בועז רביד סיגמא קלאריטי; קרדיט: רמי זרנגר
בועז רביד סיגמא קלאריטי; קרדיט: רמי זרנגר
הכר את המומחה

"השוק המקומי יעלה מעל 10% בשנה; אלקטרה, שפיר ואשטרום מעניינות"

בועז רביד מסיגמא-קלאריטי מאמין שהשוק הישראלי ממשיך להציע הזדמנויות, במיוחד במניות הבנקים והתשתיות; לדבריו, שיפור ביטחוני יביא להסטת כספים משמעותית לשוק המקומי; לגבי ארה"ב, רביד מזהיר מסיכונים גוברים ומעריך שהתנודתיות הגבוהה תאפשר למשקיעים מנוסים לנצל הזדמנויות: "חשוב להשקיע לטווח ארוך ולא להיגרר אחרי טרנדים רגעיים", הוא אומר

בועז רביד, מנהל השקעות קרנות גידורבסיגמא-קלאריטי בית השקעות, סבור שהשוק הישראלי ממשיך להציע הזדמנויות מעניינות, בעיקר בזכות תמחור אטרקטיבי, דוחות כספיים חזקים וחזרת המוסדיים והמשקיעים הזרים. הוא טוען שאם המצב הביטחוני ימשיך להשתפר, צפויה הסטת כספים משמעותית לשוק המקומי, כולל ממשקיעים פרטיים שהעדיפו בשנים האחרונות קרנות כספיות והשקעות מעבר לים. במיוחד, סקטור התשתיות עשוי ליהנות מההשקעות הגדולות בצפון ובדרום, כאשר חברות כמו אלקטרה, שפיר ואשטרום בולטות. מנגד, בשוק האמריקאי, לאחר עשור של עליות חדות, הסיכונים עלו, והסבירות לתשואות צנועות יותר גברה, במיוחד לאור אי הוודאות סביב מדיניות טראמפ. עם זאת, התנודתיות הגבוהה יוצרת הזדמנויות, ומנהלי השקעות מנוסים יוכלו לנצל זאת לטובת המשקיעים.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה?

"מאןד עניין אותי הדינמיות והמסחר של עולם ההשקעות לצד התחרותיות במטרה לייצר ערך למשקיעים".


כמה זמן אתה במקצוע הזה ובמה אתה מתמחה?

"אני מנהל השקעות 30 שנה, החל מניהול קרנות נאמנות במגוון סוגים שניהלתי באופן אישי בדגש על קרנות גמישות, מנייתיות וקונצרניות, דרך ניהול מערך ההשקעות שכלל 8 מנהל השקעות לצד יחידת המחקר והמסחר ההתמחות המרכזית שלי היא בעיקר בשוק האג"ח המקומי ומניות".


איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"ברכיב המניות אני מבצע בחירה של חברות איכותיות תוך ניתוח מעמיק של כל חברה וחברה, לצד חשיבות התמחור אני מתמקד בחברות עם הנהלה חזקה ועם כיוון עסקי ברור, זאת לצד מהלכי לונג ושורט על מדדים רחבים או על מניות ספציפיות. לגבי האג"ח האתגר הוא גדול יותר כי הערך המרכזי הוא היכולת לנתח את היכולת של החברה להחזיר את החוב. לכן מעבר לניתוח הכמותי יש לבחון את הרקורד שלה, ולתת עדיפות לאגחים עם שעבודים ובטוחות. בנוסף אני משלב מהלכי לונג ושורט בעיקר על אירועי מאקרו כמו ריבית או אינפלציה וזאת מבלי לייצר חשיפה לכיוון השוק לצד מהלכי לונג שורט שאני מבצע בין צמדי אג"ח שנסחרים בעיוות".


מה האני מאמין שלך?

