סקופ מזנקת 11%: הרווח הנקי זינק פי 3, הרווח התפעולי זינק 50%
חברת סקופ הנשלטת על ידי קרן פימי (21.37%) ומשפחת שילה (44.99%) הציגה הבוקר (ב') דוחות בהם ניכר מהלך ההתייעלות והצמיחה המרשים שעובר על החברה, המשרתת את תעשיית המתכות והפלסטיק בארץ ובעולם. מניית סקופ מזנקת ב-8% לרמת שיא ומשלימה זינוק של כ-100% מאז ספטמבר 2012.
סקופ דיווחה על עלייה של 14% במכירות שהסתכמו ב-334 מיליון שקל, שיא של חמש השנים האחרונות. החברה הסבירה כי העלייה במכירות נובעת מהגידול בלקוחות וממגוון המוצרים הנמכרים להם, וזאת בזכות יכולתה של החברה להגדיל את נתחי השוק שלה בכל השווקים בהן היא פועלת, וזאת למרות התחרות.
הרווח התפעולי זינק בלמעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-26 מיליון שקל. העלייה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מהגידול במכירות כפועל יוצא של הגידול בלקוחות ובמגוון המוצרים הנמכרים, ומקיטון בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות הודות להמשך תהליכי ההתייעלות והבקרה של החברה על הוצאותיה, וזאת על אף הגידול במכירות בישראל ובחו"ל.
הרווח הנקי זינק בלמעלה מפי 3 לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-14.5 מיליון שקל.
ממאזן החברה עולה כי תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון בכ- 2.1 מיליון שקל ובכ- 16.2 מיליון שקל מתחילת השנה. סה"כ המזומנים, שווי מזומנים וניירות הערך הסחירים עלה בסוף הרבעון השני לסך של כ- 213 מיליון שקל לעומת כ- 174 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2012.
נזכיר כי בעלי המניות ובהם גם קרן פימי כבר נוגעים בפירות ההשבחה,לאחר שב-24 ביוני 2013 הכריזה סקופ על חלוקת דיבידנד בסך של כ-27 מיליון שקל, המהווה 2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם ביום 18 ביולי, 2013.
סקופ הינה חברה בינלאומית העוסקת בתחום הלוגיסטיקה בענפי המתכות והפלסטיקה לתעשייה. החברה מייבאת, מייצאת ומפיצה מגוון רחב של מוצרים וייחודה בצוות עובדים ותיק ומיומן וכן במערכי מחשוב ותפעול מתקדמים. תחום המתכות כולל נירוסטה, סגסוגת ניקל, אלומיניום, טיטניום, פלדה, פליז, נחושת, ברונזה ופלסטיקה הנדסית וכולל מוצרים בתצורות שונות לרבות פחים, פלטות, פרופילים, מוטות, צנרת, ברגים ועוד.
האסטרטגיה העסקית של החברה הינה להוות One Stop Shop לכל המתכות והפלסטיקה המשווקות לתעשייה ולספק את מגוון מוצריה, למעלה מ-80,000 מוצרים שונים, תוך 24 שעות ללקוחותיה.
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
