דיקן ביה"ס לעסקים באוקספורד: "מערכת המס יכולה לעזור להגדיל מחזור בבורסה"
"צריך שהכלכלה תכלול יותר רגולציה. היא מעודדת חברות לחשוב איך להתמודד איתה וככה הן יותר חדשניות", כך אמר אתמול (ג'), בפגישה עם כתבים כלכליים, פרופ' קולין מאייר, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוקספורד ואחד מאנשי הכלכלה המובילים בעולם.
"בנוסף", אמר מאייר, "רגולציה היא משהו שיעיל במקרים של הפרה ברורה של החוק או של סטנדרטים ציבוריים, בעבירות כמו שוחד או שחיתות. במקרים שכאלה, יש צורך במערכת ענישה חמורה יותר ממה שיש כעת. חלק מהותי מהמשבר הכלכלי נבע מכך שהיתה פחות מידי רגולציה שהשגיחה על נושאים כאלה."
על מנת לפתור את הבעיות שעלולה ליצור רגולציה על השוק כגון ניסיונות להתחמק מהן אמר: "הרגולציה צריכה להתמקד פחות במיקרו ויותר במאקרו. צריך לחפש שחברות פיננסיים ימלאו תפקיד פעיל בכלכלה. המעורבות תעזור לרגולציה הזאת לעבוד. צריך שיהיה להם את היכולת להחליף חברי דירקטוריון במקרה הצורך. במקום הצהרות ריקות מתוכן צריך ערכים שאליהם החברות מחויבות. לשם כך צריך חברי דירקטוריון בעלי כוח. חינוך עסקי הוא חלק מכך".
מאייר, מומחה בעל שם עולמי בתחום הממשל התאגידי, שלימד בעבר בהרווארד, MIT וסטנפורד הוסיף ואמר שאסור שחברות יהיו בשליטה של משקיעים שבאים לטווח הקצר. "צריך שהשוק יהיה גמיש. צריך ליצור מצב שבו הרגולציה תעודד משקיעים לטווח הארוך. ברחבי העולם יש חברות שנשלטות על ידי משפחות ומשקיעים שנמצאים לטווח הרחוק. חברות שנסחרות בטוקיו ופרנקפורט. על זה צריך לשמור. ההנהלה צריכה להיבחר על ידי מחזיקי המניות והם יחליטו מי ינהל אותה. ככה יבטיחו את מה שטוב לחברה. הסיבה שארה"ב נמצאת עכשיו במצב יחסית יותר טוב מבעבר היא שבדיוק היא מיישמת את זה. גוגל, פייסבוק הו חברות שעדיין נמצאות בבעלות של מייסדים ובו בזמן נסחרות בבורסה."
מאייר, שעבד בבנק אוף אינגלנד ושימש בתפקידים בכירים במכוני מחקר מובילים התייחס לבעיה הגדולה של תאגידים ברחבי העולם: "הבעיה של תאגידים ישראלים היא בעיה שמופיעה גם במקומות רבים אחרים בעולם. הם שכחו את האחריות החברתית שלהם. ב-20-30 השנים האחרונות התאגידים נחטפו על ידי קבוצה של בעלי האינטרסים. בעלי המניות לטווח קצר. פעם חברות ומשקיעים מוסדיים נהגו להחזיק מניות 8 שנים, בממוצע, בעוד שכיום מדובר בכמה חודשים. זה קשור בין היתר לעליית קרנם של הארביטראז'ים והתוכנות למסחר בתדירות גבוהה (HFT)".
" ועדת הריכוזיות בישראל הציעה שורה של חוקים שקשורים להגבלים עסקיים" אמר בהתייחסותו למצב של המשק הישראלי, "מה שקרה בפועל עם מה שהוועדה הציעה זה כישלון רגולטורי בטיפול בבעיה של חברות האחזקות ובבעיות של החברות עצמן. במצב תקין 94% ממניות החברות נסחרות במניות שליטה. דוגמה למצב שכזה הוא קלסברג ואיקאה. צורת אחזקה שכזו חסרה במשק הישראלי".
דוגמה לחברת אחזקה ישראלית אליהן התייחס מאייר היא החברה של איש העסקים, נוחי דנקנר, איי.די.בי "היא נתפסה כחברה מצליחה, אבל עכשיו היא מתקשה לשמור על המוניטין שלה בקרב לקוחותיה, משקיעיה והממשלה. היא הפכה במהירות מחברה מצליחה לחברה כושלת, בגלל אובדן ערכים, כישלון רגולטורי וחוסר דאגה לאינטרס של המשקיעים המוסדיים ושאר בעלי המניות לטווח הארוך. במקרים כמו אלה צריך להיזהר מרגולציית יתר. הרגולציה בתוך החברות היא משהו שצריך להקבע על ידי חברות ולא על ידי הממשלה. אם הממשלה מתערבת בניהול של החברה אז למעשה היא חותרת תחת היעילות שלה".
