לא רק באוויר או מתחת לאדמה: גם בדיגיטל המלחמה היא על תמונת הנצחון
"אם כיפת ברזל כל כך יעילה, מה הטעם בהסלמה ובהרג חפים מפשע?". "אם יש לך מגן ביצים שהיה סופג 90% מהכאב, אז אפשר להמשיך ולבעוט לך בביצים בלי שתגיב?".
2 הציוצים הנ"ל הם דוגמא קטנה לזירת המאבק הדיגיטלית בין ישראל ותומכיה לחמאס ונאמניו. שני הצדדים מקדישים משאבים לזירת הלוחמה הפסיכולוגית ומייחסים לה חשיבות כמעט כמו לבניית מנהרה או הריסתה, תלוי באיזה צד של הגדר אתם.
השימוש באמצעי שכנוע לא אלימים לא חדש, וכמו בכל מלחמה טובה, מקורו בדת - המילה Propaganda הוכנסה לז'רגון כבר במאה ה-17 כשמו של ארגון שסייע לכנסיה הקתולית לגייס מאמינים.
בחלוף השנים ובעקבות התעמולה הנאצית, ריככו את המושג ל-Public Diplomacy, ובמדינת ישראל הצעירה תעמולה הפכה להסברה - כלי שכוחו הובן ונוצל היטב על ידי ראשי הישוב הסוציאליסטים. עם השנים התפתחו היכולות והשתכללו השיטות, אבל עדיין נזהה מעורבות של שלושה קהלים עיקריים: בית, אויב וחוץ.
מתמודדים לא רק מול החמאס, אלא גם מול הצנזורה
כמובן שמדובר בחלוקה גסה ולכל קהל ישנן תתי קבוצות כמו עיתונאים, חיילים, אזרחים ומקבלי החלטות, כאשר לכל קהל מנסים להתאים את המסרים ואת דרכי ההפצה המתאימים ביותר: משימוש בתקשורת המקומית או הזרה, דרך הפצת עלונים מהאוויר ועד שיחות טלפון והפצת סרטונים ביוטיוב. אם נתבונן בזירה המקומית, נזהה שלושה כוחות עיקריים: דובר צה"ל ומשרד החוץ, פת"ח וחמאס ויוזמות מקומיות או בין לאומיות (בעד או נגד ישראל/חמאס). וזה בלי מילה על אל ג'זירה ורוני דניאל.
דובר צה"ל ומשרד החוץ מתמודדים לא רק מול החמאס, אלא גם מול הצנזורה, וואטסאפ ומגבלות נוספות, בין השאר, חוסר היכולת להציג תמונות קשות כפי שנוהג החמאס. מפרשת המרמרה חלפו כבר ארבע שנים ונראה שלקחים הופקו: זמן התגובה מהיר יותר אחרי הבנה שכל מפגין או חייל עם סמארטפון הם פיגוע הסברתי שרק מחכה להתרחש (עדן אברג'יל, סרטון המקפלות ודוד הנח"לוואי מהתקופה האחרונה).
במערכה הנוכחית, מלבד עלונים, שיחות טלפון ונוהל הקש בגג, נוקטים בקו אסרטיבי המתייחס להישגים, לפחות לפי צה"ל: איומי החמאס, כמות השיגורים/יירוטים ותקיפות צה"ל. המסרים מלווים בעיצובים נקיים ובליווי צילומי התקיפה של חיל האוויר בשחור לבן - קיבלנו מלחמת היי טק. המסרים יפים ומשכנעים (בעיקר את המשוכנעים), אבל אף אינפוגרפיקה לא תעמוד מול תמונות בצבע של הרס וילדים שנהרגו בתקיפת צה"ל/חמאס.
ביקור CNN במנהרת החמאס - הצלחה לא מבוטלת
ומה עושה משרד החוץ בצינורות הדיפלומטיים? אנחנו לא יודעים, אבל נראה שהרבה, עם הקרדיט הבינ"ל היחסי להמשך הפעילות. וולף בליצר מה-CNN מבקר במנהרת חמאס היא הצלחה לא מבוטלת. העמוד "ישראל תחת אש" נותן מענה מהיר וחופשי יותר ועכשיו נשאר לשכנע את שאר העולם שאנחנו בסך הכל מתגוננים ואת הציבור הפלסטיני שהחמאס מזיק לבריאות.
