הישראליות שמגיעות לוול סטריט - 10 חברות בשווי מצרפי של כ-50 מיליארד דולר
לאחר שנתיים של תרדמת עמוקה, שוק ההנפקות הטכנולוגיות מתחיל להתעורר לחיים. על רקע ההנפקות המוצלחות של חברת השבבים אסטרה לאבס ופלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט REDDIT, מהלך השבוע החולף הגישו שתי חברות טכנולוגיה נוספות, תשקיפים לקראת הנפקה ראשונית של מניותיהן למסחר בבורסה בניו יורק.
לקריאה נוספת
> סטארטאפ השבבים של אביגדור וילנץ זינק ב-72% ביום המסחר הראשון שלו
שנתיים קשות מאד עברו על שוק ההנפקות הראשוניות בארצות הברית. לאחר שנת שיא במהלך 2021, האינפלציה הגואה ועליית הריבית דחקו את המשקיעים מנכסים טכנולוגיים, והביאו ל"תקופת יובש" בכל הקשור להשקעות בטכנולוגיה הן בשווקים הציבוריים והן הפרטיים. במהלך השנה החולפת נעשה ניסיון לשבור את הבצורת, באמצעות שתי הנפקות טכנולוגיות של חברת המשלוחים אינסטקארט (Instacart) וחברת אוטומציית הנתונים קלוויו (Klaviyo). אך המניות של החברה זכו לתגובה פושרת מצד המשקיעים, ולא הצליחו לפתוח צוהר עבור חברות נוספות. הראשונה להצליח היתה ARM ואחריה מתחיל טפטוף שעשוי להיות שיטפון.
בשבועות האחרונים נדמה שהשוק חוזר להראות סימני חיים, הודות להנפקות המוצלחות של אסטרה לאבס ורדיט. מי שהייתה ראשונה לקפוץ אל המים הייתה חברת השבבים אסטרה לאבס (Astera Labs), שבין מייסדיה נמנה הייזם הישראלי הוותיק אביגדור וילנץ, שהנפיקה את מניותיה לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר. ביום המסחר הראשון שלה, לפני פחות משבועיים, זינקה מניית החברה ב-72%, ומאז הספיקה להכפיל את מחירה, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 10.85 מיליארד דולר.
- סטאב-האב גייסה 800 מיליון דולר לפי 8.6 מיליארד; על הסיכויים והסיכונים
- הנפקת הסייבר הגדולה של השנה: נטסקופ מגיעה לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יום למחרת יצאה לדרך ההנפקה המתוקשרת של פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט (Reddit). מניית רדיט שהונפקה במחיר של 34 דולר למניה, אשר שיקף לה שווי של כ-6.5 מיליון דולר, הסתפקה בעליות שערים צנועות יותר. מאז ההנפקה קפצה מניית החברה בכ-35% והיא נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו במחיר של 45 דולר למנייה, המשקפים לה שווי שוק של כ-7.3 מיליארד דולר ההצלחות האלו מעוררות את היזמים של החברות הישראליות.
חברת הסייבר שמחזיקה במרכז מו"פ בתל אביב
השבוע הגישה חברת אבטחת המידע רובריק Rubrik, תשקיף לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לקראת הנפקה ראשונית (IPO). על פי ההערכות, החברה שמתכננת לרשום את מניותיה בבורסת ניו יורק תחת הסימול RBRK, תבקש לגייס במסגרת ההנפקה סכום של 500-700 מיליון דולר.
רובריק אשר נוסדה ב-2013, מספקת שירותי אבטחת מידע וגיבוי ליותר מ-6,100 לקוחות, בינהם גופים פיננסים, ממשלות, אוניברסיטאות וחברות פרטיות. ההכנסות החברה בשנת 203 עמדו על 628 מיליון דולר, צמיחה של כ-5% בהשוואה להכנסות של 600 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשרה התחתונה, החברה הציה הפסד נקי של 354 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 278 מיליון דולר בשנת 2022.
סבב הגיוס האחרון של החברה נערך בשנת 2021 בהובלת ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, לפי שווי של 4 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם עם מיקרוסופט התחייבה רובריק להוציא 220 מיליון דולר, על פני תקופה של עשור, עבור שימוש בפלטפורמת מחשוב הענן של מיקרוסופט, Azure. בשנה שעברה, רכשה רובריק את סטארט-אפ הסייבר הישראלי למינר (Laminar) תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, משרדי לומינר בתל אביב משמשים את רובריק כמרכז מו"פ, לצד מרכזיה הוותיקים בפאלו אלטו.
