הסוחרים דרוכים: השורט במעו"ף - 1.17 מיליארד ש', מה קרה בקמהדע?
בשבוע שהסתיים ביום חמישי האחרון נרשמה בבורסה באחד העם מגמה מעורבת, כשהחשש מפני צמצום תוכנית הרכישות החודשית של ה'פד' בהיקף של 85 מיליארד דולר המשיך להעיב על השווקים. נציין גם את עליית התשואות החדה באגרות החוב הממשלתיות, בייחוד האג"ח הממשלתיות האמריקניות ל-10 שנים שהתשואה עליהן קפצה ל-2.2% בשבוע החולף והשלימו מהלך ירידות של 4% מאז חודש אפריל האחרון.
בסיכום השבוע הקודם, מדד המעו"ף ירד ב-0.55%, מדד ת"א 75 השיל 0.1% ומדד הבנקים קפץ ב-1%. סוחרי השורט, מצידם, בחרו להקטין את היקף הפוזיציה על מניות המעו"ף בשיעור של 2% בשבוע החולף, כאשר פוזיציית החסר על מניות המעו"ף נכון לשבוע שהסתיים ב-6 ליוני עמדה על 1.173 מיליארד שקלים.
ראשית, נציין את מניית מלאנוקס שצפויה להיגרע מהמדדים המובילים בבורסה בת"א ב-16 ליוני. פוזיציית השורט שם הינה השנייה בגודלה בת"א, וזו רשמה ירידה של 15% לרמה של 94.8 מיליון שקל. זאת, על רקע צלילה של 11.3% שנרשמה במניית הטכנולוגיה בשבוע החולף, כשהסוחרים מצידם ערכו התאמות אחרונות לקראת המכירות הכפויות מצידן של תעודות הסל.
עוד ראוי לציין את המגמה המעורבת שנרשמה בקרב יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של השותפות במאגר 'לוויתן', זאת על רקע הדיון הער בעניין סוגיית ייצוא הגז. פוזיציית השורט בדלק קידוחים יהש ירדה ב-13% לרמה של 15.6 מיליון שקל, בעוד שבאבנר יהש נרשמה עלייה של 33% לרמה של 15.6 מיליון שקל. במקביל, הסוחרים צמצמו את פוזיית השורט ברציו יהש ב-15% לרמה של 3.7 מיליון שקל.
באיזו מנייה נרשם זינוק של 330% ביתרות השורט?
בקרב מניות השורה השנייה (מדד ת"א 75) פוזיציית השורט דווקא עלתה ב-9.8% לרמה של 417 מיליון שקל. נציין כי פוזיציית השורט הבולטת בקרב מדד המשנה בבורסה היא על מניית קמהדע, שם יתרות השורט זינקו ב-330% לרמה של 26 מיליון שקל. ניתן להסביר את הגידול החד ביתרות השורט כפועל יוצא מפעולת ארביטראז' של סוחרים על רקע השלמת ההנפקה בבורסת הנאסד"ק. אותם סוחרים פתחו פוזיציית שורט על מניית הביומד בישראל, ובמקביל קנו את מניית החברה במסגרת ההנפקה בארה"ב ובדרך גרפו רווח נאה.
- 2.zrh 19/08/2013 17:33הגב לתגובה זומהלך מלוכלך ברציו כל היום רציו היתה בעליה קלה כי חסמו אותה ולא נתנו לה ליפרוץ מהלך של בעלי אינטרסנטים כל היום ניסחרה באפס נקודה נקודה חמישים וארבע ובסוף בתרום נעילה סגרה בירידה אפס נקודה עשרים ושיש ממש מעשה של מיסחר שקוף במהלך כל יום המיסחר ממש זה ניראה מהבקר שקוף ושלא נתנו לה לעלות כל היום חסמו את רציו והשותפים שלה אבנר ודלק קידוחים ודלק אנקגיה כולם עלו יפה ממש מעשה מלוכלך של האנטרסנטים ובעלי עניין או הגופים המוסדיים לא יודע מי
- 1.מוטי 12/06/2013 09:05הגב לתגובה זולצעוד לבתים שלהם ולהוציא אותם לכיכר העיר ולהוריד עליהם קרשים למען יראו וירעו
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
