בועז רביד סיגמא קלאריטי; קרדיט: רמי זרנגרבועז רביד סיגמא קלאריטי; קרדיט: רמי זרנגר
הכר את המומחה

"השוק המקומי יעלה מעל 10% בשנה; אלקטרה, שפיר ואשטרום מעניינות"

בועז רביד מסיגמא-קלאריטי מאמין שהשוק הישראלי ממשיך להציע הזדמנויות, במיוחד במניות הבנקים והתשתיות; לדבריו, שיפור ביטחוני יביא להסטת כספים משמעותית לשוק המקומי; לגבי ארה"ב, רביד מזהיר מסיכונים גוברים ומעריך שהתנודתיות הגבוהה תאפשר למשקיעים מנוסים לנצל הזדמנויות: "חשוב להשקיע לטווח ארוך ולא להיגרר אחרי טרנדים רגעיים", הוא אומר

בועז רביד, מנהל השקעות קרנות גידורבסיגמא-קלאריטי בית השקעות, סבור שהשוק הישראלי ממשיך להציע הזדמנויות מעניינות, בעיקר בזכות תמחור אטרקטיבי, דוחות כספיים חזקים וחזרת המוסדיים והמשקיעים הזרים. הוא טוען שאם המצב הביטחוני ימשיך להשתפר, צפויה הסטת כספים משמעותית לשוק המקומי, כולל ממשקיעים פרטיים שהעדיפו בשנים האחרונות קרנות כספיות והשקעות מעבר לים. במיוחד, סקטור התשתיות עשוי ליהנות מההשקעות הגדולות בצפון ובדרום, כאשר חברות כמו אלקטרה, שפיר ואשטרום בולטות. מנגד, בשוק האמריקאי, לאחר עשור של עליות חדות, הסיכונים עלו, והסבירות לתשואות צנועות יותר גברה, במיוחד לאור אי הוודאות סביב מדיניות טראמפ. עם זאת, התנודתיות הגבוהה יוצרת הזדמנויות, ומנהלי השקעות מנוסים יוכלו לנצל זאת לטובת המשקיעים.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה?

"מאןד עניין אותי הדינמיות והמסחר של עולם ההשקעות לצד התחרותיות במטרה לייצר ערך למשקיעים".


כמה זמן אתה במקצוע הזה ובמה אתה מתמחה?

"אני מנהל השקעות 30 שנה, החל מניהול קרנות נאמנות במגוון סוגים שניהלתי באופן אישי בדגש על קרנות גמישות, מנייתיות וקונצרניות, דרך ניהול מערך ההשקעות שכלל 8 מנהל השקעות לצד יחידת המחקר והמסחר ההתמחות המרכזית שלי היא בעיקר בשוק האג"ח המקומי ומניות".


איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"ברכיב המניות אני מבצע בחירה של חברות איכותיות תוך ניתוח מעמיק של כל חברה וחברה, לצד חשיבות התמחור אני מתמקד בחברות עם הנהלה חזקה ועם כיוון עסקי ברור, זאת לצד מהלכי לונג ושורט על מדדים רחבים או על מניות ספציפיות. לגבי האג"ח האתגר הוא גדול יותר כי הערך המרכזי הוא היכולת לנתח את היכולת של החברה להחזיר את החוב. לכן מעבר לניתוח הכמותי יש לבחון את הרקורד שלה, ולתת עדיפות לאגחים עם שעבודים ובטוחות. בנוסף אני משלב מהלכי לונג ושורט בעיקר על אירועי מאקרו כמו ריבית או אינפלציה וזאת מבלי לייצר חשיפה לכיוון השוק לצד מהלכי לונג שורט שאני מבצע בין צמדי אג"ח שנסחרים בעיוות".


מה האני מאמין שלך?

