מיזוג ביטחוני בבורסה - סקיילוק נכנסת לטכנופלס; מה התחזית לשנה הבאה?
סקיילוק, של תומר אבנון, וביסנס מתקדמות עם המיזוג לשלד טכנופלס ונצ'רס וחושפות הכנסות של 82.5 מיליון שקל ב-2024 - עם יעד צמיחה שאפתני של קרוב ל-60% ב-2025, על רקע ההייפ סביב התחום הביטחוני; אבנון שכבר יצא מפשיטת רגל הודות לאותו הייפ כבר מרוצה, הציבור רק יקווה שהחגיגה לא תיגמר
בעקבות המיזוג הצפוי עם השלד הבורסאי טכנופלס ונצ'רס, שתי החברות הביטחוניות סקיילוק וביסנס חושפות לראשונה את נתוניהן הפיננסיים לקראת הכניסה לבורסה, עם הכנסות מצרפיות של כ-82.5 מיליון שקל בשנת 2024 ורווח תפעולי של כ-16 מיליון שקל. הנתונים לא רעים, והציפיות
קדימה טובות.
המרוויחים הראשונים מהמיזוג
מאחורי הקלעים של העסקה עומד תומר אבנון שמוכיח שאין דבר כזה סוף. רק לפני כשנה וחצי קבוצת אבנון נאלצה להגיע להסדר חוב מול הנושים בהיקף של 200 מיליון שקל, לאחר שלא הצליחה לשרת את התחייבויותיה.
אך גל הביקושים למוצרים ביטחוניים על רקע המלחמות באירופה ובמזרח התיכון שינה את התמונה.
תומר אבנון מימש את אחזקותיו בחברת מיי דיפנס הדנית, שהתמחתה ביירוט רחפנים, לפי שווי חברה של 480 מיליון שקל, פי 12 מהשווי בו רכש אותה ב-2021, בעסקה שהניבה לקבוצת אבנון כ-68 מיליון דולר, ואפשרה לה לסגור חלק גדול מהחובות. עכשיו הוא חוזר עם סקיילוק, החברה שפיתחה מערכות יירוט רחפנים, שנמצאת בלב המיזוג עם טכנופלס.
על פי הנתונים שפורסמו, סקיילוק וביסנס סיימו את 2024 עם הכנסות של כ-22.3 מיליון דולר, כ-82.5 מיליון שקל, ורווח תפעולי מצרפי של כ-4.3 מיליון דולר, כ-16 מיליון שקל. החזון קדימה אופטימי במיוחד: בשנת 2025 צופות החברות להכנסות של כ-131 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ-25.7 מיליון שקל. המשמעות - קצב צמיחה של כ-58%. שווי החברה הממוזגת יעמוד על כ-115 מיליון שקל, כך שהמכפיל על הרווח התפעולי החזוי עומד על כ-5, נתון נמוך יחסית לתחום.
- חברה ביטחונית צומחת במכפיל רווח של 9 נכנסת לבורסה - הזדמנות? ומהם הסיכונים?
- החברה הביטחונית החדשה בבורסה: "מירוץ החימוש הגלובלי יתרום לצמיחה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעלי המניות של סקיילוק יקבלו כ-60% מהשליטה בחברה הממוזגת, כשבראשם נמצאים, כמובן, תומר אבנון והצוות הניהולי. ההנפקה תאפשר להם לממש בהדרגה את האחזקות וליהנות מהמומנטום שהשוק הביטחוני מייצר.
הג'וב של אבנון, ההשלכות של הגיוס הצפוי, והתשלום למנהלי הסדר החוב
נוסף על האחזקות של אבנון בחברה החדשה, הוא גם צפוי לספק לחברה שירותי יו"ר ומשרד בתמורה לכ-50 אלף דולר בחודש, כלומר 600 אלף דולר בשנה שהם כ-2.2 מיליון שקל נוספים שיזרמו לאבנון כל שנה.
הסכום צפוי לכסות גם את התפקיד של מצא, שישמש כמנכ"ל סקיילוק אך בהיקף משרה של 50%. כתבנו כאן כמה פעמים על מנכ"לים שלא מכהנים בתפקיד במשרה מלאה או שמכהנים בתפקידים נוספים מחוץ לחברה. זה אומר שהוא לא מושקע כל כולו בחברה וזה סימן שהמשקיעים צריכים לשים לב אליו. לקריאה נוספת: הייתם משקיעים בחברה עם מנכ"ל במשרה חלקית?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
כדי להשלים את המיזוג ולהעביר את התשלום במזומן לבעלי המניות של ביסנס, טכנופלס תידרש לגייס כ-60 מיליון שקל - באמצעות הנפקת הון וחוב, שככל הנראה יהיה המיר (אגרות חוב הניתנות להמרה למניות). במצב בו טכנופלס לא תצליח למצוא את מקורות המימון ולא תצליח להעמיד את הסכום הנדרש בזמן - סקיילוק תעשה זאת במקומה וזו תלווה את הסכום לטכנופלס. כך, נוצר מצב בו הסיכון הכרוך במציאת מקורות מימון מתגלגל אל חברות היעד - סקיילוק וביסנס - ולא לבעלי המניות, שכלפיהם הסיכון הוא של דילול גבוה יותר עקב יחס המרה מחודש בין השלד לחברות הנקלטות.
