רכבת מספנות ישראל
צילום: דרור גיל

הסוף למשאיות: הושלם החיבור של מספנות ישראל למסילת הרכבת

6 שנים לאחר שנחתם הסכם בין מספנות ישראל ובין רכבת ישראל, החל לפעול מסוף רכבות המשא במספנות ישראל, בו הושקעו למעלה מ-15 מיליון שקל; יאפשר שינוע סחורות מנמל המספנות, לכל רחבי הארץ ויתרום להפחתת עומסים בכבישים, להגברת הבטיחות ולצמצום זיהום האוויר. 

איתן גרסטנפלד | (1)

6 שנים לאחר שנחתם הסכם בין מספנות ישראל ובין רכבת ישראל, ולמעלה משנה וחצי לאחר תחילת העבודות, החל לפעול מסוף רכבות המשא במספנות ישראל. המסוף, בו הושקעו למעלה מ-15 מיליון שקל, יאפשר שינוע סחורות מנמל המספנות, לכל רחבי הארץ. מלבד הייעול התפעולי (רכבת אחת שקולה לכ-60-70 משאיות), שינוע הסחורות ברכבת יתרום להפחתת עומסים בכבישים, להגברת הבטיחות ולצמצום זיהום האוויר. 


הרכבת הראשונה שיצאה ממספנות ישראל כללה מטען של גלילי פלדה ששונעו ישירות למסוף המטענים נאות חובב שברמת חובב בנגב. על פי ההסכם שנחתם בין מספנות ישראל ובין רכבת ישראל בשנת 2019, תעשיות מספנות ישראל ביצעה ומימנה את הקמת השלוחה בשטח מספנות ישראל, הכוללת 3 מסילות באורך כולל של כ-1.5 ק"מ. במקביל הרכבת הקימה את מערכת המסילות המחברת בין רשת המסילות לשלוחת מספנות ישראל. העבודות החלו במחצית שנת 2023, וכאמור היום יצאה הרכבת הראשונה.


קבוצת תעשיות מספנות ישראל, פועלת בארבע תחומים עיקריים באמצעות חברות-בנות: התעשייה הימית (מספנות), הנמל (טעינת ופריקת מטענים), תחום המלט ומוצרים לענף הבנייה והספקת שירותי הובלה ימית של מטענים ברחבי העולם באמצעות צי אוניות בבעלות הקבוצה. בנוסף, היא מעניקה שירותים לוגיסטיים ותמיכה לתעשיית קידוחי הגז והנפט. פעילות הרכבות תבוצע באמצעות חברת בת חדשה בשם "מרכבי ישראל".


לדברי צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "מסוף הרכבות יאפשר למספנות ישראל לשנע לכל רחבי הארץ את כלל הסחורות הנפרקות בנמל: פלדה לסוגיה, צוברים יבשים, מלט, מוצרי גרעינים, וסחורות נוספות הנפרקות בנמל בהעמסה ישירות משטח הנמל, לרכבת, תוך יעילות מרבית וקיצור לוחות הזמנים עבור היבואנים. בנוסף, חיבור נמל מספנות ישראל לרכבת יאפשר גם ליצואנים בדרום לייצא סחורות דרך נמל מספנות ישראל, באמצעות שינועם ברכבות לצפון, מהלך שבמקרים רבים לא היה כלכלי כאשר היה צורך לשנע סחורה במשאיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הגיע הזמן ! (ל"ת)
    דן 20/01/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.