itamar
צילום: יח"צ

היזם איתמר ציפורי על הסיפור האישי שלו

תוכן בחסות | (1)
נושאים בכתבה עצמאיים שכירים

21/11/16

אין דבר מתסכל יותר מאשר לעיין בדוחות הכספיים של החברה שבה אתם עובדים ונמצאת בפלוס נאה בסוף החודש, לדעת שחלק מרכזי מהפלוס הזה בא מהזיעה ומהיכולות שלכם - ולקבל את תלוש המשכורת באותו היום.

מה לעשות, קיימים מקרים רבים שבהם העובד השכיר עובד קשה ומביא תוצאות, אבל הדבר לא מתבטא ברמת החיים שלו והוא בעיקר מוטרד מהטלפון הבא מהבנק ומרגיש, במידה רבה של צדק, שהוא עושה טעות.

רבים מהבכירים המועסקים במשק בתפקידי ניהול שונים, מתלבטים לגבי האופציה להפוך משכיר לעצמאי. "ישנם שיקולים רבים, לכאן ולכאן, בכל הקשור לשאלה אם כדאי לנסות ולצאת לעצמאות, ובעיקר מה המחיר שעלולים לשלם על כך", מסביר איתמר ציפורי (36), יזם ושותף בחברות סטארט אפ שבמהלך השנה האחרונה החליט לצאת לעצמאות. "חובה לקחת בחשבון את מרכיבי הסיכון והביטחון הכלכלי לעומת האפשרות לפרוח ו'לעשות לביתך', דבר שיכול להשתלם מאוד הן בפן הכלכלי והן בפן האישי.

איתמר ציפורי כיהן במספר רב של תפקידים בכירים בחברות שונות, משנת 2007 ועד 2015. "הייתי מנהל פרויקטים שיווקיים עבור חברה ארצית בענף המזון, סמנכ"ל תפעול של מתחם אירועים יוקרתי וסמנכ"ל מכירות בחברה יבואנית העוסקת בכלי עבודה", הוא מספר.

"לפני מספר חודשים החלטתי בגיל 36, לשנות כיוון ולהיות עצמאי. בחרתי לנצל את הכישורים שעזרו לי לקדם חברות של אחרים כשהייתי שכיר על מנת לקדם עסקים פרטיים. כיום אני יזם ושותף בחברות סטארט אפ בתחום הכלכלי", מפרט איתמר ציפורי את השינוי שעבר.

אז מה גורם למישהו לעזוב עבודה עם שכר מובטח גבוה, תנאים סוציאליים, רכב ופינוקים שמרעיפות החברות על השכירים הבכירים שלהן? "בעיקר התחושה שזה שלך", טוען ציפורי. "אבל מי שטוב ומצליח לעזור לחברות בבעלות אחרים להתקדם, יצליח גם כאשר הוא מקדם חברה בבעלותו".

הסטטיסטיקה לא לטובתכם? אלו רק מספרים!

הסטטיסטיקה על הנייר אולי נשמעת קודרת: רק אחת מתוך עשר חברות סטארט אפ תצליח. עם זאת, לדברי ציפורי, הסטטיסטיקה בעייתית, שכן היא מדע של מספרים יבשים ואיננה לוקחת בחשבון את זהות האנשים המנסים לקדם את הסטארט אפ. כמובן, ישנם מרכיבים נוספים כמו מסחריות הרעיון, יכולת הבאת הרעיון לשלב הביצוע בהתבסס על הטכנולוגיה הקיימת, האיתנות הכלכלית של המשקיעים בחברה וכן, גם לא מעט מזל.

עם זאת, אם ננטרל את כל הנתונים החיצוניים, מה שיקבע אם הסטארט אפ יצליח הוא מחויבות האנשים והתעוזה שלהם, טוען איתמר ציפורי: "האמינו לי שאם אתם עובדים טובים וחרוצים בתחומכם, גם אתם יכולים. אתם צריכים להאמין ולהיות מחויבים, ואז ההצלחה תגיע. 'המעז מנצח' היא אמירה נכונה בצבא ובוודאי שגם בעסקים. זה היתרון הכי גדול שלנו כישראלים, לכן אנחנו אומת הסטארט אפ. יכולת האלתור והתעוזה שלנו כיחידים היא יוצאת דופן".

בכל צעד שכזה, ובמיוחד במעבר משכירים לעצמאים, יש לחץ: הפעם אתם צפים או שוקעים בזכות המאמצים שלכם בלבד. "אם תהיו כנים עם עצמכם, תראו שזה לא באמת שונה. אם אתם לא מרגישים את הלחץ הזה כשאתם שכירים, אל תצאו לעצמאות", מבהיר ציפורי. "כל עובד חייב להרגיש את הדרייב והלחץ להצליח, גם כשהוא עובד כשכיר. זה הבסיס לעבודה שבו אתה נותן את כולך. ללא הבסיס הזה, לא תוכל להקדיש את כולך באמת לחברה, גם כשהיא תהיה שלך".

