זקן: "הלוואות יש להחזיר עד השקל האחרון, ריבוי הסדרי החוב - בעייתי בהשלכתו על מוסר התשלומים במשק"

כך אמר המפקח על הבנקים בבנק ישראל בישיבת וועדת הכספים שדנה בתופעת הסדרי החוב. מנכ"לי הבנקים ודנקנר לא נכחו בוועדה

לירן סהר | 23/04/2013 11:47 (12)

דוד זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, התייחס היום (ג') בוועדת הכספים לנושא הקצאת האשראי על ידי המערכת הבנקאית ולסוגיית הסדרי החוב בהמשך לסערה הציבורית סביב הסדר החוב שהסתמן וירד מהפרק בין בנק לאומי לנוחי דנקנר. יצוין כי מנכ"לי הבנקים ונוחי דנקנר, בעל השליטה ב-IDB, לא נכחו בוועדה למרות שהוזמנו.

מנתוני בנק ישראל עולה כי סך האשראי שניתן לציבור על ידי המערכת הבנקאית עומד על כ-860 מיליארד שקל (יתרה מאזנית לסוף 2012), מתוכו סך האשראי למגזר העסקי הוא בהיקף של כ-415 מיליארד שקל (מזה: כ- 60 מיליארד שקל לעסקים קטנים), האשראי לאנשים פרטיים בהיקף של כ-360 מיליארד שקל (מזה: כ- 240 מיליארדים הלוואות לדיור) והאשראי שניתן ללווים עבור פעילותם בחו"ל בהיקף של כ-86 מיליארד שקל.

48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי

כלומר, כ-48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי, כ-42% ניתן למשקי בית, וכ-10% ללווים בחו"ל. זקן מציין כי "חשוב להדגיש, שבשנים האחרונות האשראי הבנקאי מוסט מהמגזר העסקי למגזר משקי הבית, בעיקר למשכנתאות. לנוכח מגמת הגידול באשראי הבנקאי למשקי בית יחד עם שינויים במאפיינים אחרים של חוב משקי הבית יש לקחת בחשבון שתופעת הסדרי החוב עשויה להתרחב גם למגזר זה."

לדברי זקן, הטיפול בריכוזיות המשקית נעשה על ידי ועדת הריכוזיות ותזכיר החוק מונח על שולחן הוועדה. לגבי ריכוזיות האשראי במערכת הבנקאות - בתחילת 2012 הוחמרו המגבלות על מתן אשראי לקבוצת לווים (מ-30% מבסיס ההון ל-25%) ונקבעה מגבלה כוללת כך שסך האשראי ללווים שחבותם מעל 10% מבסיס ההון לא תעלה על 120% מבסיס ההון.

לעניין ביצוע ה"תספורות" על חלק מהחוב של גופים עסקיים אמר זקן כי "לעניין זה הנחת היסוד היא כי הלוואות צריך להחזיר עד השקל האחרון, ולהחזירן במועד ועל פי התנאים שסוכמו בין הלווה לבין המלווה - זו איננה שאלה פתוחה, אלא אבן בסיס עליו מושתת כל משק הכלכלי ופיננסי;

גם אין שאלה לגבי הצורך למצות את כל הדרכים כדי לגבות חובות, כאשר הליכי הגבייה יכולים להתבצע גם במסגרת הסדרי חוב, לפני שננקטים צעדים משפטיים לגביית החוב."

"השיקולים הלא ענייניים בהסדרי חוב ייבדקו באופן יסודי"

"החשש שהועלה כי שיקולים לא עניינים שמשפיעים על הסדרי חוב, נבדק ויבדק באופן יסודי הבדיקה תתבצע הן בהיבט המשקי הרחב על ידי הוועדה ששר האוצר ונגיד בנק ישראל החליטו על הקמתה, והן בכל אחד מהמגזרים הפיננסיים בנקים, שוק ההון והגופים המוסדיים, זאת, כדי להבטיח משק כלכלי שמבוסס על מגוון רחב של ערוצי אשראי אמינים וחזקים, שיתמוך בצמיחה הכלכלית של המשק."

זקן מדגיש כי מינוי הוועדה אינו מייתר ואינו מחליף את הבדיקה הספציפית שעורך הפיקוח על הבנקים לבדיקת הסדר החוב שגובש בבנק לאומי - הפיקוח ימשיך בביצועה של בדיקה זו. "מינוי זה גם אינו מחליף או מייתר הפקת לקחים שכל אחד מהרגולטורים צריך לבצע בתחום אחריותו, על מנת לשפר את תהליכי מתן האשראי, ניהולו ובמידת הצורך גם גיבוש הסדר לגבייתו.".

