שיתוף הפעולה של אנבידיה, מכון ויצמן ו-Pheno.AI לחיזוי רמות סוכר בדם

רוי שיינמן |

חולי סכרת, או אחרים הנדרשים לנטר אחר רמת הסוכר שלהם, עוסקים לא פעם בשאלה כיצד תשפיע עליהם אכילה של עוגיה או מאפה. כעת, מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש מסוגל לחזות את התשובה: חוקרים ממכון ויצמן למדע, חברת הסטארט-אפ Pheno.AI וקבוצת המחקר של אנבידיה בישראל, הובילו את פיתוחו של GluFormer, מודל בסיס (Foundation Model) שמסוגל לחזות את רמות הסוכר העתידיות של מטופלים, כמו גם מדדי בריאות אחרים, בהסתמך על נתוני סוכר של המטופל מהעבר.

גיא לוצקר, חוקר בינה מלאכותית באנבידיה ודוקטורנט במכון ויצמן. קרדיט: נועה בן דרור

גיא לוצקר, חוקר בינה מלאכותית באנבידיה ודוקטורנט במכון ויצמן. קרדיט: נועה בן דרור

מידע הנאסף ממערכות קבועות לניטור גלוקוז (CGM - Continuous Glucose Monitoring), יכול לסייע באבחון מהיר יותר של חולים עם טרום-סוכרת או סוכרת, כך על פי Harvard Health Publishing ו-NYU Langone Health. יכולות ה-AI של GluFormer מסוגלות לשפר את יכולת האבחון הזו, ולעזור למטפלים ולמטופלים לזהות אנומליות, לחזות תוצאות של ניסויים קליניים, ולחזות מדדים רפואיים ובריאותיים עד לארבע שנים מראש.

תחזיות מדויקות של רמות הסוכר העתידיות עבור מטופלים בקבוצות סיכון לפתח סוכרת עשויות לאפשר לרופאים ולמטופלים לאמץ אסטרטגיות טיפול מונע מוקדם יותר, לחזות תגובה לתרופות וטיפולים במסגרת ניסויים קליניים, לחזות מדדים רפואיים במטופלים כארבע שנים מראש, ולהפחית את ההשפעות הכלכליות של התמודדות עם סוכרת, שעשויים להגיע ל-כ-2.5 טריליון דולר ב-2030.

בנוסף, החוקרים הראו כיצד, לאחר הזנת המודל עם מידע הקשור בתזונת המטופל, ניתן לחזות כיצד רמות הסוכר שלו יגיבו למזונות ספציפיים ולשינויים בתזונה - מה שיכול לאפשר תזונה מותאמת אישית ברמת דיוק גבוהה. מעבר לרמות הסוכר, GluFormer יכול לחזות ערכים רפואיים כולל רקמת שומן - מדד לכמות השומן בגוף סביב איברים כמו הכבד והלבלב; לחץ דם סיסטולי, הקשור לסיכון לסוכרת, ומדד דום נשימה - מדידה לדום נשימה בשינה, הקשור לסוכרת מסוג 2.

"ניתן לראות בנתונים רפואיים, ובפרט ניטור רציף של מדדי סוכר, רצפים של בדיקות אבחון העוקבות אחר תהליכים ביולוגיים לאורך החיים", אמר פרופ' גל צ'צ'יק, דירקטור בכיר באנבידיה ומנהל מרכז מחקר הבינה המלאכותית של אנבידיה בישראל. "מצאנו שארכיטקטורת הבינה המלאכותית "טרנספורמר", שפותחה עבור רצפי טקסט ארוכים, יכולה לקחת רצף של בדיקות רפואיות ולחזות את תוצאות הבדיקה הבאה. בכך, המודל לומד על האופן שבו המדדים האבחנתיים מתפתחים לאורך זמן".

פרופסור גל צ'צ'יק, מנהל מרכז מחקרי ה-AI של אנבידיה בישראל. קרדיט: אנבידיה

קיראו עוד ב"BizTech"

פרופסור גל צ'צ'יק, מנהל מרכז מחקרי ה-AI של אנבידיה בישראל. קרדיט: אנבידיה

"שני גורמים חשובים התכנסו יחדיו בו-זמנית כדי לאפשר את המחקר שעשינו: הבשלה של טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת המונעת באמצעות NVIDIA, לצד איסוף נתוני בריאות בקנה מידה גדול על ידי מכון ויצמן", אמר המחבר המוביל של המחקר גיא לוצקר, חוקר בינה מלאכותית ב-NVIDIA ודוקטורנט במכון ויצמן. "זה שם אותנו בעמדה ייחודית להפיק ולחלץ תובנות רפואיות חשובות מתוך המדדים הרפואיים".

לכלי בינה מלאכותית כמו GluFormer פוטנציאל לעזור למאות מיליוני אנשים המתמודדים עם סוכרת. כיום, מחלת הסוכרת פוגעת בכ-10% מהאוכלוסייה העולמית, וחוקרים מעריכים כי עד שנת 2050 תוכפל השפעתה והיא תשפיע עלי חייהם של למעלה מ-1.3 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. מדובר במחלה הנמנית בין עשר הסיבות המובילות בעולם לתמותה, והיא גורמת לסיבוכים משמעותיים בקרב חולים רבים כגון פגיעה בכליות, פגיעה בראייה ובעיות לב.

הטכנולוגיה שמאחורי Gluformer פועלת באותה ארכיטקטורה כמו מודלי שפה גדולים דוגמת GPT של OpenAI - רק שבמקרה זה התוצר הוא רמות סוכר, לעומת טקסט ב-GPT. המודל אומן על ניטור מדדי סוכר של למעלה מ-10,000 משתתפי מחקר שאינם חולי סוכרת במשך 14 ימים, עם נתונים שנאספו כל 15 דקות באמצעות מכשיר ניטור לביש והצליח לחזות דפוסים של רמות סוכר. בסך הכל, אומן המודל על 10 מיליון נתוני רמת סוכר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.