הביקוש בישראל למפתחי מובייל זינק 38% ב-Q4, השכר: עד 24 אלף שקל

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה ירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה בישראל ב-2013
יעל גרונטמן | (1)

ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה שנמשכת מאז 2011 הובילה בשנת 2013 לירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה, אולם בתחומים אחרים בהיי טק הישראלי נרשמו עליות חדות בביקושים לעובדים מקצועיים וגם השכר שמוצע להם - הלך ועלה.

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה עלייה משמעותית של 38% בביקוש למפתחים בתחום המובייל ובהתאם עלה השכר (ברוטו) המוצע להם מרמה של 18-22 אלף שקל ברבעון השלישי של 2013 ל-20-24 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ-10%.

הביקוש למומחי אייפון ואנדרואיד המשיך להתחזק, עם עלייה של 38% במשרות בין הרבעון השלישי לרביעי של 2013 ועליה של 109% במספר קורות החיים שהופנו לאותן משרות. המועמדים הנדרשים הם מומחי פיתוח בתחום האינטרנט השולטים במספר שפות תכנות והעובדים על מערכות רבי משתמשים.

עוד נתון בלט מהסקירה השנתית מעיד על דרישה הולכת וגוברת לתפקידי DevOps - מנהלי IT בעלי ניסיון בפיתוח ברמה של כתיבת קוד וסקריפטים. התרחבות דרישת תפקיד ה IT בחלק מהארגונים נובעת מהמורכבות שהתפתחה במערכות ההפעלה עם גדילתם המשמעותית של מסדי הנתונים והפעלתם 24/7. המועמדים כיום לא נדרשים להשכלה פורמלית בתחום אלא לניסיון שנצבר במהלך הקריירה שלהם. המעבר בתפקיד מאפשר קפיצת מדרגה ברמות השכר ומשווים אותם למשכורות של מתכנתים. שכרו של מנהל IT בעל ניסיון של 3-5 שנים מסתכמת ב-17-18 אלף שקל לחודש, בעוד ששכרו של עובד בתחום ה-DevOps בעל שנות נסיון דומות יכול להגיע ל-22-25 אלף שקל.

כמו כן נרשמה עלייה של 67% בדרישה לאנשי UI/UX מומחים בתחום הנדסת אנוש ו-38% בפניות למשרות. מתכנתי PHP נהנו תוך רבעון אחד בלבד מעלייה של 27% בשכרם שהגיע לפי נתוני הרבעון הרביעי של השנה החולפת ל-22-25 אלף שקל בחודש.

מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא. הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב.

תחזית לשנת 2014

תימשך היציבות אשר אפיינה את השנה החולפת. יחול ביקוש גובר למהנדסי אלקטרוניקה ומכונות בחברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית ובתעשיות הביטחוניות.

לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "שנת 2013 הוכיחה כי שוק ההייטק הישראלי איתן ויציב. לפי נתוני מאגר המידע IVC השנה הייתה המוצלחת ביותר בעשור האחרון עבור עסקאות מגובות הון סיכון, אשר הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר עם זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר לשנה בעשור האחרון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תהפוכות המיזוגים והרכישות הובילו לפיטורי עובדים אך לשמחתנו רובם נקלטו חזרה בשוק העבודה. תחומים כגון החומרה והסמיקונדוקטור אשר נחלשו בשנים האחרונות לא גרמו למשבר של ממש בזכות התחזקותם של תחומים אחרים".

עוד ציינה אחימאיר כי "השנה צפוי ביקוש גובר למיומנויותיהם של מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות מצד חברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית, וחברות המפתחות רכיבים אלקטרו אופטיים לתעשיית הרכב ולתעשייה הבטחונית".

"אתגר גדול לשנה זו הינו נושא ה big data כפי שהמחקר של גרטנר מדגיש. נכון להיום אין מספיק אנשים בעלי מיומנויות וניסיון בתחום. האוניברסיטאות החלו רק בעת האחרונה לשלב קורסים בנושא, וסטודנטים אלו יצאו לשוק העבודה רק בעוד כ 3-4 שנים וללא ניסיון ומיומנות מקצועית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפריקה-שוברים אותה (ל"ת)
    משקיע 19/01/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?