"הדרך שאני מציע היא לגרום לחברות לקחת אחריות מתוך הבנה שהאינטרס שלהן הוא לחשוב לטווח הארוך", מוסיף מאייר. "זה חיוני שתאגידים יפסיקו לחשוב לטווח קצר ויתחילו לחשוב על האינטרס של החברה ושל החברות והמדינות שבתוכם הם פועלים בטווח הארוך. החברות הישראליות הן דוגמה לאיך הכל משתבש כשלא עושים את זה". כאשר נשאל לגבי התספורות הניתנות לטייקונים הישראלים ציין: "זאת לא הדרך הנכונה לנהל חברות. אם השקעות מוסדיים יהיו מעורבים בהחלפת הנהלות בצורה אמיתית הם יוכלו לפקח על מה שנעשה בחברה בצורה טובה יותר".
"יש שתי כלכלות בישראל. יש את הסטארט אפ ניישן, הכלכלה של חברות היזמות הקטנות, ויש את הכלכלה של חברות האחזקה הגדולות," המשיך מאייר בהתייחסותו לכלכלה הישראלית. "צריך להיזהר לא לשים דגש גדול מידי על חברות סטארט אפ מכיוון שהחלק היחסי שלהן בכל הקשור לתרומה לכלכלה הישראלית הוא קטן יותר מאלה של חברות האחזקות. זה לא שהן לא חשובות, אבל צריך לקחת בחשבון את החלק היחסי שלהן בתמ"ג הישראלי. סילקון ואלי הוא המודל הנכון שבו פועלות חברות סטאט אפ. חברות שלא משועבדות לגמרי לשוק וגם דואגות למשקיעים שלהן".
לאחר השיחה שערך עם העיתונאים התבקש בשיחה עם Bizportal להתייחס לגבול שבין רגולציה טובה לעודף רגולציה: "מטרת הרגולציה כפי שאני רואה אותה היא להיות קשוחה כלפי עוברי חוק, עבירות של טובות הנאה ושוחד. שם יש צורך בעונשים וקנסות כבדים. מצד שני, הסדרים ממשלתיים שמתערבים באך שמנהלים את החברה יוצרים פגיעה בחברה ובמשקיעים. שם אני שם את הגבול. אסור לממשלה להתערב למשל בבחירת המנהלים של החברה. זה משהו שצריך להיות שמור לבעלי המניות בלבד".
כאשר נשאל לגבי הנושא של המחזור הדל בבורסה הישראלית שנגרם בין השאר עקב מיסוי גבוה על רווחים, אמר: "אין ספק שמס הוא אלמנט מהותי בכל הקשור להשקעות בכלל ובבורסה בפרט. צריך להשתמש במערכת המס על מנת לעודד השקעות. באנגליה ניתנות הקלות לחברות הפנסיה והביטוח. ההקלות האלה הובילו כאמור לכך שמערכת המס לא הרתיעה אלה להפך. הדיוידינד, החסכון וההון של החברות האלה גדל. זה מה שיכול להוביל לשינוי לגם בישראל".
- 5.שחרזדה 20/12/2012 13:06הגב לתגובה זואין על אנשי האקדמיה ...הם יודעים בדיוק מה צריך לעשות
- 4.עודף הרגוצליה הורס את שוק ההון ואת המשק! (ל"ת)בן 20/12/2012 11:01הגב לתגובה זו
- 3.ושוב ביבי יגיד 19/12/2012 16:42הגב לתגובה זוכי הרי כמה שפחות רגולציה, יותר טוב
- 2.אין פה מספיק רגולציה (ל"ת)צודק בכל מילה 19/12/2012 16:41הגב לתגובה זו
- 1.בא 19/12/2012 16:24הגב לתגובה זוטוב לא .
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו ומה יהיה באנרג'יקס?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש
ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של
סוף השבוע.
אנרגי'קס אנרג'יקס 0% צנחה בחמישי וכנראה הלחץ עליה ימשך גם היום כשהמחיר האפקטיבי מבטא דיסקאונט של כ-7% מול השער בו סגרה גם לאחר שנפלה. שזה אומר שהמוסדיים שקנו במכרז עשו רווח מהיר, כנראה נראה עוד קצת לחץ על המניה מול מחיר הגיוס אבל כיוון והגיוס נסגר אז כנראה זה יסתכם בתגובה נוספת אבל חלשה יותר (זאת בהנחה ולא ייערך גיוס נוסף מהציבור). אנרג'יקס הודיעה בחמישי על גיוס הון מהציבור וממוסדיים באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם ביקש לדלל את המשקיעים משמעותית וגם שיקף דיסקאונט של כ-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה, המניה נפלה בהתאם 8.4%. אבל זו לא רק הסיבה שהמניה נפלה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה. אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.
אנרג'יקס מעדכנת הבוקר כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291 אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו עדיין דיסקאונט/רווח של כ-7% מול מחיר הגיוס.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר.
הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים שתאות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, נמצא במניות בחו"ל - הוא קטן, במיוחד שהם גובים דמי ניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות, כשזה יהיה התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט - מדובר כאן בכסף גדול - דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הם תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות המנצחות הם ...שלכם. חוכמת ההמונים ויש על זה מחקרים רבים מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם.
