פיזור על - האסטרטגיה הנכונה להשקעה בנדל"ן
אחרי תקופה ארוכה של עליית מחירים ויצירת תשואה נאה, ממנה נהנו כלל הסקטורים ובהם גם תחום הנדל"ן, השתנה הכיוון עם פרוץ משבר Covid-19 ואנו ניצבים בתקופה של אי-ודאות לצד הזדמנויות; תקופה המחייבת אותנו להיות זהירים ביותר כאשר אנו מנצלים הזדמנויות אלה
כחברה המתמחה בהשקעות נדל"ן ואנרגיה מתחדשת בחו"ל קרוב ל-25 שנה, ומשרתת משקיעים פרטיים כשירים, כמו גם משקיעים מוסדיים וסקטורים נוספים, ניצבות מאחורי פרופימקס מאות השקעות שנעשו מעל ל-20 שנה, חלקן גם בשנת 2008, בתקופת המשבר הפיננסי העולמי (GFC).
לאורך כל השנים הללו יישמה פרופימקס את אסטרטגיית "פיזור-העל", שבבסיסה עומד עיקרון פיזור ההשקעות בתוך הקרן מבחינה סקטוריאלית, גיאוגרפית, מנהלית, אסטרטגית ועוד, שלהערכת מומחים רבים נחשבת לאסטרטגיה הנכונה ביותר להגנה על כספי המשקיעים.
"אין אדם שלא הפסיד כסף בשום השקעה", מסביר אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל פרופימקס "אלא אם מדובר במשקיע חדש שאין מאחוריו שנים של ניסיון בהשקעות, בטח ובטח שלא בתקופות משבר כלכלי.
ישנן מספר אסטרטגיות לגידור הסיכון, כאשר אסטרטגיית פיזור ההשקעות בכמה פרמטרים באמצעות קרן מתמחה היא היעילה מכולן. זו הסיבה שלאחר המשבר הכלכלי שפקד אותנו בשנת 2008, מתוך רצון לספק למשקיעים שלנו ביטחון בהשקעות שלהם, הקמנו את סדרת קרנות הבית של פרופימקס, Profimex CircleOne".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניהול קרן פרייבט אקוויטי לא בהכרח מתאים לכולם – ניהול קרן מסוג זה מעמיד בפני מנהלי הקרן אתגר כפול בדמות המורכבות התפעולית הכרוכה בניהול קרן השקעות, בשילוב צורת מדידת מנהלי הקרן, הנמדדים על פי מצרף סך ההשקעות.
בהשקעה בקרן פרייבט אקוויטי, מנהל הקרן לא מרוויח עד שמלוא כספם של המשקיעים מוחזר להם, בתוספת תשואה שנתית, מצב זה יוצר זהות אינטרסים בין מנהל הקרן לבין המשקיעים, ומתאים בעיקר למנהלים המחויבים למשקיעים שלהם לטווח הארוך.
התמונה לקוחה מאתר פרופימקס
קרןCircleOne V , שמהווה המשך לאסטרטגיה המוצלחת של ארבע הקרנות הקודמות של פרופימקס, היא דוגמה לקרן מסוג זה. ההשקעה בקרן מיועדת למשקיעים כשירים בלבד.
בניגוד להשקעות בודדות, בהן המשקיע בוחר את ההשקעה הספציפית בה הוא רוצה להשקיע, אחד המאפיינים של השקעה בקרן הוא שהמשקיעים אינם יודעים בהכרח לאילו פרויקטים תנותב ההשקעה שלהם (blind pool) אך קיבלו מידע מלא על תכנית הקרן (Memorandum). השקעה כזו מצריכה אמון רב מצד המשקיעים במנהלי הקרן, וידיעה כי כספם יושקע בצורה ובדרך הנכונה ביותר. וועדת ההשקעות של פרופימקס בוחנת היטב כל השקעה והשקעה בה הקרן משקיעה בנוסף לתהליך מדוקדק של בחירת שותפיה האסטרטגיים. כמו כן, משקיעים בקרנות פרופימקס חלק מחברי וועדת ההשקעות את כספם הפרטי, כולל מנכ"ל פרופימקס ויו"ר וועדת ההשקעות.
מתאימים לתנאי השוק, למקום ולתקופה
הקרן של פרופימקס מנוהלת בהתאם להערכות מחלקת המחקר של פרופימקס באשר לתנאי השוק הנוכחיים, תוך שימת דגש על פיזור, גידור סיכונים וניהול פורטפוליו.
פיזור השקעות הקרן מתבצע כך שכ-80% מהעסקאות הן בארה"ב וכ-20% באירופה, רובן ככולן במדינות בעלות מנועי צמיחה חזקים המתאפיינות בצמיחה כלכלית, כאשר בממוצע, לכל סקטור יש חשיפה של כ-20%.
לדוגמא – בתחום המגורים - השקעות של הקרן במתחמי מולטיפמילי (מקבצי דיור להשכרה) בארה"ב, באזורים בעלי הגירה פנימית חיובית ומקורות תעסוקה טובים, בהם יש ביקוש חזק ויציב.