חמאס ופת"ח: קליפ החמאס "קום תעשה ביגועים" אולי יהפוך ללהיט של קיץ 2014, אבל חוץ מאתנחתות קומיות על שגיאות בתחביר, החמאס הצליח להגיע אל העורף ובגדול. השתלטות על תדרי השידור של ערוץ 2 ו-10, ושתילת מסרים בסגנון אל מנאר של החיזבאללה, הלחיץ לא מעט ישראלים.
לזה אפשר להוסיף את הודעת ה-PUSH שנשלחה בשמה של אפליקציית עיתון "הארץ" ושימוש מושכל בוואטספ להפצת מסרים דיס-אינפורמטיביים, כמו טילים שפגעו במפעלים הכימיקלים בחיפה, שיצרו בהלה ודאגה. איום שעת ההפצצה המדויקת לתל אביב גרר אף הוא
דווקא סרטוני הווידאו משיגים אפקט הפוך, כאשר רבים משתעשעים משיבושי השפה וההפקה הירודה. אסור לשכוח את הפת"ח שלא מפספס הזדמנות ומפרסם עשה ואל תעשה ברשתות החברתיות, למשל: לא לפרסם תמונות של רעולי פנים ולהקפיד על המסר "בתגובה לתוקפנות הישראלית". הצד הפלסטיני אימץ בצדק או שלא את תדמית האנדרגדוג העדיפה תמיד על הצד החזק (ולאו דווקא המנצח) ומשחרר תמונות קשות לצפייה ועוד יותר למענה ראוי.
החיילים כבר מתקלחים בקולה ומתנגבים בבמבה
יוזמות פרטיות: "המצב" מוציא מאיתנו את המיטב עם תרומות לחיילים שכבר מתקלחים בקולה ומתנגבים בבמבה, אבל ברשת המנגינה קצת אחרת. בפייסבוק לא משחררים נתונים לגבי כמות ה"אינפרונדים" (unfriend), אבל רמת הסובלנות לדעות שונות יורדת מהר יותר ממספר המנויים של ''הארץ''. יש גם מי שמנצל את המצב להגדיל קצת את השורות/לייקים עם פנייה למכנה משותף סוחט לייקים.
בולטים הם גופי תקשורת ופוליטיקאים שיכולים לתרץ רלוונטיות, מותגים מסחריים קצת פחות, ובכלל, כשהתותחים רועמים, עדיף לשתוק. יעיד על זה טוב מכולם דני דנון, ואיתו עשרות עובדים ערבים שפרסמו סטטוסים אנטי ישראליים ומעסיקיהם עומדים עכשיו באיומי חרמות (הכי קיץ 2011).
מנגד השמאל מאתר פוסטים מתלהמים ועושה "שיימינג" לכותביהם. אפילו מגדל השן האקדמי מפרסם מעין אזהרה/המלצה לסגל להימנע מפרסום פוסט מיותר. עם יוזמות פחות ניציות המתמקדות בהסברה (ודיווח לפייסבוק על עמודים מסיתים), אפשר למנות אינספור פעולות לאיסוף תרומות לחיילי צהל, גברים או נשים חשופים עם כיתוב התומך בצה"ל, Stand For Israel המאפשר לכל הדיוט לשתף עם העולם הסברה, משרדי פרסום עם הצעות יצירתיות ובעיקר אכפתיות ותרפיה קבוצתית לכולנו. המרכז הבינתחומי אפילו מפעיל מרכז הסברה הפועל בהתנדבות ומציג זווית אישית על החיים בישראל נוכח המלחמה.
מנגד, פעילים פרו פלסטינים נקטו במספר יוזמות וצעדים שנועדו לא רק להסביר לעולם את הצד שלהם, אלא ניסיון לערער ולפגוע בחוסן העורף הישראלי. מעבר לתקיפה בלתי פוסקת על אתרים ישראליים (הסייבר של ביבי), השתלטו על עמודי תוכן פופולריים בפייסבוק. סטטוסים מצייצים, דודו אהרון ודומינוס פיצה - החלו לפתע להפיץ מסרים אנטי ישראליים. אבל היו אלה העמודים הפיקטיביים הלועגים לחייל הנעדר אורון שאול שהצליחו להפר את השלווה שלי לפחות.
לסיום, בעוד שני הצדדים מחפשים את תמונת הניצחון, ברשת מסתפקים בניצחונות קטנים. סרטון הסברה מוצלח שמגיע לצפיות רבות על ידי קהל לא ישראלי ומנגד תיעוד הרס של שכונה או פגיעה בבלתי מעורבים. רוב הפעילות היא תומכת לחימה ומנסה להצדיק את מחירה הכבד. אנחנו צריכים לזכור, שבכל אינטראקציה עם התקשורת הקלאסית או החדשה, נופצץ לא רק מהאוויר או מתחת לאדמה, אלא גם במסרים.
