מיטב: "האינפלציה איפשרה את המהלך, והשוק צופה הפחתת ריבית ל-1.75%"

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות כותב בסקירה שהוציא, כי "פוטנציאל ההתייקרות של הבתים הולך ופוחת באופן משמעותי"
לירן סהר | (1)

רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי של מיטב, התייחס הבוקר בסקירתו השבועית להפחתת הריבית לחודש נובמבר לרמה של 2% ולהגבלות האחרונות של בנק ישראל על שוק המשכנתאות לפיהן משקיעים לא יוכלו ליטול משכנתא הגבוהה מ-50% משווי הנכס ובעלי דירה ראשונה יוכלו לקבל מימון בהיקף של 75%.

לדבריו, "בעוד שברור כי המהלך יקרר את שוק הנדל"ן, קשה למדי לקבוע מה תהיה ועצמת הפגיעה או ההשפעה שלו על שוק המשכנתאות ועל מחירי הדירות. יחד עם זאת, בהנחה והוא יצמצם פעם נוספת את פעילותם של הספקולנטים בשוק זה, ייתכן ובכך יהיה די בכדי להשפיע על מחירי הדירות."

אייכל מציין כי "בבנק ישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בשוק הנדל"ן באופן סדיר כפי שכבר למדנו בשנה האחרונה, ולמהלכים שכבר נעשו בעבר, בהתאם להתפתחויות הם יגיבו. כלל לא בטוח שהגענו לישורת האחרונה. עם זאת, כפי הנראה פוטנציאל ההתייקרות של הבתים כבר הולך ופוחת באופן משמעותי."

"נתונים מאקרו כלכליים מעודדים"

אייכל משבח את מצב המשק הישראלי וטוען כי לאחרונה, הציג המשק הישראלי מאקרו-כלכליים מעודדים, במיוחד מתחום הייצוא של מוצרי עלית וככלל בייצור התעשייתי. "ההתחזקות בפעילות התעשייתית, הגיעה בעיקר מצד החברות הכלולות בסקטור טכנולוגית העילית. יחד עם זאת, המגמה החיובית נרשמה ברוב הסקטורים, למעט תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית."

המסחר בשוק האג"ח של תל אביב הושפע השבוע מההפתעה שנרשמה בריבית בנק ישראל, כאשר הוועדה המוניטרית החליטה על הפחתת הריבית ב-25 נ"ב, במנוגד לדעה אשר רווחה בשוק. יתר על כן, רווחי הון בקרב איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, על רקע סופת ההוריקן Sandy, תרמו גם הן למגמה החיובית.

האפיק הממשלתי השקלי הוביל את המגמה החיובית באפיק הממשלתי אשר קיבל תאוצה ביום ג', לאחר הכרזת הריבית לחודש נובמבר (ראו הרחבה בפרק המאקרו) כך, לדוגמא, מחירה של הממשלתית הקצרה, ה-0115, עלה ב-0.5%, כאשר התשואה לפדיון פוחתת ב-23 נ"ב. יתר על כן, מחירה של ה-1026 (שלה מח"מ של 10 שנים) האמיר ב-1.3%, תוך ירידה של 12 נ"ב בתשואה לפדיון. המהלך החד בשקלית הקצרה הביא לכדי עלייה של השיפוע הממשלתי השקלי ב-11 נ"ב לכדי 251 נ"ב.

"ציפיות האינפלציה העיבו על אפיק האג"ח הממשלתי"

אייכל מסביר כי המסחר בשוק האג"ח של תל אביב הושפע השבוע מההפתעה שנרשמה בריבית, במנוגד לדעה אשר רווחה בשוק. כמו כן, לדבריו, רווחי הון בקרב איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, על רקע סופת ההוריקן Sandy, תרמו גם הן למגמה החיובית.

"כפי הנראה העובדה כי ציפיות האינפלציה היו גבוהות למדי העיבו על אפיק האג"ח הממשלתי", אומר אייכל. "כך, האיגרת הצמודה הקצרה, ה-5472 רשמה רווח הון של 0.3%, כאשר היא רושמת ירידה של 20 נ"ב בתשואה לפדיון לכדי 0.3%-, לעומת 0.1%-, לפני שבוע. האיגרות הארוכות (לדוגמא, ה-5904) רשמה ירידה של 11 נ"ב בתשואה לפדיון לכדי 1.82% תוך עלייה של 1.0% במחירה. כתוצאה, שיפוע העקום הממשלתי הצמוד (הפער שבין מח"מ 10 ומח"מ 2) עלה ב-10 נ"ב לכדי 216 נ"ב. אגב, זהו תהליך שנמשך כבר יותר מחודשיים."

"לאור העובדה כי השוק כבר מתמחר הפחתת ריבית נוספת ל-1.75% בינואר 2013, אנו צפויים לראות את ההתאמה נמשכת גם בשבועות הקרובים. לפיכך, להערכתנו רווחי ההון בחלק הקצר עוד לא הגיעו לכדי מיצוי", מציין אייכל.

סאנדי - אחת מחמשת שיאני הנזקים

בנוגע למתרחש בעולם, מציין אייכל בסקירתו העולמית כי כפי הנראה עלויות סופת ההוריקן Sandy, שכבר נאמדו בכ-20 מיליארד דולר יטפסו עוד לכדי 30-22 מיליארד דולר. למעשה, Sandy כבר ביססה את מקומה החמישייה הראשונה של שיאני הנזקים. נזכיר כי במקום הראשון נמצאת הסופה "קטרינה" שפגעה בשנת 2005 והביא לנזקים בעלות של 108 מיליארד דולר."

לדבריו, לכלכלה האמריקאית לא תהיה בעייה להתמודד עם נזק בשווי של כ-25 מיליארד דולר כאשר הגירעון הממשלתי החודשי עומד על כ-90 מיליארד דולר. "היינו מדובר כאן על גירעון שבועי של הממשל הפדראלי. בקיצור -אנחנו לא מתרגשים."

כתבות מעניינות נוספות:

רק בת"א: דירת 10 מ"ר (המקלחת בחצר) מוצעת ב-1,950 ש' לחודש, הנה תמונות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    nhyc 04/11/2012 10:03
    הגב לתגובה זו
    כל יום כאן נולד סיפור חדש. מכל מקום תשואות האגח"ח הממשלתיים והקונצרנים המדורגים גבוה הוא אפס, וזאת מבלי לקחת בחשבון את העמלות.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?