"יש צורך לנהל בכל שלב את היחס בין הסיכוי לבין הסיכון ולהבין שהמשקיעים מצפים מצד אחד לייצר עבורם ערך על ההשקעה ומהצד השני לעשות זאת בסיכון סביר שיעזור להם להתמיד בהשקעה. שמירה על פיזור רחב ובחירה סלקטיבית של ניירות תוך כימות הסיכון שלהם חשובים תמיד אבל ב- 2025 מקבלים משנה תוקף".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"כמשקיע להסתכל תמיד לטווח הארוך, לא לבחון את הביצועים לטווח קצר של חודש וגם לא רבעון אלא על פני טווח זמן של שנה ומעלה לפחות".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. כשמנתחים את אלטרנטיבות ההשקעה השונות נראה שעל אף העליות בחודשים האחרונים השוק הישראלי ממשיך להיות מעניין להשקעה. שילוב של נתונים פונדמטליים חזקים הכוללים: דוחות כספים ותמחור אטרקטיבי, לצד חזרה של גופים מוסדיים ומשקיעים זרים צפויים להמשיך לתמוך בשוק. בהנחה שהמצב הבטחוני ימשיך להשתפר אנחנו נראה את המשך הסטת כספים לישראל ובעוצמות חזקות גם בקרב משקיעים פרטים שבשנים האחרונים הסיטו את הכספים בעיקר לקרנות כספיות ולשוק האמריקאי. סקטורים מעניינים - הבנקים שמייצרים תשואות על ההון של מעל 15% ומחלקים דיבידנד של עד 50% מהרווחים. סקטור נוסף מעניין להשקעה הוא סקטור התשתיות שהחברות בו ייהנו מההשקעות הגדולות בצפון ובדרום לדוגמא אלקטרה, שפיר, אשטרום".


מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"ללא שינוי משמעותי השנה. אחרי שנתיים של עליות בשוק ועשור חלומי חשוב להבין שההסתברות לתשואות צנועות יותר עלתה מדרגה והסיכונים עלו, אי ודאות בעקבות מדיניות טראמפ מגדילה את פרמיית הסיכון. היתרון של מנהלי השקעות אקטיבים ומנוסים זה שהם יכולים לנצל את התנודתיות לטובת המשקיעים תוך ניצול הזדמנויות וביצוע הגנות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"לא לרוץ אחרי טרנדים כמו ביטקוין, זהב, חברות חלום או קרנות טרנדיות 'כוכבות' לרגע. צריכים לדעת לפזר את ההשקעות ולא להתפתות אחרי האפיק שניצח בחצי שנה או שנה אחרונה אלא לבחון את ההשקעה לטווחים ארוכים".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"במידה והריבית תרד במחצית השנייה של השנה, אז התחומים שיהיו מעניינים אלו הנדל"ן והאנרגיה ירוקה, גם באג"ח תהיה הזדמנות למח"מים הבינוני-ארוך".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשתו בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת

"30% מניות בישראל ,20% מניות בחו"ל (ארה"ב ואירופה), 20% אגח קונצרני מדורג, 20% אגח ממשלתי מח"מ בינוני, 10% קרן כספית".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.

"40% מניות בישראל, 30% מניות בחו"ל (ארה"ב ואירופה), 20% אגח קונצרני, 10% קרן כספית".


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

 "40% אגח ממשלתי מח"מ קצר-בינוני, 30% אגח קונצרני מדורג, 20% מניות, 10% קרן כספית".


סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"50% מניות בישראל, 40%מניות בחו"ל (ארה"ב, אירופה, מזרח), 10% אגח קונצרני מדורג גבוה".



זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם.

"40% אגח ממשלתי מחמ בינוני, 30% אגח קונצרני מדורג  20% מניות, 10% קרן כספית".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?

"השווקים לעיתים נוטים להיות יותר תנודתיים וזה יוצר לחצים מיותרים אצל המשקיעים שעלולים לקבל החלטות שגויות, ולכן עליהם להימנע מלבצע פעולות מיותרות , להשקיע באופן מושכל ולטווח ארוך, מאחר והשוק יתגמל את מי שמתמיד. מכשירי השקעה לרוב מאפשרים לצמצם טעויות אמוציונליות ולכן עוזרות למשקיע להתמיד - שזה הבסיס כדי להצליח".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מפמפם את מה שמלמדים בקורסי ההשקעות בשיעור הראשון (ל"ת)
    סוחר X 19/03/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 19/03/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    החוכמה זה להתמיד בזה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אירודרום יורדת 6%, רפק מזנקת 9%; הבנקים והביטוח יורדים יחד עם המדדים

רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -5.71%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות 0.93%   באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -1.94%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסיםהרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.