסתכמת ב-17-18 אלף שקל לחודש, בעוד ששכרו של עובד בתחום ה-DevOps בעל שנות נסיון דומות יכול להגיע ל-22-25 אלף שקל.

כמו כן נרשמה עלייה של 67% בדרישה לאנשי UI/UX מומחים בתחום הנדסת אנוש ו-38% בפניות למשרות. מתכנתי PHP נהנו תוך רבעון אחד בלבד מעלייה של 27% בשכרם שהגיע לפי נתוני הרבעון הרביעי של השנה החולפת ל-22-25 אלף שקל בחודש.

מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא. הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב.

תחזית לשנת 2014

תימשך היציבות אשר אפיינה את השנה החולפת. יחול ביקוש גובר למהנדסי אלקטרוניקה ומכונות בחברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית ובתעשיות הביטחוניות.

לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "שנת 2013 הוכיחה כי שוק ההייטק הישראלי איתן ויציב. לפי נתוני מאגר המידע IVC השנה הייתה המוצלחת ביותר בעשור האחרון עבור עסקאות מגובות הון סיכון, אשר הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר עם זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר לשנה בעשור האחרון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תהפוכות המיזוגים והרכישות הובילו לפיטורי עובדים אך לשמחתנו רובם נקלטו חזרה בשוק העבודה. תחומים כגון החומרה והסמיקונדוקטור אשר נחלשו בשנים האחרונות לא גרמו למשבר של ממש בזכות התחזקותם של תחומים אחרים".

עוד ציינה אחימאיר כי "השנה צפוי ביקוש גובר למיומנויותיהם של מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות מצד חברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית, וחברות המפתחות רכיבים אלקטרו אופטיים לתעשיית הרכב ולתעשייה הבטחונית".

"אתגר גדול לשנה זו הינו נושא ה big data כפי שהמחקר של גרטנר מדגיש. נכון להיום אין מספיק אנשים בעלי מיומנויות וניסיון בתחום. האוניברסיטאות החלו רק בעת האחרונה לשלב קורסים בנושא, וסטודנטים אלו יצאו לשוק העבודה רק בעוד כ 3-4 שנים וללא ניסיון ומיומנות מקצועית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפריקה-שוברים אותה (ל"ת)
    משקיע 19/01/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט נאסד"ק מניות שוק ההון

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן