עובדי SphereX
צילום: עומר הכהן

סטארטאפ הבלוקצ'יין SphereX השלים גיוס של 8.2 מיליון דולר

החברה אשר הוקמה בשנה שעברה ופועלת בתחום ההגנה על חוזים חכמים השלימה גיוס סיד בהובלת קרן Aleph, ובהשתתפות הקרנות Pillar.vc, Fabric ,ו-Mensch Capital Partners
איתן גרסטנפלד |

סטארטאפ הבלוקצ'יין SphereX, הפועלת בתחום ההגנה על חוזים חכמים, השלים גיוס ראשוני (Seed) של 8.2 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Aleph, ובהשתתפות הקרנות Pillar.vc האמריקאית, Fabric הבריטית, Mensch Capital Partners מישראל.

 

החברה אשר הוקמה ביולי 2022 על ידי אייל מרון (מנכ"ל) ואורן פיין (סמנכ"ל טכנולוגיות), פועלת בתחום ההגנה על חוזים חכמים (Smart Contracts). חוזים חכמים הם אפליקציות שרצות על גבי רשתות בלוקצ׳יין ומאפשרים לנצל את יתרונותיה של הרשת. בין היתר, ניתן להריץ יישומים פיננסיים כגון הלוואות, המרות מטבע, מינופים ועוד. המשתמשים ברשתות הבלוקצ'יין, מפקידים נכסים דיגיטליים (כגון מטבעות קריפטוגרפים) בחוזים אלו באמצעות הארנק הדיגיטלי שלהם, וגם מנחים אותו מה לעשות עם אותם נכסים דיגיטליים, לעיתים בפקודה אחת בודדת. כל חוזה כזה מאפשר להריץ פקודות שונות, עם נכסים דיגיטליים שונים.

הפתרון האבטחתי של ספייריקס הוא חוזה חכם בעצמו, המשתלב בחוזים של הלקוח, ומגדיר באמצעות מערכות למידת מכונה, כיצד ניתן להבחין בין פקודות לגיטימיות של משתמשים נורמטיביים לבין פקודות חריגות המאפיינות תוקפים. ייחודו העיקרי של הפתרון שפיתחה החברה הינו ביכולת  לעצור רק את אותן פקודות חריגות ולאפשר המשך פעולה של חוזי הלקוח אל מול המשתמשים הנורמטיביים. 

“הפתרון שלנו מהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביחס לפתרונות הקיימים היום בתחום" אומר אייל מרון, מייסד-שותף ומנכ"ל, "בנינו צוות מומחים, שמביא עמו עשרות שנות ניסיון מהיחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין ומחברות אזרחיות, ופיתחנו יכולת הממנפת את המאפיינים הייחודיים של הבלוקצ'יין (שקיפות, פומביות, ועוד), לבניית שכבת הגנה חסינה ביותר מפני האקרים. מדובר בשילוב של ניסיון יוצא דופן בעולמות הסייבר, יחד עם מקצועיות וידע מעמיקים בעולמות הבלוקצ'יין והבינה המלאכותית, שאפשר את בניית הפלטפורמה של SphereX הפותרת את אחת הבעיות הכואבות של עולם הבלוקצ'יין ומאפשרת את הגברת אמון המשתמשים בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.