חברת השיווק הדיגיטלי שמכוונת גבוה
חברה נוספת שהדישה לפני כשבוע תשקיף ראשוני לרשות ניירות ערך האמריקאית היא חברת השיווק הדיגיטלי איבוטה (Ibotta). שוויה של החברה, אשר מבקשת לרשום את מניותיה בבורסת ניו יורק תחת הסימול "IBTA", אמנם הוערך לפני זמן לא רב בכ1.7 מיליארד דולר, אך ההערכות בשוק הן שההנפקה תתבצע לפי שווי גבוה בהרבה סביב 3-4 מיליארד. זאת לאור הצמיחה העקבית של החברה.- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
החברה אשר נוסדה על ידי בריאן ליץ' ב-2011, מסייעת למותגים לספק מבצעים דיגיטליים ומציעה תגמולים והחזרים כספיים לצרכנים עבור הרכישות היומיומיות שלהם. בתחילת דרכה התמקדה איבוטה באפליקציה המיודעת לצרכנים, אך במשך השנים התרחבה גם לבניית תוכנות תגמול ללקוחות ארגוניים כולל וולמארט, אקסון ושל. השינוי האסטרטגי של החברה, והעבודה שלה עם הלקוחות הארגוניים, צפוי להוות מנוע הצמיחה המשמעותי שלה בשנים הבאות. במהלך שנת 2023 ההכנסות מאפליקציית הצרכנים שלה צמחו ב-19%, בזמן שעסקי הלקוחות הארגונים צמחו ב-711% באותה תקופה.
הצמיחה הזו, הביאה הכנסות החברה בשנת 2023 לכ-320 מיליון דולר, עלייה של כ-52% בהשוואה לכ-210 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. שורת הרווח הגולמי של החברה צמחה ב-68% ועמדה בסוף השנה על 164.5 מיליון דולר (86% מההכנסות), ביחס לכ-276 מיליון דולר במהלך שנת 2022 (78% מההכנסות).
הישראליות שמגיעות לוול-סטריט
כבר באמצע השנה הנוכחית ועד סוף השנה הבאה צפויות לצאת להנפקה מספר לא קטן של חברות ישראליות בוול-סטריט ביניהן חברת דיל שגייסה בפעם האחרונה לפי שווי של 12 מיליארד דולר ומספקת שירות של ניהול העסקת עובדים ופרילאנסרים ברחבי העולם ורשמה בסוף השנה שעברה הכנסות של 387 מיליון דולר. יחד איתה נמצאת גם חברת eToro המפעילה פלטפורמת מסחר בניירות ערך ומטבעות קריפטו וכבר תקופה ארוכה חולמת על הנפקה לפי שווי שלא יפחת מ-3.5 מיליארד דולר.
במקרה של eToro, החברה תכננה כבר הנפקה ב-2021 אך בעקבות אילוצים רגולטוריים והחולשה בביטקוין בשנתיים האחרונות eToro נאלצה לדחות שוב ושוב את ההנפקה. הכנסות החברה הסתכמו ב-631 מיליון דולר ב-2022, ירידה של 49% לעומת ההכנסות ב-2021.
החברה שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר לקראת ההנפקה היא ככל הנראה ספקית פלטפורמת האבטחה לענן קייטו נטוורקס של שלמה קרמר, שביצעה בחודש ספטמבר אשתקד גיוס ענק בסך 238 מיליון דולר מה ששיקף לך שווי של יותר מ-3 מיליארד דולר. יחס עם הגיוס האחרון, סך הגיוסים של החברה הסתכם ב-773 מיליון דולר. קצב ההכנסות השנתי של החברה נכון לשנה שעברה עמד על 100 מיליון דולר, עם גידול של 60% משנה לשנה.
חברה נוספות שצפויה לצאת להנפקה עד אוקטובר שנה הבאה היא חברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק לפי שווי של מעל 7 מיליארד דולר. מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ.
בהנפקות מאוחרות יותר עד אפריל 2027 ניתן למצוא חברות בולטות כדוגמת חברת הפינטק Tipalti המפתחת פתרונות אוטומציה להעברת תשלומים ושווייה בגיוס האחרון עמד על 8.3 מיליארד דולר וחברת הסייבר Wiz עם שווי של 10 מיליארד דולר וקצב הכנסות של 350 מיליון דולר. גם חברת AppsFlyer המספקת למשווקי אפליקציות מידע בזמן אמת על הקמפיינים השונים וצפויה לצאת להנפקה לפי שווי נכון להיום של 2 מיליארד דולר.
עוד חברות שנמצאות בשלבים של בדיקת הנפקה בוול סטריט וגישושים שהם מעבר לראשונים - חברת Gong לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, חברת Rapyd עם 15 מיליארד דולר ו-Lightricks עם 1.5-2 מיליארד דולר. סך הכל צפויות עד 2027 בערך 23 חברות לצאת להנפקה, כאשר מתוכן 6 חברות בטווח הקרוב של עד שנה-שנתיים.
- 1.בהצלחה, אבל חלקן הן חברות בועה עד כדי גיחוך. (ל"ת)יעקב ש 11/04/2024 08:43הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.