גם התמורה עבור ביסנס לא חוזרת לבעלי המניות, אלא מיועדת ברובה לכיסוי חובות עבר. החברה הייתה חלק מהסדר החוב של אבנון, וכעת כ-30 מיליון שקל מתוך כספי ההנפקה יוזרמו ישירות למנהלי ההסדר, ולא ישמשו כהשקעה בצמיחה. גם לזה המשקיעים צריכים לשים לב, חלק לא קטן מהכסף
שייכנס לקופה לא יושקע בפיתוח טכנולוגיות או הגדלת המכירות, אלא יכסה חובות שנצברו בשנים שבהן קבוצת אבנון קרסה.
ומה עם הציבור?
במבט ראשון, ייתכן ששוק הביטחון הבינלאומי זקוק לטכנולוגיות של סקיילוק וביסנס. הנתונים התפעוליים
הראשוניים בהחלט לא רעים אבל החברות עדיין יצטרכו להוכיח את עצמן לאורך זמן. עם זאת, קשה להתעלם מכך שמי שמרוויח מהמהלך הזה כבר היום אלו בעלי השליטה, שלא רק ניצלו מהמשבר של קבוצת אבנון, אלא ממשיכים להינות מההייפ סביב התחום הביטחוני עם מיזוג לשלד עם 12 מיליון שקל
בקופה.
המיזוג עדיין לא הושלם אבל בעלי המניות הנוכחיים כבר כנראה מסודרים. הציבור? יוכל רק להצטרף בדלת האחורית, בתקווה שהביקושים הביטחוניים באמת יימשכו והתחזיות יתממשו, שצמיחה של כ-58% כאמור בשנה היא יעד שאפתני. הכניסה למסחר צפויה בחודשים הקרובים, בכפוף לאישור הרשות לניירות ערך. לחברה הממוזגת צפוי להיות שם חדש, אבל השאלה היא האם גם הסיפור כולו באמת חדש. יש כאן כמובן פוטנציאל, ראינו חברות בתחום הביטחוני שנוסקות בזכות המומנטום בתחום (ראה ערך נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.28% ), אבל יש סיכונים והמשקיעים צריכים להכיר אותם.
הפעילות של סקיילוק וביסנס
סקיילוק, בניהולו של אביעד מצא והיו"ר יוסי וייס (לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית), מתמחה בזיהוי ויירוט
רחפנים. החברה פיתחה מספר מערכות, החל ממערכות נישאות לחיילים, דרך מערכות RF חכמות ועד לסקיידום - מערכת רב-שכבתית המשלבת רדאר, אלקטרו-אופטיקה ובינה מלאכותית.
ביסנס, המנוהלת על ידי ברוך דיליאון, משלימה את הפעילות באמצעות מערכות תצפית
קרקעיות, מכ"מים ומערכות הגנה על גבולות ותשתיות. שתיהן יחד אמורות לייצר סינרגיה בתחום ההגנה המרחבית. בשיחה עם ביזפורטל, מצא ציין כי מעל 50% מהכנסות 2025 כבר מגובות
בהזמנות חתומות, וזמני האספקה הקצרים מספקים לדבריו ביטחון לתחזיות שהחברות סיפקו.
חלק משמעותי מהאסטרטגיה של סקיילוק וביסנס מבוסס על שירות ואחזקה, מודל שמתחיל להניב הכנסות החל מהשנה השנייה לחוזה. לפי הערכות החברה, שיעור ההכנסות ממודל
זה צפוי לעלות מ-10% לכ-30%. נוסף לכך, סקיילוק הקימה חברה בת באירופה בעקבות דרישות נאט"ו, צעד שיאפשר לה להרחיב את פעילותה ביבשת.
- 3.ולי 20/04/2025 17:47הגב לתגובה זותומר יא מלך
- 2.נחמד שמציגים מכפיל רווח על פעילות עתידית שאולי תצליח ולא על הרווח הנוכחי אחלה מודל (ל"ת)הקורא בקפה 20/04/2025 11:37הגב לתגובה זו
- 1.שלום עולמי 20/04/2025 10:49הגב לתגובה זוסלוגן משעשע אבל צריך לשים לב שרוסיה הודיעה על הפסקת אש זמנית עם אוקראינה.אם חס וחלילה מבחינת הסקטור הבטחוני רוסיה ואוקראינה יגיעו לשלום קבע אז אירופה תירגע והמכירות הבטחוניות עלולות חס וחלילה מבחינת הסקטור אפילו לרדת ואז אין צמיחה בכלל.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
