בעלי האג"ח נגד דנקנר: רואים בהארכת האופציה לאלשטיין - "זו הפרת אמון"
חבל ההצלה נמתח: המשקיע הארגנטיני, אדוארדו אלשטיין, אשר מחזיק באופציה להשקעה של 75 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-21% מחברת גנדן הפרטית שבאמצעותה שולט נוחי דנקנר על חברת אידיבי אחזקות החליט להאריך את מועד מימוש האופציה מה-20 בפברואר ל-10 באפריל, לאחר שהחברה ונושיה לא הצליחו עדיין לגבש הסכם סופי, כעת תלוי אישור ההארכה של מועד מימוש האופציה שניתנה לאלשטיין במחזיקי האג"ח, שבינתיים מרגישים פגועים מהמהלך שלטענתם מהווה הפרת הסכם העקרונות.
מנציגות האג"ח נמסר: "לאור ההודעה החד צדדית של אידיבי, הנציגות החליטה להשעות את המשא ומתן על הסדר החוב המתנהל בחברה ולבטל את הפגישות המתוכננות. אנו רואים בהודעה זו ,שמשמעותה שהאופציה לא תמומש במועד, הפרת אמון בין הנציגות לחברה ועל פניו מדובר בהפרה של ההסכם. חזרה למשא ומתן תישקל רק לאחר שיובהרו פרטי ההסכם שנחתם בין גנדן לאלשטיין ולאחר שיובטח שלא יבוצעו פעולות חד צדדיות נוספות מצד אידיבי."
בתגובה לצעדים אלה של הנציגות שמובילים להקפאת המו"מ בין הצדדים מסרה אידיבי כי: "במהלך השבועיים האחרונים פנינו מספר פעמים לנציגות מחזיקי האג"ח בבקשה להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי על מנת לגבש הסדר הוגן ולסיימו תוך זמן קצר לשביעות רצונם של כל בעלי החוב. בתגובה לפניות אלה נענינו כי המשא ומתן צפוי להיות ארוך יותר ולהימשך עוד מספר שבועות".
"לאור העובדה שמועד האופציה המקורי מסתיים ב-20 בפברואר, ולנוכח הערכת הנציגות כי המו"מ יימשך לאחר המועד הנ"ל, ועל מנת לאפשר לצדדים למצות את הזמן הדרוש לגיבוש הסדר - הגיעו גנדן וקבוצת אלשטיין להסכמה כי אם לא יושג הסדר עם מחזיקי האג"ח לפני 20 בפברואר אזי יוארך המועד למימוש האופציה עד 10 באפריל. הסכמה זו הוכפפה להסכמת נאמני סדרות האג"ח. אנו נכונים להמשיך לעשות כל מאמץ על מנת להגיע להסדר הוגן בלוח זמנים קצר".
גנדן מסרה היום (ב') לאידיבי אחזקות כי בינה לבין אלשטיין הוסכם עוד בספטמבר, המועד בו בוצעה ההשקעה הראשונית שלו בסך 25 מיליון דולר, כי במקרה שהמגעים בין אידיבי לבין מחזיקי האג"ח שלה לא יבשילו להסכם סופי עד ל-20 בפברואר 2013, תקופת האופציה שהוענקה לאלשטיין תוארך עד ל-10 באפריל 2013. אידיבי הודיעה לנציגות מחזיקי האג"ח שלה על הסכמה הזו.
בדיווח שפירסמה אידיבי אחזקות ב-12 בדצמבר ביחס להסכם העקרונות עם מחזיקי האג"ח שלה, פורט כי הארכת תקופת האופציה כפופה לאישור הנאמנים לאגרות החוב של החברה. נציין כי הנאמנים לאג"ח של אידיבי אחזקות ונציגות מחזיקי האג"ח צפויים להיפגש היום בשעות אחה"צ עם הנהלת החברה. עד כה הם לא נתנו את אישורם להארכת האופציה.
מחברת גנדן נמסר: "ההסכמה על הארכת האופציה עד ל-10 באפריל גובשה במהלך ביקור מוצלח בישראל של אדוארדו אלשטיין ביחד עם הצוות הבכיר שלו בשבוע שעבר. במהלך הביקור הביע אלשטיין את נחישותו להשלים כמתוכנן את השקעתו בגנדן, ובאמצעותה בקבוצת אי.די.בי, במהירות האפשרית. במקביל אנו פועלים ועושים כמיטב יכולתנו, על מנת לקדם ולהשלים את המגעים עם נציגות מחזיקי האגח של אי.די.בי אחזקות, ולהגיע עימם להסדר הוגן בלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי".
נזכיר כי מחזיקי אג"ח ד' של אידיבי הסכמו לדחות את תשלומי הריבית שהיתה חייבת להם החברה מדצמבר על מנת לתת לדנקנר את הזמן הדרוש לו לצורך גיבוש הסכם שבמסגרתו יוזרמו גם חלק מכספי ההשקעה המיוחלת של אלשטיין, כ-120 מיליון שקל לקופתה של אידיבי אחזקות. נזכיר כי הסכם העקרונות אז אושר על חודו של קול, לאחר שנפסלה ההצבעה של פסגות, שגם התפטרה מהנציגות בעקבות זאת.
נציין כי מאז שנחתם הסכם העקרונות בדצמבר חלו עוד התפתחויות במו"מ בין הצדדים והפערים ביניהם הם משמעותיים ואף התרחבו והגיעו למעשה לדרגה של הסדר חוב.
בסוף ינואר דרשו מחזיקי האג"ח מדנקנר שיזרים לחברה 600 מיליון שקל במזומן כך שלא תתקיים תספורת כלל. בנוסף הם דורשים שנקנר יקצה להם 20% ממניות החברה ועוד 10% ממניות אידיבי פיתוח.
לעומת זאת, הצעתו של דנקנר הינה להנפיק סדרה חדשה של אג"ח בהיקף של 1.4 מיליארד שקל נושאת ריבית של 4% שתשולם ב-8 תשלומים החל מהשנה החמישית, בנוסף על 10% ממניות אידיבי אחזקות. הזרמת הון הבעלים תסתכם לפי הצעת דנקנר ב-260 מיליון שקל, מהם רק 140 מיליון שקל באופן מידיי. ההצעה של דנקנר כוללת למעשה תיספורת של כ-500-600 מיליון שקל מסך החוב שלו למחזיקי האג"ח שמסתכם בכ-2 מיליארד שקל.
- 4.שיקחו ממנו את החברות,כל החברות (ל"ת)אבי 04/02/2013 22:23הגב לתגובה זו
- 3.הרב פינטו? (ל"ת)מה אומר 04/02/2013 15:15הגב לתגובה זו
- 2.שדנקנר יוותר על החברה (ל"ת)לא לאפשר את ההארכה 04/02/2013 15:14הגב לתגובה זו
- 1.אף אחד לא באמת מאמין שתהיה השקעה לפני שיש הבנות על הסדר (ל"ת)NICO 04/02/2013 14:02הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצאפקון החדשה: "ה-EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - מייצג"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
