סוחר מניות
צילום: Pixabay

בחן את עצמך – איזו מערכת מסחר מתאימה לך?

המשקיעים מחפשים גישה קלה ונוחה לשוק ההון, ובתי ההשקעות השונים מקימים פלטפורמות למסחר עצמאי, מה צריך לדעת על כל אחת מהן, והיכן הפיצ'רים המיוחדים? 

חיים בן הקון | (3)
נושאים בכתבה מסחר

מאז תקופת הקורונה המסחר העצמאי תופס תאוצה: יותר ויותר אנשים בוחרים להיכנס לשוק ההון. אם בעבר דרך המלך להשקיע בשוק ההון היתה באמצעות הבנקים, בשנה האחרונה פרחו בישראל מערכות המסחר העצמאיות: אחת אחרי השנייה בתי ההשקעות החלו לפתח אפליקציות מסחר לקהל הרחב. המערכות באופן יחסי דומות זו לזו: הצגת נתונים רחבה, שלל פקודות אפשריות, אפשרות לפעילות בפרה ובאפטר מרקט, מערכות אנליזה תומכות החלטה, אפשרות לבנות פיד חדשות מותאם, מסחר בשברי מניות ועוד.

גם התקופה הנוכחית, בה התנודתיות בשיא, לא מרתיעה את המשקיעים: ״אנחנו ממשיכים לראות מגמה של גידול בפעילות המסחר העצמאי - גם בפתיחה של חשבונות חדשים וגם בהעמקת הפעילות הקיימת. התנודתיות בשווקים לא הרתיעה את הלקוחות: חלק העדיפו לעבור לפוזיציה דפנסיביות, בזמן שאחרים ניצלו את התנודות כדי להכנס לפוזיציות חדשות", מציין אבי מלכא, מנכ"ל אלטשולר שחם טרייד.

דרור יריב, מנכ״ל אקסלנס טרייד ציין: ״המסחר העצמאי הולך ותופס מקום מרכזי בעולם ההשקעות, כשהוא מציע גישה פשוטה ונוחה למסחר הגלובלי שהפך לנחלת הכלל. אנו עדים לעלייה משמעותית במספר המשקיעים הצעירים הנכנסים לעולם זה, תופעה שהובילה אותנו לבחון מחדש את חוויית המשתמש, ופיתחנו אפליקציה חדשנית ואינטואיטיבית המותאמת למשתמשים בכל רמות הידע והניסיון".

מרבית בתי ההשקעות מציעים הטבות הצטרפות, מבצעי הצטרפות, בעיקר בשיווק דרך קבוצות פיננסים פופולריות, קורסים בשוק ההון, פטור מעמלות בקרנות כספיות ועוד. ההבדלים העיקריים נעוצים בקיום מערכת אחודה אחת, או מערכות נפרדות למסחר בישראל ובחו"ל, וכן באפשרויות ועלויות המרת מט"ח כאשר פועלים בשוק האמריקאי.

עם זאת, לכל מערכת יש גם פיצ'רים מיוחדים, שיכולים לספק ערך מוסף למשקיעים, בטח למשקעים פרטיים בתחילת דרכים. אז מה תפס לנו את העיין, ואיזו מערכת כדאי לבחור?

אלטשולר – למי שרוצה להתחיל בקטן ולצמוח

לכל בתי ההשקעות יש מינימום לפתיחת חשבון מסחר, שיכול לנוע עד כמה עשרות אלפי שקלים. אלטשולר שחם קיבלה החלטה להנגיש את המערכת וקבעה רף כניסה של 5,000 שקלים בלבד. כך, משקיעים שרוצים להתחיל בסכומים קטנים ולגדול בהדרגה יכולים לעשות זאת. באלטשולר שחם גם ידעו לספר שפעמים רבות החשבון נפתח על הסכום המינימלי של 5,000 שקלים בלבד, ולאחר מספר ימים מועברים אליו סכומים נוספים גבוהים מרף הכניסה של מערכות המסחר השונות.  

