סקופ מזנקת 11%: הרווח הנקי זינק פי 3, הרווח התפעולי זינק 50%

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. הרווח הנקי הסתכם ב-14.5 מיליון שקל
יעל גרונטמן |

חברת סקופ הנשלטת על ידי קרן פימי (21.37%) ומשפחת שילה (44.99%) הציגה הבוקר (ב') דוחות בהם ניכר מהלך ההתייעלות והצמיחה המרשים שעובר על החברה, המשרתת את תעשיית המתכות והפלסטיק בארץ ובעולם. מניית סקופ מזנקת ב-8% לרמת שיא ומשלימה זינוק של כ-100% מאז ספטמבר 2012.

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. החברה הסבירה כי העלייה במכירות נובעת מהגידול בלקוחות וממגוון המוצרים הנמכרים להם, וזאת בזכות יכולתה של החברה להגדיל את נתחי השוק שלה בכל השווקים בהן היא פועלת, וזאת למרות התחרות.

הרווח התפעולי זינק בלמעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-26 מיליון שקל. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מהגידול במכירות כפועל יוצא של הגידול בלקוחות ובמגוון המוצרים הנמכרים, ומקיטון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הודות להמשך תהליכי ההתייעלות והבקרה של החברה על הוצאותיה, וזאת על אף הגידול במכירות בישראל ובחו"ל.

הרווח הנקי זינק בלמעלה מפי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-14.5 מיליון שקל.

ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 2.1 מיליון שקל ובכ- 16.2 מיליון שקל מתחילת השנה. סה"כ המזומנים, שווי מזומנים וניירות הערך הסחירים עלה בסוף הרבעון השני לסך של כ- 213 מיליון שקל לעומת כ- 174 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2012.

נזכיר כי בעלי המניות ובהם גם קרן פימי כבר נוגעים בפירות ההשבחה,לאחר שב-24 ביוני 2013 הכריזה סקופ על חלוקת דיבידנד בסך של כ-27 מיליון שקל, המהווה 2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם ביום 18 ביולי, 2013.

סקופ הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום הלוגיסטיקה בענפי המתכות והפלסטיקה לתעשייה. החברה מייבאת, מייצאת ומפיצה מגוון רחב של מוצרים וייחודה בצוות עובדים ותיק ומיומן וכן במערכי מחשוב ותפעול מתקדמים. תחום המתכות כולל נירוסטה, סגסוגת ניקל, אלומיניום, טיטניום, פלדה, פליז, נחושת, ברונזה ופלסטיקה הנדסית וכולל מוצרים בתצורות שונות לרבות פחים, פלטות, פרופילים, מוטות, צנרת, ברגים ועוד.

האסטרטגיה העסקית של החברה הינה להוות One Stop Shop לכל המתכות והפלסטיקה המשווקות לתעשייה ולספק את מגוון מוצריה, למעלה מ-80,000 מוצרים שונים, תוך 24 שעות ללקוחותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים