אביעד מצא סקיילוק
אביעד מצא סקיילוק
ראיון

חברה ביטחונית צומחת במכפיל רווח של 9 נכנסת לבורסה - הזדמנות? ומהם הסיכונים?

סקיילוק וביסנס מפתחות לצה"ל ולצבאות נוספים כלים שמזהים איומים מרחפנים ומלט"ים; הן מתמזגות לתוך שלד של טכנופלס ונצ׳רס הציבורית; בשיחה עם ביזפורטל, אומר מנכ"ל החברה: "הצבר בשיא, המערכות שלנו מצילות חיים בשטח"

חיים בן הקון | (11)
נושאים בכתבה סקיילוק רחפנים

סקיילוק וביסנס, של תומר אבנון, מתקדמות עם מיזוג לשלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רסטכנופלס ונצרס  וחושפות הכנסות מצרפיות של 82.5 מיליון שקל ב-2024 - עם יעד צמיחה שאפתני של קרוב ל-60% ב-2025, על רקע שיא הביקושים במגזר התעשייה הביטחונית. הרווח התפעולי בשנת 2024 הסתכם ב-16 מיליון שקל. ב-2025 הוא צפוי לגדול משמעותית - לרוב, גידול בהכנסות מתורגם לגידול משמעותי יותר ברווחים. 

השווי של טכנופלס הוא כ-40 מיליון שקל, היא אמורה להשלים גיוס ככל הנראה של עד 10 מיליון שקל כשבהמשך היא תגייס 50 בהון המיר 50 מיליון שקלים נוספים. היא מקצה 60% מהמניות לבעלי המניות של סקיילוק  וביסנס והמשמעות היא ששווי השוק של החברה רגע אחרי (בהינתן המחיר הנוכחי) הוא כ-125-130 מיליון שקל. בהנחת יעד הצמיחה של הנהלת החברה, אלו מספרים לא רעים. בשיחה עם מנכ״ל סקיילוק אביעד מצא הוא מדבר על החזון, תוכניות הצמיחה, על היחסים עם צה״ל במלחמה הנוכחית כשהמוצרים של החברה נועדו לאתר רחפנים של האויב. 


איך אתם מתכננים לייצר צמיחה של 60%?

״קודם כל, השוק הבטחוני הגלובאלי נמצא כרגע בשיאו. הביקוש בשווקים הבטחוניים נמצא בשיא, כמעט בכל יבשת בעולם. מה שקורה במזרח התיכון ובאירופה משפיע באופן ישיר על הביקוש באיזורים אחרים, בדגש על אסיה ואפריקה. חברת סקיילוק נמצאת כבר בפריסה מאוד רחבה, עם רשת שיווק בכ-40 מדינות בעולם, מה שממקם אותה במקום מאוד טוב בשיא הזה של התנופה הביטחונית של התקופה, בו ההגנה מפני מל״טים ורחפנים הוא הכרח אדיר. היום כולם מבינים את זה. ביסנס נכנסה באופן מאוד משמעותי ל׳קרביים׳ של הלקוחות ומספקת אותם באופן נרחב וגמיש במיוחד. מה עוד, מכיוון שהביקושים גדלים בהתאם למצב הבטחוני, אז גם בתחום הצבר אנחנו נמצאים בנקודת שיא: בתחילתו של רבעון שני אנו נמצאים עם צבר של 50% - זהו נתון משמעותי - עם צפי לצבר של כ-70%. זאת עוד לפני הרבעון הרביעי, בו מאושרים תקציבי הבטחון הממשלתיים במדינות השונות.״

ומה יקרה כאשר המלחמות תגמרנה? אתם צופים בדוחות צמיחה ארוכת טווח של השוק בשיעור של 22%. זה ישאר כך? 