פסגות – למי שרוצה חשיפה נוחה לשוק האירופי

השוק האירופי פחות מושך משקיעים ישראלים, אך ככל שהסערה בארה"ב הולכת ונמשכת, פתאום עולות הזדמנויות דווקא בשוק זה. ההבנה של גרמניה כי היא איננה יכולה להסתמך על ההגנה של ארה"ב וההכרזה על השקעה ארוכת טווח בתשתיות ובביטחון, הובילו את המשקיעים להעדיף את הבורסות האירופיות על האמריקאית. בעוד שבחלק מבתי ההשקעות סיפרו כי הם לא פיתחו את האפשרות לסחור באירופה בשל חוסר עניין של המשקיעים הישראליים בבורסות אלו, פסגות מציעה אפשרות נוחה לסחור באירופה.   

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בפסגות, כדאי לציין, החליטו לפטור את הלקוחות מהעלות הקבועה של ניהול חשבון ללא הגבלת זמן, ולא גובים דמי ניהול באופן קבוע (אצל בתי ההשקעות האחרים, הפטור מדמי ניהול זמני או תלוי בפעילות) 

אקסלנס – למי שרוצה פוזיציות מתוחכמות

כמעט בכל מערכות המסחר יש את פקודות המסחר המוכרות, קניה במחיר שוק, פקודות לימיט, ועוד. המערכת של אקסלנס מאפשר גם פקודות מתוחכמות יותר ובאמצעות כך בנייה של פוזיציות: למשל הוראת טרייל – לימיט נע בהתאם למרווח מהשער העדכני של המחיר. או למשל הוראה מחזורית לרכישות במועדים קבועים, גם במניות ערך זרים וגם בשברי מניות.

מיטב טרייד- למי שמעוניין בקרנות מנוהלות

מיטב טרייד, מעבר לנראות המאוד נעימה ואינטואיטיבית של הממשק עצמו, מאפשרת רכישת קרנות ללא עמלות. מרבית אפליקציות המסחר מאפשרות קנייה של קרנות כספיות או קרנות עוקבות ללא עמלות, אך מיטב מאפשרת גם קניית קרנות מנוהלות אקטיביות של כל היצרניות ללא עמלות ומתאימה למי שמעוניין לבצע את החשיפה לשוק ההון באמצעות קרנות מנוהלות. כך, שהמערכת מתאימה למגוון רחב של משקיעים - גם חדשים, וגם מתקדמים ומתוחכמים, גם כאלו שבונים תיק מניות, וגם כאלו שמעוניינים במגוון ופשטות

אי.בי.איי – למי שרוצה להתחיל ביבש

בתקופה הסוערת שאנו מצויים בה, יש המעוניינים להתנסות במסחר, אך חוששים. התנודתיות חדה, מלחמת הסחר משפיעה לשלילה על השווקים, מנהיגי העולם מטילים ודוחים ומטילים מכסים, והחלטות השקעה הפכו להיות מורכבות. אחד הפיצ'רים המעניינים של אי.בי.איי הוא דמו משוכלל שמאפשר להתנסות במסחר אך לא בכסף. כך, ניתן ללמוד את הפקודות, לראות איך מתנהג שוק, להבין איך נראה הפסד, ולחקור מניות. בסוף, סיבולת סיכון נמדדת רק כאשר ההפסד הוא אמיתי ולא רק תיאורטי, אבל הדמו נותן אפשרות להתנסות בתהליך ולהעמיק בו לפני שקופצים למים.


כמה זה עולה לנו?


כמה זה עולה לנו


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תמיר 29/05/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    חפשו הטבות מסחר עצמאי באתר פיננקה
  • 1.
    למה blink לא מופיעה כאפשרות (ל"ת)
    אנונימי 23 27/05/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
  • מערכת זניחה לעומת אחרים (ל"ת)
    אנונימי 27/05/2025 20:21
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.