חוזה שכירות
צילום: pexels

סכסוכים נפוצים בחוזי שכירות - כיצד להתמודד איתם?

הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלוקות בין שוכרים למשכירים היא באמצעות עריכת חוזה מפורט וברור שמכיל את כל התנאים וההגבלות שמוטלים על שני הצדדים
נושאים בכתבה שכירות

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2023 כ-28% מהישראלים גרים בשכירות,  וכמחצית מהדירות בתל אביב מושכרות לדיירים, בעיקר לרווקים, רווקות וזוגות צעירים. נושא השכירות חשוב לרבים מהישראלים, לכן כדאי לדעת אילו סכסוכים נפוצים קיימים במסגרת חוזי השכירות וכיצד להימנע מהם.

חוק הגנת הדייר כולל תקנות והוראות מחייבות שונות החלות על המשכיר והשוכר כאחד, ולכל אחד מהצדדים יש זכויות וחובות שעליו למלא כלפי הצד השני. מאחר שלא פעם מתעוררות בעיות בין השוכרים למשכירים חשוב להכיר את החוק שמנחה כיצד לפעול במקרה של סכסוכים בין הצדדים לחוזה, לכן חשוב לערוך חוזה שכירות מסודר ומפורט, והחוזה חייב להיות תקני ולא כדאי להשתמש בחוזה סטנדרטי ובסיסי שניתן להוריד מאתרים שונים ברשת האינטרנט.

אילו סכסוכים נפוצים קיימים בין משכיר לשוכר?

סכסוכים בין שוכרים למשכירים יכולים להיות מגוונים מאוד, ובמקרים מסוימים חייבים לפנות לסיוע משפטי אצל עורך דין המתמחה בענייני נדל"ן וחוזים. הסכסוכים הנפוצים ביותר בחוזי השכירות בישראל הינם:

אי תשלום שכר דירה – לא פעם הסכסוך בין הדיירים לבין המשכיר נובע על רקע של אי תשלום שכר הדירה, בדרך כלל מסיבות כמו קשיים כלכליים של השוכרים, מחלוקות לגבי מצב הנכס והאחריות לתיקון נזקים בדירה, השכרת דירה אינה ראויה למגורים, פגם או ליקוי בנכס המושכר או בסביבתו הידוע למשכיר בעת חתימה על החוזה שגורם להפרעה של ממש עבור השוכר, למשל עבודות בניין במבנה מגורים בסמוך לדירה המושכרת המאלצות את השוכר לעזוב את הדירה ועוד.

חובת התיקון של נזקים שנגרמו לנכס המושכר – חוק שכירות הוגנת משנת 2017 (התיקון לחוק השכירות והשאילתה) קובע מהי דירה ראויה למגורים, וסעיף 25 לחוק קובע כי המשכיר חייב לתקן ליקוי או פגם שאינו קל ערך ושאינו נגרם עקב שימוש בלתי סביר, בעוד השוכר נדרש לתקן על חשבונו ליקוי או פגם שנגרם עקב שימוש בלתי סביר, אלא אם הוחלט אחרת בחוזה. 

הפרת שלום השכנים – חלק מהסכסוכים בין השוכרים למשכירים נובע מעשיית רעש ומהפרעה בלתי סבירה לשכנים, כלומר לשאר הדיירים בבניין המגורים המשותף או בסביבה הקרובה, לרבות שימוש לא ראוי בנכס כמו הפעלת עסק בדירה וגרימת מטרד לשכנים.

כיצד להתמודד ולהימנע עם סכסוכים?

הדרך הנכונה להימנע מסכסוכים נפוצים בין המשכיר לבין השוכר היא באמצעות עריכת חוזה שכירות מפורט וברור. הסכם השכירות הוא מסמך בעל תוקף משפטי מחייב וחשוב לכלול בו סעיפים הקובעים תנאים והגבלות על שני הצדדים כגון: זמן השכירות, ביטוחים, אחריות על תיקון נזקים וליקויים, ביטחונות, תשלומים ועוד.

כמו כן, חשוב לשמור על תקשורת פתוחה בין הצדדים לחוזה השכירות, וניתן לפתור את רוב המחלוקות בין הצדדים תוך התחשבות ושמירה על יחס מכבד.

כדי להימנע מסכסוכים חשוב לתעד את כל ההסכמות שנעשו בכתב או בעל פה, לשמור התכתבויות וכדומה. ברוב המקרים, ניתן לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ובשיח, לכן התקשורת הפתוחה חשובה, ותיעוד המסמכים יכול לסייע בפתרון הבעיה בין הצדדים.

אחת מהדרכים היעילות ביותר להימנע מסכסוך עם השוכרים היא בעזרת בדיקה מקדימה של הדיירים הפוטנציאליים, לדוגמה באמצעות השירות החינמי דאבל צ'ק של WeCheck.

במקרה של מחלוקת בין הצדדים לחוזה השכירות, וכל עוד הצדדים אינם מצליחים לפתור את הבעיה ביניהם בשיחה, כדאי לשקול גישור, מאחר שזהו פתרון מהיר ויעיל לסכסוכים הנפוצים בין הצדדים. המטרה היא למצוא פתרון משותף המקובל על שני הצדדים, ומכאן חשיבות החוזה המשפטי המחייב.

הכתבה בשיתוף WeCheck.

 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: ChatGPTצילום: ChatGPT

דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן


מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים 


נושאים בכתבה דיור מוגן

בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים? 

מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?

השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל 

בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.

מי הם המשקיעים הגדולים?

הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:

יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים

כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.