99.8% ממחזיקי האג"ח של סקיילקס אישרו את עסקת מכירת פרטנר לסבן

מחר יסתיימו בדיקות הנאותות. המתלה המהותי היחיד שיוותר הינו אישור קבוצת סבן כבעל שליטה במניות פרטנר על- ידי משרד התקשורת שאין סיבה שלא יתקבל במהרה
יעל גרונטמן |

נסללה הדרך להעברת השליטה בפרטנר לחיים סבן מידיו של אילן בן דב. היום דיווחה חברת סקיילקס כי בהצבעות שנערכו בקרב תשע סדרות האג"ח השונות של החברה - העברת השליטה אושרה ברוב מוחץ של 99.8% ממחזיקי האג"ח. לא נוטרלו מצביעים בשל ניגודי עניינים. נזכיר כי מדובר בהחלטה מיוחדת ולכן היה דרוש רוב של 75% ממחזיקי האג"ח של סקיילקס שהיקף החוב להם מתקרב ל-1.6 מיליארד שקל. ההצבעה בעד העברת השליטה בפרטנר היתה צפויה. במסגרת עסקה ישלם חיים סבן כ-250 מיליון שקל בתמורה ל-30.7% מהון המניות של פרטנר שהם כשני שליש מסך מניות החברה בהם מחזיקה סקיילקס. בנוסף לוקח על עצמו סבן את ההתחייבויות שהיו לסקיילקס לחברת האצ'יסון בדמות הלוואה בסך של 300 מיליון דולר. עוד נקבע במתווה העסקה כי במידה ופרטנר תשלם דיבידנד לשנת 2012 סקיילקס תהיה זכאית לחלקה בדיבידנד ותוכל לקבל כ- 115 מיליון שקל נוספים. יהל שחר, מנכ"ל סקיילקס, התייחס לתוצאות ההצבעה: "אני שמח שמחזיקי האג"ח הביעו את דעתם בצורה נחרצת על העיסקה, וזה מחזק את תחושתנו שהעיסקה טובה לבעלי החוב של החברה, כמו גם לשאר מחזיקי העניין בחברה בעלי המניות, העובדים, הספקים והלקוחות". "אישור מחזיקי האג"ח לעיסקה כאמור סולל את הדרך להשלמת העיסקה כאשר עם סיום בדיקת הנאותות מחר, אישור בנק המזרחי שכבר התקבל, והעובדה כי הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים אינה נדרשת לעיסקה זו, התנאי המתלה המהותי היחיד שיוותר הינו אישור קבוצת סבן כבעל שליטה במניות פרטנר על- ידי משרד התקשורת שאין סיבה שלא יתקבל במהרה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
ניתוח

הורדת ריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב

הרחבת הלחימה בעזה וגיוס המילואים הנרחב מעלים את ההוצאות הביטחוניות, מגבירים את האינפלציה ומרחיקים את הסיכוי להורדת ריבית בקרוב
תמיר חכמוף |

אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק.

הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.

ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים. לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.

מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.

עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.