סקופ מזנקת 11%: הרווח הנקי זינק פי 3, הרווח התפעולי זינק 50%

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. הרווח הנקי הסתכם ב-14.5 מיליון שקל
יעל גרונטמן |

חברת סקופ הנשלטת על ידי קרן פימי (21.37%) ומשפחת שילה (44.99%) הציגה הבוקר (ב') דוחות בהם ניכר מהלך ההתייעלות והצמיחה המרשים שעובר על החברה, המשרתת את תעשיית המתכות והפלסטיק בארץ ובעולם. מניית סקופ מזנקת ב-8% לרמת שיא ומשלימה זינוק של כ-100% מאז ספטמבר 2012.

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. החברה הסבירה כי העלייה במכירות נובעת מהגידול בלקוחות וממגוון המוצרים הנמכרים להם, וזאת בזכות יכולתה של החברה להגדיל את נתחי השוק שלה בכל השווקים בהן היא פועלת, וזאת למרות התחרות.

הרווח התפעולי זינק בלמעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-26 מיליון שקל. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מהגידול במכירות כפועל יוצא של הגידול בלקוחות ובמגוון המוצרים הנמכרים, ומקיטון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הודות להמשך תהליכי ההתייעלות והבקרה של החברה על הוצאותיה, וזאת על אף הגידול במכירות בישראל ובחו"ל.

הרווח הנקי זינק בלמעלה מפי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-14.5 מיליון שקל.

ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 2.1 מיליון שקל ובכ- 16.2 מיליון שקל מתחילת השנה. סה"כ המזומנים, שווי מזומנים וניירות הערך הסחירים עלה בסוף הרבעון השני לסך של כ- 213 מיליון שקל לעומת כ- 174 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2012.

נזכיר כי בעלי המניות ובהם גם קרן פימי כבר נוגעים בפירות ההשבחה,לאחר שב-24 ביוני 2013 הכריזה סקופ על חלוקת דיבידנד בסך של כ-27 מיליון שקל, המהווה 2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם ביום 18 ביולי, 2013.

סקופ הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום הלוגיסטיקה בענפי המתכות והפלסטיקה לתעשייה. החברה מייבאת, מייצאת ומפיצה מגוון רחב של מוצרים וייחודה בצוות עובדים ותיק ומיומן וכן במערכי מחשוב ותפעול מתקדמים. תחום המתכות כולל נירוסטה, סגסוגת ניקל, אלומיניום, טיטניום, פלדה, פליז, נחושת, ברונזה ופלסטיקה הנדסית וכולל מוצרים בתצורות שונות לרבות פחים, פלטות, פרופילים, מוטות, צנרת, ברגים ועוד.

האסטרטגיה העסקית של החברה הינה להוות One Stop Shop לכל המתכות והפלסטיקה המשווקות לתעשייה ולספק את מגוון מוצריה, למעלה מ-80,000 מוצרים שונים, תוך 24 שעות ללקוחותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.