"כן. המקום בו החברות עומדות כיום הינו מקום מאוד התחלתי, בשני השווקים - גם בשוק ההגנה מרחפנים וגם בשוק הגנת הגבולות - יש לנו עוד הרבה מה להשיג בשביל שנמצא את הפוטנציאל במקומות האלה. לכן אני חושב שתחזית הצמיחה היא מאוד שמרנית. מה עוד, שמשנה לשנה התקציב השנתי של הלקוחות גדל - גם אם לא בצורה אקספוננטאלית - הוא גדל, וברגע שזכינו בלקוח קבוע - זכינו בנתח משמעותי מהעוגה. וזאת המשימה שלנו כעת - לפרוץ יותר ויותר שווקים בינלאומיים. מה עוד שהמציאות מראה לנו שיותר ויותר מדינות מתפכחות בעיקר בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה - אם זה המערב ששואל את עצמו מה יקרה ביום שסין תחליט לעשות מעשה, ואם זה באפריקה שבה מלחמות מתנהלות בין מדינות כל העת.״

האם רחפנים מהווים גם כלי של ארגוני טרור ופשיעה?

״רק בסופ״ש האחרון הייתה כתבה על ארגוני פשיעה בישראל שעוברים הדרכות בקולומביה על הרכבת רחפני נפץ. התשובה היא חד משמעית כן. הטכנולוגיה כל כך זולה ופשוטה עד שהיא הופכת לנגישה כמעט לכל אחד. מי שרואה מה קורה ברוסיה ואוקרינה יודע עד כמה הרחפנים נהיים זולים מיום ליום והדיוק שלהם גבוה כמו טיל מונחה - שנגיש לכמעט כל אחד״

בשנה האחרונה, תקציב הבטחון גדל משמעותית, אך סכום ההזמנות שלכם ממשרד הבטחון פחתו, למה זה קורה?

״בביסנס הסכומים רק גדלים. בשנה הקרובה המספרים כמעט יוכפלו מהזמנות משרד הביטחון, את זה חשוב להבהיר. בסקיילוק המצב הפוך, ואנו שמחים על כך כי אנחנו מגוונים מול הזמנות ממקומרות אחרים. אנחנו לא רוצים להיות כל כך תלויים בלקוח אחד כמו משרד הביטחון״. יצויין כי משרד הביטחון היה ב-2023 לקוח מאוד מהותי - 55% מההכנסות של סקיילוק היו מהמשרד. בשנת 2024 הסכום ירד ומשרד הביטחון מהווה כשליש מההכנסות.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"


סקיילוק (אתר חברה)
מערכות משבשבות רחפנים - סקיילוק - קרדיט: מערכות משבשבות רחפנים - סקיילוק


 

הייצור - וההוכחות בשטח: המוצרים של סקיילוק וביסנס

המוצרים של החברה מצילים חיים של חיילים בשטח?

״אני אפילו לא יכול לתאר עד כמה. יש לנו עדויות של לא מעט חיים שניצלו בשטח בתחילת המלחמה בזכות הטכנולוגיה שלנו. המוצרים שלנו הצילו חיים יותר מפעם אחת. אני יכול לספר על מקרים שבהם סיכלנו פעילות עוינת בהיקף מאוד משמעותי נגד כוחותינו. וזה לא רק בארץ, העדויות מגיעות מכל העולם - מאוקראינה ומעוד מדינות שאי אפשר לפרט - מהן אנו מקבלים עדכונים שבועיים על סיכולים שהמערכות שלנו מבצעות״


סקיילוק פועלת יחד עם היחידות המיוחדות לשם דיוק ושכלול המערכות שלה לטובת חיילים בשטח. עם זאת, יצויין כי זה שמחליט בסופו של דבר אם לאשר או לדחות הצעת רכש הוא משרד הביטחון, ולא מדורי התקציבים ביחידות השונות. זאת בהתאם למדיניות אסטרטגית של המשרד, כך לדברי מצא. ביחידות השונות בצה״ל, ישנו ציוד שנרכש על ידי מדור הרכש והתקציבים של היחידה ללא התערבות ישירה של משרד הביטחון. 


האם יש כאן הזדמנות למשקיעים? ומהם הסיכונים?

יש כאן הזדמנות לצמיחה בכמה מישורים: השווקים עצמם בהן פועלות סקיילוק וביסנס גדלים וכנראה ימשיכו לגדול משמעותית. לפי נתונים מהדוחות של סקיילוק, הצפי הוא לגידול שנתי ממוצע של כ-22% כל שנה, עד 2032. גם בתוך השווקים יש מקום לצמיחה ולהגדלת נתח השוק של החברות, כפי שציין מצא. הצמיחה בנתח השוק של החברה אמור להביא לצמיחה ברווח הנקי. 

