חיים ישראל: "ההחלטה על צירוף ישראל ל-MSCI אירופה מושפעת מהמצב"
הבורסה המקומית מראה סוג של בגרות נוכח ההסלמה בדרום. המעו"ף מסתפק בירידה של 1%, זאת בדומה לשיעור הירידות כעת בבורסות אירופה. חיים ישראל ממריל לינץ' ישראל אומר היום ל-Bizportal כי "הישראלים למדו להתמודד. ראינו את זה במלחמת לבנון ובאינתיפאדה. ישראלים כבר לא מתרגשים כי ברור שלא מדובר באיום קיומי על המדינה". לגבי הזרים אומר ישראל שאלו מוזנים על ידי התקשורת בדיוק כמו הישראלים אבל רואים את הדברים בצורה שונה. "הם קיבלו תזכורת לסיכון שיש בישראל. הזרים עדיין לא ממש כאן אבל ראינו זליגה שלהם בחזרה לישראל. המצב הביטחוני לא ממש עוזר כרגע". השלכות פסימיות יותר למצב הביטחוני יינתנו בהחלטה האם לצרף את ישראל למדד MSCI אירופה. כזכור בשוק נוטעים תקוות גדולות בצרוף מדד MSCI ישראל לאינדקס האירופי. "המצב גורם לישראל להראות לא טוב. צריך להבין שהגוף שעורך את האינדקס MSCI הוא פסיבי. ישראל פנתה לגוף בבקשה לצרוף. MSCI מצידו פונה לגופים זרים ושואל אותם האם לדעתם ישראל ראויה לצירוף. אני מאוד מקווה שישראל תיכלל ב-MSCI אירופה אבל לצערי הרב אני חושש שהסיכוי נמוך. המצב בטח לא תורם".
- 1.lepxii 15/11/2012 15:07הגב לתגובה זוהמעבר לDM הייתה טעות איומה, וקל לראות מדוע קוריאה וטיוואן נמנעות מכך. אנו לא מדינה מפותחת. מעת לעת מפגיזים כאן אזורים מאוכלסים. החלטות ממשל/רגולציה מתקבלים בצורה תזיזיתית המונעת קיום נורמאלי של עסקים או השקעות פיננסיות. הבנק המרכזי נוקט בצעדים שונים ומשונים על-מנת לשלוט על שערי המטבע ומטיל מגבלות שונות על משקיעים זרים ע"מ להשפיע על שעריהם של נכסים שונים. בקיצור, מקומנו לא בDM, וזה ממש רע לשוק - התייבשות הבורסה היא בין השאר בגלל המעבר לDM. צריך גם לתקן את שעות המסחר )לחפוף עם אירופה!) ואת עמלות המינימום.
.jpeg "יוסי אבו ניו מד")
לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"
נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב.
על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15% מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.
עסקת ענק ללוויתן
היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.
השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- לוויתן מתרחב: הגשת תוכנית פיתוח להגדלת הפקת הגז הטבעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.
על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.
יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
