תשואות

קרנות הנאמנות שבלטו בחודש פברואר, קונצרני וכללי - צפו בטבלת 10 המנצחות

מדדי המניות חטפו חזק בפברואר ועברו לירידות בסיכום שנתי, בקונצרני התמונה נראית שונה
יוסי פינק | (9)

חודש פברואר היה חודש שלילי ביותר עבור מדדי המניות בבורסה בת"א. אחרי תשואות חיוביות וקצת אופטימיות בחודש ינואר, הצבע הירוק נמחק לחלוטין. נציין כי המעו"ף איבד 3.4%, מדד הבנקים ירד ב-8.8% ומדד מניות הגז-נפט השיל 8.11%. מבחינת השוק הקונצרני, התמונה לגמרי שונה.

מדדי התל בונד רשמו בפברואר עליות של 0.3% והמשיכו בכך את פתיחת השנה החיובית. התל בונד 20 השלים עלייה דו-חודשית של 1.78% והתל בונד 60 התחזק ב-2.03%. מה עשו בחודש פברואר הקרנות הכלליות ואלו הקונצרניות? הנה המספרים.

יש לציין גם כי בחודש פברואר גייסו הקרנות הקונצרניות כ-410 מיליון שקל, מאוד דומה לגיוס שנרשם בחודש ינואר. בסה"כ נרשם גיוס של 800 מיליון שקלים מתחילת השנה. בקרנות אג"ח הכללי דווקא נרשמה ירידה משמעותית של כ-50% בקצב הפדיונות, שהסתכמו בפברואר ב-165 מיליון שקלים בלבד.

הקרנות הקונצרניות:

בבורסת ת"א קיימות 45 קרנות קונצרניות (כלומר כאלו אשר לפי התשקיף מחוייבות בלפחות 50% השקעה באג"ח קונצרני) בעלות נכסים בהיקף של מעל 100 מיליון שקלים. 33 מתוכן רשמו תשואה חיובית במהלך החודש החולף. בטבלה הבאה קיימת רשימת 10 הקרנות הקונצרניות שהשיגו את התשואה הטובה ביותר בפברואר.

כפי שניתן לראות, 'פסגות קומפס אג"ח חברות' מנהלת 138 מיליון שקלים והשיגה בפברואר את התשואה הטובה ביותר - 1.68%. אבל לא כל הקרנות השיגו תשואה גבוהה. בתחתית הרשימה (מבין אותן 45 קרנות) ישנן 2 קרנות שרשמו תשואה שלילית של למעלה מ-1%.

קרנות אג"ח כללי

בשוק ההון הישראלי קיימות 59 קרנות אג"ח כללי (כלומר כאלו אשר לפי התשקיף מחויבות בהשקעה של לפחות 50% מנכסי הקרן באג"חים) בעלות נכסים של 100 מיליון שקלים. רק 26 מתוכן הצליחו לרשום בפברואר תשואה חיובית. בטבלה הבאה מופיעות 10 קרנות אג"ח כללי שהשיגו את התשואה הטובה ביותר בפברואר.

במקום הראשון (בקרנות של לפחות 100 מיליון שקלים) נמצאות 'אלטשולר שחם 25-75' ו'מגדל אפיקים אגח תשואה משולבת' - שתיהן עם תשואה חיובית של 0.85%. נוסיף כי בתחתית הרשימה (מתוך 59 קרנות) ישנן 5 קרנות שהשיגו תשואה שלילית של למעלה מ-1%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    איפה הקרנות של מיכאל צ' רניאק? (ל"ת)
    עידן 01/03/2012 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שנים העולם במדיה מסתיר בפלסטר לדחות קריסה!!! (ל"ת)
    מיתון2012-13 01/03/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א 01/03/2012 15:41
    הגב לתגובה זו
    איפה KZI אג" ח! עם תשואה של 9% השנה?
  • KZI והפסד של 30 אחוז בשנה שעברה 2010 (ל"ת)
    22 01/03/2012 16:12
    הגב לתגובה זו
  • אח אובד 01/03/2012 16:00
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שרק אני מחזיק בקרן הזו -והנה מסתבר שאנו אחים לצרה.
  • 3.
    כריש האלטשולר הזה!!! (ל"ת)
    שחם 01/03/2012 15:02
    הגב לתגובה זו
  • בטח כריש.אתה הדגיג שהוא בולע (ל"ת)
    קרפיון 01/03/2012 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היכן ילין לפידות, יצא האוויר מהבלון? (ל"ת)
    משקיע 01/03/2012 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעוז 01/03/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם דופקים את הפרנקים או אולי ניהלתי גרוע?
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?