הביקוש בישראל למפתחי מובייל זינק 38% ב-Q4, השכר: עד 24 אלף שקל

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה ירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה בישראל ב-2013
יעל גרונטמן | (1)

ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה שנמשכת מאז 2011 הובילה בשנת 2013 לירידה משמעותית של 20% בהיצע המשרות בתחום החומרה, אולם בתחומים אחרים בהיי טק הישראלי נרשמו עליות חדות בביקושים לעובדים מקצועיים וגם השכר שמוצע להם - הלך ועלה.

מהסקירה השנתית שערכה חברת ההשמה להייטק, Jobinfo, עולה כי חלה עלייה משמעותית של 38% בביקוש למפתחים בתחום המובייל ובהתאם עלה השכר (ברוטו) המוצע להם מרמה של 18-22 אלף שקל ברבעון השלישי של 2013 ל-20-24 אלף שקל ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ-10%.

הביקוש למומחי אייפון ואנדרואיד המשיך להתחזק, עם עלייה של 38% במשרות בין הרבעון השלישי לרביעי של 2013 ועליה של 109% במספר קורות החיים שהופנו לאותן משרות. המועמדים הנדרשים הם מומחי פיתוח בתחום האינטרנט השולטים במספר שפות תכנות והעובדים על מערכות רבי משתמשים.

עוד נתון בלט מהסקירה השנתית מעיד על דרישה הולכת וגוברת לתפקידי DevOps - מנהלי IT בעלי ניסיון בפיתוח ברמה של כתיבת קוד וסקריפטים. התרחבות דרישת תפקיד ה IT בחלק מהארגונים נובעת מהמורכבות שהתפתחה במערכות ההפעלה עם גדילתם המשמעותית של מסדי הנתונים והפעלתם 24/7. המועמדים כיום לא נדרשים להשכלה פורמלית בתחום אלא לניסיון שנצבר במהלך הקריירה שלהם. המעבר בתפקיד מאפשר קפיצת מדרגה ברמות השכר ומשווים אותם למשכורות של מתכנתים. שכרו של מנהל IT בעל ניסיון של 3-5 שנים מסתכמת ב-17-18 אלף שקל לחודש, בעוד ששכרו של עובד בתחום ה-DevOps בעל שנות נסיון דומות יכול להגיע ל-22-25 אלף שקל.

כמו כן נרשמה עלייה של 67% בדרישה לאנשי UI/UX מומחים בתחום הנדסת אנוש ו-38% בפניות למשרות. מתכנתי PHP נהנו תוך רבעון אחד בלבד מעלייה של 27% בשכרם שהגיע לפי נתוני הרבעון הרביעי של השנה החולפת ל-22-25 אלף שקל בחודש.

מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא. הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב.

תחזית לשנת 2014

תימשך היציבות אשר אפיינה את השנה החולפת. יחול ביקוש גובר למהנדסי אלקטרוניקה ומכונות בחברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית ובתעשיות הביטחוניות.

לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית Jobinfo, "שנת 2013 הוכיחה כי שוק ההייטק הישראלי איתן ויציב. לפי נתוני מאגר המידע IVC השנה הייתה המוצלחת ביותר בעשור האחרון עבור עסקאות מגובות הון סיכון, אשר הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר עם זינוק של 91% בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר לשנה בעשור האחרון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תהפוכות המיזוגים והרכישות הובילו לפיטורי עובדים אך לשמחתנו רובם נקלטו חזרה בשוק העבודה. תחומים כגון החומרה והסמיקונדוקטור אשר נחלשו בשנים האחרונות לא גרמו למשבר של ממש בזכות התחזקותם של תחומים אחרים".

עוד ציינה אחימאיר כי "השנה צפוי ביקוש גובר למיומנויותיהם של מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות מצד חברות למכשור רפואי, תקשורת סלולרית, וחברות המפתחות רכיבים אלקטרו אופטיים לתעשיית הרכב ולתעשייה הבטחונית".

"אתגר גדול לשנה זו הינו נושא ה big data כפי שהמחקר של גרטנר מדגיש. נכון להיום אין מספיק אנשים בעלי מיומנויות וניסיון בתחום. האוניברסיטאות החלו רק בעת האחרונה לשלב קורסים בנושא, וסטודנטים אלו יצאו לשוק העבודה רק בעוד כ 3-4 שנים וללא ניסיון ומיומנות מקצועית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפריקה-שוברים אותה (ל"ת)
    משקיע 19/01/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.