הכותב הוא מנכ"ל
- 3.עדי 31/07/2014 15:15הגב לתגובה זוחברה שלו מהממת
- 2.לוהט - מאוד, רווק - כבר לא (ל"ת)א.ס.א.ס 30/07/2014 15:13הגב לתגובה זו
- 1.א.ס 30/07/2014 14:51הגב לתגובה זובנות ישראל לא לפספס את האיש שמציל חתולים, מחצה זקנות את הכביש וגם גבר מסוקס
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.
חיים כהן "מאסטר שף". קרדיט: רשתות חברתיותאפילו מאסטר שף לא עוצרת את האח הגדול; חדשות התאגיד עם 50 אלף צופים בלבד
רייטינג הרייטינג של מהדורות החדשות כמעט ואינו משתנה במהלך השבוע. חדשות 12 של קשת תמיד במקום הראשון ולרוב גם הרייטינג וגם כמות הצופים היא פי שתיים מהמתחרות שלה, אבל אתמול למעט השידור הציבורי, חדשות 14, עם 6.7% רייטינג ו-165 היו לבדם עם יותר ממחצית הצופים של קשת, וזו בשורה אמיתית. אחריהם, בהפרש לא גדול, היו חדשות 13 עם רייטינג של 5.6% ו-142 צופים. להבדיל, חדשות התאגיד הציבורי ממשיכות לאבד צופים והשאלה לגבי הנחיצות שלו רלבנטית מתמיד, לאור 2.1% ו-52 אלף צופים בלבד. אם עד כה מהדורת כאן11 נאבקה על להישאר במסגרת של מאה אלף צופים, אנחנו רואים ירידה דרמטית ובמסגרתה המספרים הולכים ומתקרבים לשידורי נישה, כמו ערוץ 9.
בפריים טיים, גם השקת המותג האהוב של קשת, "מאסטר שף", לא מצליחה להדיח את הלהיט של רשת, "האח הגדול". "מאסטר שף" היתה עם 13.9% בלבד ו-353 אלף צופים, בעוד ש-"האח הגדול" נותר בראש, יהיו המתחרים אשר יהיו, ועמד על 17.3% רייטינג ו-416 אלף צופים. בערוץ 14, “הפטריוטים” יציבה וחזקה, עם קהל צופים נאמן ו-6.6% רייטינג ו-159 אלף צופים. לעומתם, טאבו של כאן11עם חנוך דאום עסקה בהתמודדות עם אנורקסיה, אך הרייטינג היה נמוך, עם 2.7% בלבד ו-64 אלף צופים.
בוקר, אמצע היום ולייט נייט
חדשות קשת ממשיכות להוביל במהלך היום כולו. בבוקר, חדשות הבוקר של קשת מובילה את הרצועה, עם 3.4% ו-87 אלף צופים, במקום השני היתה רשת עם העולם הבוקר ו-1.8% רייטינג ו-39 אלף צופים, ובמרחק לא רב היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שהשיגה 1.6% רייטינג ו-30 אלף צופים.
ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה יואב לימור, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 2.4% ו-64 אלף צופים, אחריו במקום השני "פותחים יום" של רשת, עם 1.6% רייטינג ו-74 אלף צופים, ואחריהן מאחור נמצא המשדר של ערוץ 14, "על הבוקר" עם רונה לוי, עם 1% בלבד
ו-25 אלף צופים בלבד.
- תכנית הפרשנות של "האח הגדול" מתקרבת למספר הצופים של חדשות 12
- הריאליטי תמיד מנצח: חתונה ממבט שני בראש הפריים טיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, קשת מובילה במהלך היום כולו, ו-“חמש עם רפי רשף” רושמת 6.5% רייטינג ו-169 אלף צופים, הרבה מעל ערוץ 14, עם "17 עם דנה ורון" שעמד על 2.9% ו-59 אלף צופים. את הרשימה סגר "שיחת היום" של רשת עם 2.4% ו-52 אלף צופים. “שש עם” מטפסת ל-6.5% ו-179 אלף, "ריקלין ושות" של ערוץ 14 אחריו עם 3.8% ו-99 אלף צופים ואילו שוב רשת אחרונה במשדרי החדשות, עם "חדשות שש" שזכתה ל-2.5% רייטינג בלבד ו-50 אלף צופים.
