סקופ מזנקת 11%: הרווח הנקי זינק פי 3, הרווח התפעולי זינק 50%
חברת סקופ הנשלטת על ידי קרן פימי (21.37%) ומשפחת שילה (44.99%) הציגה הבוקר (ב') דוחות בהם ניכר מהלך ההתייעלות והצמיחה המרשים שעובר על החברה, המשרתת את תעשיית המתכות והפלסטיק בארץ ובעולם. מניית סקופ מזנקת ב-8% לרמת שיא ומשלימה זינוק של כ-100% מאז ספטמבר 2012.
סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. החברה הסבירה כי העלייה במכירות נובעת מהגידול בלקוחות וממגוון המוצרים הנמכרים להם, וזאת בזכות יכולתה של החברה להגדיל את נתחי השוק שלה בכל השווקים בהן היא פועלת, וזאת למרות התחרות.
הרווח התפעולי זינק בלמעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-26 מיליון שקל. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מהגידול במכירות כפועל יוצא של הגידול בלקוחות ובמגוון המוצרים הנמכרים, ומקיטון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הודות להמשך תהליכי ההתייעלות והבקרה של החברה על הוצאותיה, וזאת על אף הגידול במכירות בישראל ובחו"ל.
הרווח הנקי זינק בלמעלה מפי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-14.5 מיליון שקל.
ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 2.1 מיליון שקל ובכ- 16.2 מיליון שקל מתחילת השנה. סה"כ המזומנים, שווי מזומנים וניירות הערך הסחירים עלה בסוף הרבעון השני לסך של כ- 213 מיליון שקל לעומת כ- 174 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2012.
נזכיר כי בעלי המניות ובהם גם קרן פימי כבר נוגעים בפירות ההשבחה,לאחר שב-24 ביוני 2013 הכריזה סקופ על חלוקת דיבידנד בסך של כ-27 מיליון שקל, המהווה 2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם ביום 18 ביולי, 2013.
סקופ הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום הלוגיסטיקה בענפי המתכות והפלסטיקה לתעשייה. החברה מייבאת, מייצאת ומפיצה מגוון רחב של מוצרים וייחודה בצוות עובדים ותיק ומיומן וכן במערכי מחשוב ותפעול מתקדמים. תחום המתכות כולל נירוסטה, סגסוגת ניקל, אלומיניום, טיטניום, פלדה, פליז, נחושת, ברונזה ופלסטיקה הנדסית וכולל מוצרים בתצורות שונות לרבות פחים, פלטות, פרופילים, מוטות, צנרת, ברגים ועוד.
האסטרטגיה העסקית של החברה הינה להוות One Stop Shop לכל המתכות והפלסטיקה המשווקות לתעשייה ולספק את מגוון מוצריה, למעלה מ-80,000 מוצרים שונים, תוך 24 שעות ללקוחותיה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
לידר שוקי הון התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