"יש צורך לנהל בכל שלב את היחס בין הסיכוי לבין הסיכון ולהבין שהמשקיעים מצפים מצד אחד לייצר עבורם ערך על ההשקעה ומהצד השני לעשות זאת בסיכון סביר שיעזור להם להתמיד בהשקעה. שמירה על פיזור רחב ובחירה סלקטיבית של ניירות תוך כימות הסיכון שלהם חשובים תמיד אבל ב- 2025 מקבלים משנה תוקף".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"כמשקיע להסתכל תמיד לטווח הארוך, לא לבחון את הביצועים לטווח קצר של חודש וגם לא רבעון אלא על פני טווח זמן של שנה ומעלה לפחות".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. כשמנתחים את אלטרנטיבות ההשקעה השונות נראה שעל אף העליות בחודשים האחרונים השוק הישראלי ממשיך להיות מעניין להשקעה. שילוב של נתונים פונדמטליים חזקים הכוללים: דוחות כספים ותמחור אטרקטיבי, לצד חזרה של גופים מוסדיים ומשקיעים זרים צפויים להמשיך לתמוך בשוק. בהנחה שהמצב הבטחוני ימשיך להשתפר אנחנו נראה את המשך הסטת כספים לישראל ובעוצמות חזקות גם בקרב משקיעים פרטים שבשנים האחרונים הסיטו את הכספים בעיקר לקרנות כספיות ולשוק האמריקאי. סקטורים מעניינים - הבנקים שמייצרים תשואות על ההון של מעל 15% ומחלקים דיבידנד של עד 50% מהרווחים. סקטור נוסף מעניין להשקעה הוא סקטור התשתיות שהחברות בו ייהנו מההשקעות הגדולות בצפון ובדרום לדוגמא אלקטרה, שפיר, אשטרום".


מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"ללא שינוי משמעותי השנה. אחרי שנתיים של עליות בשוק ועשור חלומי חשוב להבין שההסתברות לתשואות צנועות יותר עלתה מדרגה והסיכונים עלו, אי ודאות בעקבות מדיניות טראמפ מגדילה את פרמיית הסיכון. היתרון של מנהלי השקעות אקטיבים ומנוסים זה שהם יכולים לנצל את התנודתיות לטובת המשקיעים תוך ניצול הזדמנויות וביצוע הגנות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"לא לרוץ אחרי טרנדים כמו ביטקוין, זהב, חברות חלום או קרנות טרנדיות 'כוכבות' לרגע. צריכים לדעת לפזר את ההשקעות ולא להתפתות אחרי האפיק שניצח בחצי שנה או שנה אחרונה אלא לבחון את ההשקעה לטווחים ארוכים".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"במידה והריבית תרד במחצית השנייה של השנה, אז התחומים שיהיו מעניינים אלו הנדל"ן והאנרגיה ירוקה, גם באג"ח תהיה הזדמנות למח"מים הבינוני-ארוך".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשתו בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת

"30% מניות בישראל ,20% מניות בחו"ל (ארה"ב ואירופה), 20% אגח קונצרני מדורג, 20% אגח ממשלתי מח"מ בינוני, 10% קרן כספית".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.

"40% מניות בישראל, 30% מניות בחו"ל (ארה"ב ואירופה), 20% אגח קונצרני, 10% קרן כספית".


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

 "40% אגח ממשלתי מח"מ קצר-בינוני, 30% אגח קונצרני מדורג, 20% מניות, 10% קרן כספית".


סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"50% מניות בישראל, 40%מניות בחו"ל (ארה"ב, אירופה, מזרח), 10% אגח קונצרני מדורג גבוה".



זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם.

"40% אגח ממשלתי מחמ בינוני, 30% אגח קונצרני מדורג  20% מניות, 10% קרן כספית".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?

"השווקים לעיתים נוטים להיות יותר תנודתיים וזה יוצר לחצים מיותרים אצל המשקיעים שעלולים לקבל החלטות שגויות, ולכן עליהם להימנע מלבצע פעולות מיותרות , להשקיע באופן מושכל ולטווח ארוך, מאחר והשוק יתגמל את מי שמתמיד. מכשירי השקעה לרוב מאפשרים לצמצם טעויות אמוציונליות ולכן עוזרות למשקיע להתמיד - שזה הבסיס כדי להצליח".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מפמפם את מה שמלמדים בקורסי ההשקעות בשיעור הראשון (ל"ת)
    סוחר X 19/03/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 19/03/2025 13:27
    הגב לתגובה זו
    החוכמה זה להתמיד בזה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.