סקופ מזנקת 11%: הרווח הנקי זינק פי 3, הרווח התפעולי זינק 50%

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. הרווח הנקי הסתכם ב-14.5 מיליון שקל
יעל גרונטמן |

חברת סקופ הנשלטת על ידי קרן פימי (21.37%) ומשפחת שילה (44.99%) הציגה הבוקר (ב') דוחות בהם ניכר מהלך ההתייעלות והצמיחה המרשים שעובר על החברה, המשרתת את תעשיית המתכות והפלסטיק בארץ ובעולם. מניית סקופ מזנקת ב-8% לרמת שיא ומשלימה זינוק של כ-100% מאז ספטמבר 2012.

סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. החברה הסבירה כי העלייה במכירות נובעת מהגידול בלקוחות וממגוון המוצרים הנמכרים להם, וזאת בזכות יכולתה של החברה להגדיל את נתחי השוק שלה בכל השווקים בהן היא פועלת, וזאת למרות התחרות.

הרווח התפעולי זינק בלמעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-26 מיליון שקל. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מהגידול במכירות כפועל יוצא של הגידול בלקוחות ובמגוון המוצרים הנמכרים, ומקיטון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הודות להמשך תהליכי ההתייעלות והבקרה של החברה על הוצאותיה, וזאת על אף הגידול במכירות בישראל ובחו"ל.

הרווח הנקי זינק בלמעלה מפי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-14.5 מיליון שקל.

ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 2.1 מיליון שקל ובכ- 16.2 מיליון שקל מתחילת השנה. סה"כ המזומנים, שווי מזומנים וניירות הערך הסחירים עלה בסוף הרבעון השני לסך של כ- 213 מיליון שקל לעומת כ- 174 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2012.

נזכיר כי בעלי המניות ובהם גם קרן פימי כבר נוגעים בפירות ההשבחה,לאחר שב-24 ביוני 2013 הכריזה סקופ על חלוקת דיבידנד בסך של כ-27 מיליון שקל, המהווה 2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם ביום 18 ביולי, 2013.

סקופ הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום הלוגיסטיקה בענפי המתכות והפלסטיקה לתעשייה. החברה מייבאת, מייצאת ומפיצה מגוון רחב של מוצרים וייחודה בצוות עובדים ותיק ומיומן וכן במערכי מחשוב ותפעול מתקדמים. תחום המתכות כולל נירוסטה, סגסוגת ניקל, אלומיניום, טיטניום, פלדה, פליז, נחושת, ברונזה ופלסטיקה הנדסית וכולל מוצרים בתצורות שונות לרבות פחים, פלטות, פרופילים, מוטות, צנרת, ברגים ועוד.

האסטרטגיה העסקית של החברה הינה להוות One Stop Shop לכל המתכות והפלסטיקה המשווקות לתעשייה ולספק את מגוון מוצריה, למעלה מ-80,000 מוצרים שונים, תוך 24 שעות ללקוחותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?