פז: רווח של 124 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 30%
החברה מדווחת על ירידה בהכנסות אך עלייה ברווח הנקי בנטרול הוצאה חד פעמית ברבעון המקביל; מגזר הגז ומגזר הנדל״ן צמחו
פז - לשעבר פז נפט והיום פז אנרגיה וקמעונאות פז אנרגיה 1.33% - מדווחת על הכנסות של 2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה. הנתון מבטא ירידה של כ-7% לעומת הכנסות של 2.99 מיליארד ברבעון המקביל. הרווח הנקי מפעילות שוטפת הסתכם ב-124 מיליון שקל, גידול של 30% לעומת הרבעון המקביל בנטרול רווח חד פעמי באותו רבעון.
מגזר אנרגיה לתחבורה: סך מכירות מגזר אנרגיה לתחבורה הסתכמו ב-1,769 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי, לעומת 1,955 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 9.5% אשר נובע בעיקרו מירידה במחיר הדלקים. הרווח הגולמי הסתכם ב-260 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 240 מיליון שקל אשתקד, גידול של 8.3%. ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-97 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל אשתקד גידול של 17%.
מגזר קמעונאות מזון: סך מכירות מגזר קמעונאות המזון הסתכמו ב-768 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 776 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 1% ובנטרול יום עודף אשתקד (29.2.24), גידול של כ-1%. גידול בשיעור הרווח הגולמי המתואם שעומד על 37.9%. מכירות חנויות זהות ללא שינוי בנטרול יום עודף אשתקד. גידול של 8% ב- EBITDA שהסתכם ברבעון ב-109 מיליון שקל לעומת 101 מיליון שקל אשתקד. (בנטרול רווח חד פעמי בגין פיצוי אי תחרות בסך 100 מיליון שקל ברבעון המקביל). גידול של 7.4% ברווח התפעולי שהסתכם ב-58 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 54 מיליון שקל אשתקד. (בנטרול רווח חד פעמי בגין פיצוי אי תחרות בסך 100 מיליון שקל ברבעון המקביל). 8% שיעור רווח תפעולי.
- פז: רווח נקי של 135 מיליון שקל ברבעון וחלוקת דיבידנדנים של 120 מיליון שקל
- רווח שנתי של חצי מיליארד שקל תוך 3 שנים - התכנית האסטרטגית של פז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר גז: ואנרגיות מתחדשות מכירות מגזר גז ואנרגיות מתחדשות הסתכמו ב-381 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 302 מיליון שקל אשתקד, גידול של 26%. ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-59 מיליון שקל לעומת 52 מיליון שקל אשתקד גידול של 13.5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-92 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 91 מיליון שקל אשתקד, גידול של 1%.
מגזר נדל"ן: ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-83 מיליון שקל לעומת 46 מיליון שקל אשתקד גידול של 80%. שנובע בעיקרו מרווחי הון בסך 33 מיליון שקל לצד עליה בהכנסות שכירות נדל"ן מניב, בנטרול ריווחי הון גידול של 8.7%.
מנכ"ל קבוצת פז ניר שטרן מסר: "קצב ההתקדמות ביישום "תכנית 500" מצוין וכבר ברבעון הנוכחי ניכרות תוצאות השלמת השינויים הארגוניים של מהלכי ההתייעלות. המיקוד במנועי צמיחה נותן פירות בקצב מהיר, למרות שעדיין חווינו השפעות של המלחמה בעיקר בעולם התעופה ופעילות מול הרש"פ. לאור התוצאות המצוינות, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך 130 מיליון שקל. כ-30 מיליון בגין עסקאות נדל"ן וכ-100 מיליון מהפעילות השוטפת, זאת לעומת דיבידנד שוטף בקצב רבעוני של 75 מיליון שחולק טרום "תכנית 500".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מניית פז עלתה החודש בכ-7.9%, מתחילת השנה עלתה המניה כ-24.4% וב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה ב-74%. שווי השוק של פז הוא 5.74 מיליון שקל. לפיכך, המכפיל העתידי של החברה הוא 9.2
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