מרגישים שאתם יכולים? נסו לעוף לבד

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האיש שקרן פתולוגי. להתרחק כמו מאש (ל"ת)
    מכר מהעבר 03/12/2016 10:38
    הגב לתגובה זו
צילום: קרני תכלתצילום: קרני תכלת

פילוסופיות תאורה מרתקות לעיצוב חללים

הגישה היפנית, הגישה הסקנדינבית והגישה הים תיכונית - הכירו את שלוש הגישות לתכנון תאורה ותוכלו לבחור את זאת שהכי מתאימה לכם 

נושאים בכתבה תאורה

בשיתוף קרני תכלת – גופי תאורה בינלאומיים

כשמעצבים פנים או אדריכלים בוחרים גופי תאורה, הם לא רק בוחרים מקור אור – הם בוחרים פילוסופיה תרבותית שלמה. למעשה, מאחורי כל מנורה עומדת תפיסת עולם שמשפיעה על האופן שבו אנחנו חווים מרחב.
שלוש גישות תכנון מרכזיות – היפנית, הסקנדינבית והים תיכונית – מציעות תשובות שונות בתכלית לשאלה הפשוטה לכאורה: מהו אור טוב?

הגישה היפנית - הצל כשותף ליצירה

בפילוסופיה היפנית המסורתית, האור אינו גיבור יחיד. התרבות היפנית רואה בצל שותף מלא בחוויה החזותית, ובמקום להילחם בו, מעצבים יפניים משתמשים בו כחלק מהקומפוזיציה.
גופי תאורה מעוצבים יפניים מסורתיים משתמשים בחומרים טבעיים מפזרים – נייר אורז, במבוק, משי – שיוצרים אור עדין המתמזג עם הסביבה במקום להכריז על נוכחותו.
העיקרון המרכזי הוא המרווח המשמעותי, הריק שמאפשר למבט לנוח. תאורה יפנית אינה שואפת להאיר כל פינה, אלא ליצור שכבות של אור ואפלה שמזמינות התבוננות ומיקוד.
זו תאורה שלוחשת, לא צועקת. ביישום המעשי, ניתן להביא את הגישה היפנית לפרויקט באמצעות בחירה במנורות עם אהילים מזכוכית מעושנת או חומרים טבעיים המסננים את האור. המטרה היא לא לחשוף הכול, אלא ליצור הדרגתיות שמעוררת סקרנות ומזמינה את העין לנוע בחלל.

הגישה הסקנדינבית - אור כמענה לצורך

במדינות הצפון, שם החורף ארוך וחשוך, התאורה היא לא רק עניין אסתטי – היא צורך קיומי. הגישה הסקנדינבית נולדה מהרצון ליצור חמימות ונוחות בתנאים קיצוניים. מושגים כמו הוּגֶה הדני – אותה תחושת נעימות ושלווה ביתית – מנחים את תכנון התאורה הנורדית.
בניגוד לאסתטיקה היפנית העדינה, התאורה הסקנדינבית היא ישירה וברורה יותר, אך תמיד אלגנטית. מעצבים סקנדינביים פיתחו שפת עיצוב נקייה שמשלבת חומרים טבעיים – עץ אלון, זכוכית שקופה, מתכות מוברשות – עם צורות אורגניות ופשוטות.
מותג דני כמו לואי פולסן, הנמצא בקרני תכלת, מדגים בצורה מושלמת את הפילוסופיה הזו. מנורות כגון סדרת הפה חמש שלהם משלבות עיצוב פונקציונלי עם אסתטיקה נקייה – השטוחים הם זריקת המעטפת הייחודית מאפשרת פיזור אור אחיד ללא סנוור, כך שניתן לראות את גוף התאורה מכל זווית מבלי להסתנוור מהנורה עצמה. 

הגישה הים תיכונית - תאורה כדרמה

בחוף הים התיכון האור הוא שפע טבעי שהופך את התאורה המלאכותית לכלי דרמטי. כאן, התאורה אינה נועדת להחליף את אור השמש, אלא להמשיך את התיאטרליות והעוצמה שלו.
זו תרבות של כיכרות מוארות, מרפסות עם מנורות תלויות, ונברשות מרשימות שמושכות את העין ומכריזות על נוכחותן.
בכל הנוגע לבחירת גופי תאורה יוקרתיים, הגישה הים תיכונית מתבטאת בניגודיות חדה בין אור לצל – ההשפעה של ציירי הרנסנס האיטלקי שהשתמשו בטכניקה זו עדיין מורגשת בתכנון התאורה האזורי.



צילום: קרני תכלת
צילום: קרני תכלת