הסדר חוב - תהליך לגיטימי

מנגד, טוען זקן, כי עצם ההגעה להסדר חוב הינה תהליך לגיטימי, וחלק מניהול סיכוני אשראי תקין, הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ בנקאית. "צריך לזכור שהסדר חוב הוא לעיתים הצעד הראשון בתהליך ההבראה של החברה, אשר אם יצלח, הוא ישיא ערך למלווים, למשקיעים, לעובדים ולמשק בכללותו החלופה להסדר היא פשיטת רגל שגם לה יש מחיר. הבעייתיות טמונה בריבוי הסדרי החוב לאורך זמן והשלכותיה על מוסר התשלומים במשק."

זקן התייחס לבדיקות שהפיקוח על הבנקים מבצע וטוען כי תפקיד הפיקוח על הבנקים הוא להבטיח את יציבותם של הבנקים, על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם למפקידים - "אולם, אסור שהפיקוח יחרוג מסמכותו וינהל את הבנקים. לפיכך, התערבות פיקוחית קיימת, באופן שוטף, בשני מצבים:

האחד, בנקודות בהן יש חשש לכשל בתהליכי קבלת ההחלטות או כאשר ההחלטות עצמן לוקות באי-סבירות משמעותית, ובעקבות כך, ההחלטות שהתקבלו, פוגעות בבנק, במוניטין שלו או באמון הציבור או בהתנהלותו התקינה. במקרה כזה הפיקוח יתערב וידרוש תיקון של פגמים בתהליכים ובהחלטות שנתקבלו. השני, התערבות בפעילות או בעסקה ספציפיים, גם בטרם בוצעו, שיש בהם כדי לסכן את יציבות הבנק. התערבות כאמור היא היוצאת מן הכלל."

"במקום שניתן אשראי יהיו גם הפסדים (הפרשות ומחיקות) וגם הסדרי אשראי, שכן העיסוק באשראי כרוך בניהול סיכונים - בין אם מדובר בחייב שהוא לווה גדול, בין אם מדובר בחייב שהוא עסק בינוני וקטן, ובין אם מדובר בחייב אחר, כגון משק בית", סיכם זקן בסוף דבריו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

12.
לימון סחוט 23/04/2013 20:43
הגב לתגובה זו
צריך למצות את הדין גם הפלילי עם מי שמופקד על כספי ציבור ומתרשל במתן הלוואות ללא ערבונות, בבנקים וגם בגופים מוסדיים, חברות ביטוח ובתי השקעות. גם את מי שמצצו את החברה ואישרו שכר חריג למנהלים], דירקטורים וכד'.
11.
חייבים להוסיף: ״כוווולם״, כולל את כולם. (ל"ת)
בן אהרון 23/04/2013 15:48
הגב לתגובה זו
10.
וגם מי שלא עושה את עבודתו יפוטר מייד ,מי זה יכול להיות (ל"ת)
בא 23/04/2013 14:04
הגב לתגובה זו
9.
חביבי זאת מסיבת משכורות . (ל"ת)
בא 23/04/2013 13:59
הגב לתגובה זו
8.
איגור 23/04/2013 13:15
הגב לתגובה זו
מושחת(דלק נדלן-דוגמה)
7.
לימבו 23/04/2013 13:15
הגב לתגובה זו
קרנות הפנסיה של ההסתדרות, בראשות עמיר פרץ!!!. חודשיים לאחר אישור ההללוואה, קרנות הפנסיה קרסו; ונתניהו, בהיותו שר האוצר הלאים אותן. כלומר מחקו להן את החוב!
6.
מושחת!!! היכן היית עד היום??? אתה צריך לשבת בכלא! (ל"ת)
עידו 23/04/2013 12:36
הגב לתגובה זו
5.
אתה תמים או שאתה מכסה תחת ,תראה את המספרים . (ל"ת)
בא 23/04/2013 12:33
הגב לתגובה זו
4.
כנראה סגר עבודה אצל תשובה לא אמר כלום על דלק נדל"ן (ל"ת)
תום 23/04/2013 12:28
הגב לתגובה זו
3.
פטנט 23/04/2013 12:17
הגב לתגובה זו
אם ההלוואות תמיד מוחזרות למה לוקחים עליהן ריבית שמגלמת את הסיכון?!
2.
הסדר חוב תהליך לגטימי? אלביט הדמיה ממירה אג"ח למניות !! (ל"ת)
חיפאי 23/04/2013 12:11
הגב לתגובה זו
1.
מה, זה לא ברור???? (ל"ת)
בן אהרון 23/04/2013 12:06
הגב לתגובה זו

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן