עלייה קלה ברייטינג של עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
העצרת הממלכתית לציון יום השואה והגבורה ביד ושאם הניבה 32.6% ב-5 הערוצים בהם שודרה – כך עולה מנתוני צפייה ראשוניים בקרב משקי בית באוכלוסייה היהודית, כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה.
השידור בקשת 12 הניב 11%,
השידור ברשת 13 קיבל 7.4%,
השידור בערוץ עשר רשם 6.9%,
המשדר בכאן 11 ניפק 5.4%,
ובערוץ 20 – 1.9%.
בשנה שעברה הניב שידור הטקס 31.1% ב-4 ערוצים – 18% בערוץ 2, 9.3% בערוץ עשר, 3.1% בערוץ 1 ו-0.7% בערוץ 20. ב-2016 הרייטינג עמד על כ-32% - ערוץ 2 - 18.7%, ערוץ עשר - 7.9% וערוץ 1 - 5.1%). בשנים 2015 ו-2014 הרייטינג של המשדר עמד על כ-35%.
המשדר 'ישראל-פולין: יחסים במבחן' (קשת 12) קיבלה 11.1%, שידור חוזר של 'אבודים' (רשת 13) הניבה 9.1%, 'שני אסמים' (קשת 12) ניפקה 8.7%, 'הנאצי הטוב' (כאן 11) ניפק 5.5%, שידור חוזר של 'החיפוש' (ערוץ עשר) קיבל 5.1%, 'אסתיר פניי' (כאן 11) רשמה 3.8%, 'רפי אינטימי' (ערוץ עשר) רשמה 3.7%, 'מוקי בוערה' (רשת 13) זכתה ב-3.3%, 'כמו ציפור דרור בשמיים' (ערוץ עשר) הניבה 3.1%, 'פרדי היקר' (כאן 11) הניבה 1.7%, 'עמוד האש - הפתרון הסופי' (ערוץ 20) קיבלה 1.4%, ו'הנוקמים' (ערוץ 20) עם 1.6%.
בגזרת הבוקר:
העולם הבוקר (רשת 13) הניבה 3.4%,
מול חדשות הבוקר (קשת 12) עם 2.9%,
ואורלי וגיא (ערוץ עשר) עם 2.6%.
בגזרת החדשות:
המהדורות הוקדמו ל-19:00 בשל העצרת הממלכתית לשואה ולגבורה.
חדשות 2 בקשת עם 9.4%
מול אותה מהדורה ברשת עם 5.6% בלבד
(בחישוב מצרפי: 15% - מול 16.2% בשנה שעברה למהדורה בערוץ 2)
רשת הפסידה לחדשות עשר עם 6.7% (בשנה שעברה חדשות עשר עם 7.8%),
חדשות כאן 11 הניבה 5.4% (מול 2% שהניבה 'מבט' בערוץ 1).
חדשות ערוץ 20 ששודרה מ-19:30, הסתפקה ב-0.9%.
- 1.ציון 12/04/2018 18:39הגב לתגובה זושידורי כאן 11 עולים בכל הפרמטרים על שידורי ערוץ 1 מהשנה שעברה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
