הביקוש בישראל למפתחי מובייל זינק 38% ב-Q4, השכר: עד 24 אלף שקל

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה ירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה בישראל ב-2013
יעל גרונטמן | (1)

ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה שנמשכת מאז 2011 הובילה בשנת 2013 לירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה, אולם בתחומים אחרים בהיי טק הישראלי נרשמו עליות חדות בביקושים לעובדים מקצועיים וגם השכר שמוצע להם - הלך ועלה.

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה עלייה משמעותית של 38% בביקוש למפתחים בתחום המובייל ובהתאם עלה השכר (ברוטו) המוצע להם מרמה של 18-22 אלף שקל ברבעון השלישי של 2013 ל-20-24 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ-10%.

הביקוש למומחי אייפון ואנדרואיד המשיך להתחזק, עם עלייה של 38% במשרות בין הרבעון השלישי לרביעי של 2013 ועליה של 109% במספר קורות החיים שהופנו לאותן משרות. המועמדים הנדרשים הם מומחי פיתוח בתחום האינטרנט השולטים במספר שפות תכנות והעובדים על מערכות רבי משתמשים.

עוד נתון בלט מהסקירה השנתית מעיד על דרישה הולכת וגוברת לתפקידי DevOps - מנהלי IT בעלי ניסיון בפיתוח ברמה של כתיבת קוד וסקריפטים. התרחבות דרישת תפקיד ה IT בחלק מהארגונים נובעת מהמורכבות שהתפתחה במערכות ההפעלה עם גדילתם המשמעותית של מסדי הנתונים והפעלתם 24/7. המועמדים כיום לא נדרשים להשכלה פורמלית בתחום אלא לניסיון שנצבר במהלך הקריירה שלהם. המעבר בתפקיד מאפשר קפיצת מדרגה ברמות השכר ומשווים אותם למשכורות של מתכנתים. שכרו של מנהל IT בעל ניסיון של 3-5 שנים מסתכמת ב-17-18 אלף שקל לחודש, בעוד ששכרו של עובד בתחום ה-DevOps בעל שנות נסיון דומות יכול להגיע ל-22-25 אלף שקל.

כמו כן נרשמה עלייה של 67% בדרישה לאנשי UI/UX מומחים בתחום הנדסת אנוש ו-38% בפניות למשרות. מתכנתי PHP נהנו תוך רבעון אחד בלבד מעלייה של 27% בשכרם שהגיע לפי נתוני הרבעון הרביעי של השנה החולפת ל-22-25 אלף שקל בחודש.

מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא. הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב.

תחזית לשנת 2014

תימשך היציבות אשר אפיינה את השנה החולפת. יחול ביקוש גובר למהנדסי אלקטרוניקה ומכונות בחברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית ובתעשיות הביטחוניות.

לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "שנת 2013 הוכיחה כי שוק ההייטק הישראלי איתן ויציב. לפי נתוני מאגר המידע IVC השנה הייתה המוצלחת ביותר בעשור האחרון עבור עסקאות מגובות הון סיכון, אשר הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר עם זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר לשנה בעשור האחרון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תהפוכות המיזוגים והרכישות הובילו לפיטורי עובדים אך לשמחתנו רובם נקלטו חזרה בשוק העבודה. תחומים כגון החומרה והסמיקונדוקטור אשר נחלשו בשנים האחרונות לא גרמו למשבר של ממש בזכות התחזקותם של תחומים אחרים".

עוד ציינה אחימאיר כי "השנה צפוי ביקוש גובר למיומנויותיהם של מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות מצד חברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית, וחברות המפתחות רכיבים אלקטרו אופטיים לתעשיית הרכב ולתעשייה הבטחונית".

"אתגר גדול לשנה זו הינו נושא ה big data כפי שהמחקר של גרטנר מדגיש. נכון להיום אין מספיק אנשים בעלי מיומנויות וניסיון בתחום. האוניברסיטאות החלו רק בעת האחרונה לשלב קורסים בנושא, וסטודנטים אלו יצאו לשוק העבודה רק בעוד כ 3-4 שנים וללא ניסיון ומיומנות מקצועית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפריקה-שוברים אותה (ל"ת)
    משקיע 19/01/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
חי גאליס, מנכ"ל ביגחי גאליס, מנכ"ל ביג
ראיון

מנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"

"ביג גלילות הוא הנכס הגדול והמשמעותי ביותר מבין הנכסים החדשים, ולכן התרומה שלו משמעותית", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס. "בישראל אנחנו צומחים מעל 20% ובאירופה מעל 50%" ומציין: "זהו רבעון שיא, אבל עוד שיאים לפנינו" - על התוצאות הרבעוניות של ביג והמיקוד להמשך
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג חי גאליס

ביג ביג -1.48%   עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.

המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.

בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.

כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.

תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.