דוגמא נוספת היא מתחום המשרדים, שם פרופימקס ושותפיה מנתחים את השוק ואת סיכויי הצמיחה, ופועלים לזהות הזדמנויות ארביטראז' להשקעה בנכסים עם תזרים מזומנים חזק.
סקטור נוסף בו פועלת פרופימיקס הוא סקטור שטחי הלוגיסטיקה, שזוכה לנוכחות בקרן למרות חסמי כניסה גבוהים. סקטור זה הוא אחד המבוקשים ביותר כיום, בעיקר בשל הגידול העצום בהיקף הרכישות המקוונות (E-Commerce) שעלה משמעותית בעקבות משבר הקורונה.
אופיר לוינגר. צילום: יח"צמדוע שכונת נווה עופר עוקפת את אזורי היוקרה של ת"א?
בעוד שאזורי היוקרה בעיר רושמים ירידה חדה בכמות העסקאות, המשקיעים והזוגות הצעירים נמשכים דווקא לשכונת נווה עופר. אופיר לוינגר, מאנשי הנדל"ן הפעילים והמנוסים בשכונה, מסביר מה בדיוק מתרחש באזור שהצליח לעקוף את כל שאר השכונות בעיר
רגע לפני סיום שנת 2026, תמונת הנדל"ן בתל אביב מתבהרת והיא חושפת תפנית לא צפויה.
אם לאורך השנים התרגלנו לראות את מחירי הדירות בעיר הגדולה מטפסים ללא הפסקה, השנה האחרונה טלטלה את השוק והביאה עימה שינוי כיוון שלא ניתן להתעלם ממנו.
לפי נתונים עולה כי במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 36% במספר עסקאות יד 2 בעיר, זאת לעומת התקופה אשתקד.
כשבוחנים לעומק את המספרים מגלים תמונה מפתיעה במיוחד. דווקא האזורים היוקרתיים, שנחשבו עד לא כל כך מזמן למבוקשים ביותר, הם אלה שספגו את הפגיעה הקשה.
- עד 60 מליון שקל: ריט 1 נכנסת לשותפות בבראשית ביזנס בנתניה
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמה, בצפון החדש שיעור העסקאות ירד בכ-58%, בנווה אביבים נרשמה ירידה של 53%, ובנחלת יצחק ירידה של 42%.
צילום: FreepikFINQ מציגה: כך מחזירים את הכוח לידיים של החוסכים לפנסיה
המערכת של FINQ עושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לסרוק ולנתח את כלל מוצרי החיסכון הפנסיוני בישראל ולהציג למשתמש תובנות שמטרתן לשפר את ניהול כספי הפנסיה שלו
גם לקראת שנת 2026, לצערנו ישראלים רבים עדיין אדישים לחיסכון הפנסיוני שלהם - וזה עלול לעלות להם ביוקר בעתיד. כיצד ניתן להגביר מודעות בנושא? המומחים של FINQ פרשו בפנינו פתרון אלגנטי לבעיה.
נתונים של רשות שוק ההון שפורסמו לאחרונה חושפים מגמה מדאיגה ביותר מהשנים האחרונות, שמגיעה כעת לשיא מדאיג. בתוך שבע שנים נרשם זינוק של 140% במשיכות תגמולי פנסיה טרם הגעה לגיל פרישה. יתרה מכך, יותר ממאה ועשרים אלף ישראלים מדי שנה מחליטים למשוך את תגמולי הפנסיה שלהם טרם פרישתם, ולמעשה מותירים את עצמם חשופים ופגיעים ביום שבו יצאו לגמלאות.
זוהי רק דוגמה אחת לניהול לא אופטימלי של קרן פנסיה, ולמרבה הצער זו רחוקה מלהיות הטעות היחידה שעושים ישראלים בניהול הפנסיה שלהם. האם נגזר על מי שאינם בקיאים באותיות הקטנות להמשיך ולהתנהל בדרך לא נכונה, בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני שלהם? לא בהכרח.
מומחי FINQ, פלטפורמת פנסיה והשקעות מבוססת AI, מספרים כי מהפכת הבינה המלאכותית טומנת בחובה את הפוטנציאל להחזיר את השליטה על קרן הפנסיה לידיים של החוסכים הישראלים. מהפכת המידע החלה תהליך מבורך של החזרת הכוח לידיים של החוסכים, והבינה המלאכותית עתידה להעצים את המהלך, כמובן במידה שנדע לרתום את כוחה לטובתנו.
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשנות את שם המשחק
רובנו מרגישים אי נוחות כששואלים אותנו שאלות בסיסיות אך מהותיות על הפנסיה שלנו. באיזה מסלול אנחנו מושקעים, והאם הוא מתאים לצרכים שלנו? כמה דמי ניהול אנחנו משלמים, והאם אפשר להפחית אותם? כמה כסף צפוי להצטבר לנו ביום הפרישה? והשאלה הגדולה מכולן: מה באמת מסתתר מאחורי ים המספרים והמונחים הטכניים שמופיעים בדוח התקופתי?
