רם לנדס
צילום: יח"צ

"התרבות הארגונית ברשות השידור לא מאפשרת תיקון, יש לבנות הכל מחדש"

כך אמר רם לנדס, יו"ר הוועדה שהמליצה על סגירת הרשות, בפאנל במכללת נתניה. בכיר ברשות: "הוועדה הפכה לכלי פופוליסטי לניגוח רשות השידור"
אלכסנדר כץ |

"בחברה שעדין נאבקת על הזהות שלה ויש בתוכה קונפליקטים מהותיים, לא יהיה ניתן לשקף את המציאות הזו בלי שידור ציבורי ראוי", אמש אתמול (יום ד') רם לנדס, שעמד בראש ועדה ציבורית שהמליצה על סגירת רשות השידור, במהלך פאנל שקיים בית הספר לתקשורת של מכללת נתניה בנושא השידור הציבורי.

במסגרת הפאנל אותו הנחה דיקן בית הספר לתקשורת ד"ר מוטי נייגר, דנו בהצעת החוק שהתקבלה בממשלה לסגירת הרשות ולביטול אגרת הטלוויזיה, ובין היתר גם על הכשלים שהיא מביאה עימה. לנדס בירך על החלטת הממשלה והחוק החדש ויחד עם זאת דיבר על כך שעל אף הכשלים דרוש שידור ציבורי בישראל. לדבריו, "זו וועדה ה-14 שדנה בנושא, זה הדבר האחרון שרצינו לעשות אבל אין ברירה. התרבות הארגונית הקיימת לא מאפשרת לבצע תיקון. ראינו שהיה ניסיון לרפורמה לפני 6 שנים והיא לא השפיעה בטווח הארוך. זהו כשל מתמשך של עשרות שנים ויש לבנות הכל מחדש".

דדי מרקוביץ', נציב תלונות הציבור ברשות השידור, התנגד לדבריו ואמר כי "הוועדה לבחינת השידור הציבורי הפכה להיות סוג של כלי פופוליסטי לניגוח רשות השידור. נכון שיש הרבה בעייתיות ברשות, אבל אני לא רואה שידור ציבורי עצמאי וחדש שממומן מכספי הממשלה ולא ממומן ברובו מכספי הציבור. אם כל המלצות הוועדה יתקבלו כלשונן, נקבל רשות שידור חלשה יותר, תלויה יותר בפוליטיקאים ובמימון הממשלתי".

על נושא האגרה, אמר לנדס: "האגרה, שמטרתה היה ליצור נתק מהפוליטיקאים, עשתה בדיוק את ההפך. הכנסת החליטה על הורדת מחיר האגרה לצרכן ורשות השידור לא עמדה בזה, מה שיצר סימביוזה בין הפוליטיקאים לרשות השידור. שנית, אין בה צדק חלוקתי - כל אדם משלם את אותו סכום ללא תלות במצב הכלכלי שלו. שלישית, רוב האנשים מתחמקים מתשלום האגרה ועניין זה יוצר עומס על ה-50% שכן משלמים. דבר נוסף, רשות השידור הפכה את עניין הגביה לעניין דורסני שמפעיל משרדי עורכי דין ועיקולים כלפי האזרח. ומשום כל אלה היא מוכרחה להתבטל".

עו"ד אלעד מן, יו"ר עמותת הצלחה שעוסקת בשקיפות ורגולציה של תקשורת, ומרצה במכללת נתניה, דיבר על הבעייתיות במודל שבו הממשלה מייצרת את התנאים ולא מישהו שניתן לפקח עליו עין. לנדס ענה לו: " דרוש שידור ציבורי לצד מסחרי כדי לשמור על איכות השידורים". הרייטינג הוא הדבר היחידי החשוב בשידור המסחרי".

בהמשך לנדס ביקש להדגיש כי "כאשר מסתכלים על המכלול, הדוח תכנן מנגנון אוטומטי ויעיל שלא יאפשר שליטה של פוליטיקאים ויחסוך 300 מיליון שקלים מכספי הציבור כל שנה".

עו"ד אלעד מן ביקש להתייחס לכך שיפוטרו מאות עובדים בתוך הרשות ולא יקבלו התחייבות לכך שיועסקו בעתיד: "זה יהיה בעוכרינו אם עיתונאים בעלי קול עצמאי ואיכותי לא ימצאו את מקומם בשידור הציבורי החדש". על כך הגיב לנדס כי הוא אינו מקל בזה ראש. "זה אחד הכשלים הכי קשים בדוח ולכן אנו ממליצים לפצות את העובד המפוטר ביד רחבה במידה והוא לא מוצא את עצמו בהמשך. מדובר בסכום של בין 800 אלף למיליון שקלים פיצויים. אני לא מכיר כאלה פיצויים בשוק החופשי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.