גם ביחס למכפילים של מניות ביטחוניות אחרות יש כאן מקום להשבחה: המכפיל העתידי של סקיילוק לאחר המיזוג, לפי מחיר המניה של טכנופלס כיום עומד על כ-8-9, בעוד המכפיל במגזר התעשייה הביטחונית בבורסה אפילו כפול. צריך כמובן להיזהר - תומר אבנון בעל השליטה רק יצא מפשיטת רגל לפני מספר חודשים כשהמלחמה בעצם הצילה אותו. החברה אומנם רווחית, אבל השאלה הגדולה היא אנחנו לא עדים לסייקל חיובי שאולי יסתיים בשנים הקרובות. צריך  גם לקחת בחשבון את הגידול בהוצאות, שהשכר של ההנהלה ועוד בשל היותה חברה נסחרת. בשורה התחתונה, על פי הנתונים החברה נראית בכיוון הנכון, אבל צריך לראות שאכן היא מדלוורת את התחזיות שלה. 


בנוגע לכניסה של החברות לשוק ההון, ציין מצא: ״החלטנו להיכנס לשוק באופן מאוד צנוע. זו השנה השלישית שלנו בה אנו מראים צמיחה מאוד משמעותית וכן, בסופו של יום, חובת ההוכחה היא עלינו. אני מקווה שהשוק ידע להגיב בהתאם ולהעריך נכונה את המחיר שלפיו נכנסו לשוק שהוא מאוד צנוע וכמו גם את תחזיות הצמיחה שלנו.״

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בוריס קמינסקי 22/04/2025 06:17
    הגב לתגובה זו
    לאור ניסיון רע עם קבוצת אבנון ורמת אמינות נמוכה מאד הייתי בודק טוב מאד את המספרים אלופי הסיפורים החבורה הזאת יש יותר מסיכוי שמדובר בסיבוב נוסף על גבם של משקיעים
  • 10.
    בהצלחה לידידנו משכבר הימים.... (ל"ת)
    סלמון איפה מוסא 21/04/2025 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 21/04/2025 12:24
    הגב לתגובה זו
    פתאום שכחתם לציין שהמנכל במשרה חלקית 50% בספטמבר דווקא הבלטתם את זה יפה בכתבה על טיאסגי שעוד עובד בהיקף משרה גבוה יותר
  • 8.
    כמה מרמור יש בתגובות וואו (ל"ת)
    אנונימי 21/04/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דניאל 20/04/2025 21:00
    הגב לתגובה זו
    ככה נראת בועהלאן תלך מפה
  • 6.
    הפסל המובטל 20/04/2025 19:42
    הגב לתגובה זו
    אז תחזיר את החובות שלך למשלבאבנון הדרכה את חייב מעל מליון שחשבקופת החברה פחות מ 50 אלף שח.מתנהל תיק בבית משפט.מי שהכסף שלו יקר לו שיברח מהחברה הזאת כמו מאש.
  • 5.
    ח ביבי 20/04/2025 18:57
    הגב לתגובה זו
    גנבים עלייך ישראל.
  • 4.
    משקיע7 20/04/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    המשקיע הפרטי בעמדת נחיתות.
  • 3.
    אנונימי 20/04/2025 18:21
    הגב לתגובה זו
    ממשכורות עתק ובונוסים וכו על ניהול כושל.
  • 2.
    אנונימי 20/04/2025 16:58
    הגב לתגובה זו
    מי יתן אימון בשודדים האלו בלי בושה לקחו הלוואות ואבנון ביזבז בלי הכרה ...ועכשיו שוב...רק טמבל ישקיע בחבגנ הזו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 16:55
    הגב לתגובה זו
    מעניין שהמנכל שכח לציין שהוא מכהן רק בחצי משרה ושהחברה משלמת 2 מיליון שקל בשנה לפושט הרגל אבנון
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים