מוטי גוטמן מטריקס
צילום: עידן גרוס
דוחות

מטריקס: הרווח הנקי עלה ל-354 מיליון; לא צופה פגיעה למרות האינפלציה

החברה דווחה כי ההכנסות השנתיות צמחו בכ-7.2% לכ-4.67 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הנקי השנתי טיפס ב-62%. להערכתה, השפעת האינפלציה לא צפויה להיות מהותית כי החוב הפיננסי שלה אינו צמוד למדד
איציק יצחקי | (3)

חברת מטריקס מטריקס 2.44% פרסמה את הדוחות שלה לשנת 2022. היא עמדה בשורה התחתונה כשההכנסות השנתיות צמחו בכ-7.2% לכ-4.67 מיליארד שקל, לעומת 4.36 מיליארד בשנה הקודמת. הרווח הנקי השנתי גדל בכ-62% וטיפס לכ- 354.5 מיליון שקל, לעומת 218.7 מיליון שקל בשנת 2021.

הרווח התפעולי השנתי עלה בכ- 6.4% והסתכם בכ-350.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-329.4 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח התפעולי כולל רווח ההון ממכירת מרבית האחזקות בחברת אינפיניטי עמד על כ- 500 מיליון שקל - עליה של 52% בהשוואה לרווח אשתקד.

ה-EBITDA של החברה עמד בשנת 2022 על כ-513 מיליון שקל, בהשוואה לכ-477 מיליון שקל בשנת 2021, צמיחה של כ-7.5% בהשוואה ל-2021. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לשנת 2022 עמד על סך כ- 387.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 219.2 מיליון שקל אשתקד - גידול של כ-76.7%.

צבר ההזמנות של מטריקס לסוף שנת 2022 רשם גידול של כ-7.4% בהשוואה לאשתקד, וגם הוא בשיא כל הזמנים ועומד על כ- 5.8 מיליארד שקל. הצמיחה האורגנית ברווח התפעולי מפעולות רגילות עמדה על כ- 11.7%.

בנטרול ההשפעות ממכירת והפסקת האיחוד של חברת אינפיניטי לאבס והאיחוד לראשונה של חברת רדט החל מהרבעון השלישי בשנת 2022, רשמה מטריקס בשנת 2022 צמיחה אורגנית בהכנסות בשיעור של כ-8.5%.

מטריקס ציינה בדוחות שלושה אירועים משמעותיים בשנת 2022 - רכישת 100% מהון המניות של חברת רדט ציוד ומערכות (1993) בע"מ; מכירת מרבית האחזקות בחברת אינפיניטי לאבס אר. אנד. די. בע"מ, שהניבה רווח הון בסך כ- 150 מיליון שקל לפני מס וכ- 122 מיליון ₪ לאחר מס (שחולק כולו כדיבידנד לבעלי מניות החברה); הנפקת אגרות חוב (סדרה ב') במחצית השנייה של השנה בסך נטו (בניכוי הוצאות הנפקה) כ- 471 מיליון שקל, בריבית קבועה בשיעור 4.1%.

בתחילת שנת 2023 רכשה מטריקס 70% מהון המניות של חברת "זברה א.ג.ר טכנולוגיות בע"מ" העוסקת בהפצת מורי תוכנה של כ- 20 יצרני תוכנה בינלאומיים מובילים בתחומי אבטחת מידע ותקשורת. זברה תאוחד בדוחות הכספיים של מטריקס החל מהרבעון הראשון של שנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להערכת החברה, השפעת האינפלציה על תוצאות פעילותה לא צפויה להיות מהותית, בין היתר היות והחוב הפיננסי של החברה אינו צמוד למדד. כמו כן, על מנת לגדר את החשיפה להשפעת העלייה בריבית במשק, ביצעה החברה במחצית השנייה של שנת 2022, 2 הנפקות אג"ח (סדרה ב') בריבית קבועה בשיעור 4.1% לתקופה של כ- 7.5 שנים בסך כולל (נטו) של כ- 471 מיליון שקל.

ומה לגבי דיבידנד? מטריקס ממשיכה לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיה מדי רבעון בשיעור של עד 75% מהרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, בכפוף למבחני החלוקה שבדין. בשנת 2022 חילקה החברה לבעלי מניותיה דיבידנדים בסך מצטבר של כ- 284.3 מיליון שקל (שיא כל הזמנים), בהשוואה לכ- 146.5 מיליון שקל בשנת 2021. עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2022 הודיעה מטריקס על חלוקת דיבידנד נוספת בסך כ- 35.1 מיליון שקל (59 אג' למניה). בחמש השנים האחרונות (2018-2022) חילקה החברה לבעלי מניותיה דיבידנדים בסך כולל של כ- 773 מיליון שקל.

ההון העצמי של מטריקס עומד על כ- 964.8 מיליון שקל, בהשוואה  לכ- 878 מיליון שקל אשתקד. סך המזומנים ושווי מזומנים בקופתה של מטריקס עמד בסוף 2022 על סך כ- 839 מיליון שקל, בהשוואה לכ-534 מיליון שקל אשתקד.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "אנו גאים לפרסם את הדוחות הכספיים שלנו לשנת 2022, המציגים המשך עלייה בהיקף הפעילות, בהכנסות וברווח, לתוצאות שיא בכל המדדים המרכזיים  - מחזור מכירות, רווח גולמי, רווח תפעולי, EBITDA ותזרים המזומנים מפעילות. זאת על רקע ולמרות האירועים הגיאו-פוליטיים והאווירה הכלכלית שחוותה זעזועים במהלך השנה".

עוד הוסיף: "מטריקס רושמת השנה גידול בהכנסות כמעט בכל מגזרי פעילותה, עם דגש מיוחד על פעילות החברה בארה"ב, שהציגה צמיחה משמעותית, עם גידול של כ- 17% בהכנסות וצמיחה של מעל 40% ברווח התפעולי, תוך שיפור מהותי במרווח התפעולי. פוטנציאל הגידול שלנו בשוק האמריקאי, שהתאושש ממשבר הקורונה, הוא גדול. תחום שירותי הענן ממשיך לצמוח בקצב מואץ עם גידול של כ- 15.3% בהכנסות וכ- 24.1% ברווח התפעולי".

עוד ציין גוטמן כי "אנו ממשיכים לפעול בישראל ובארה"ב בכל תחומי הטכנולוגיה, ובעיקר בתחומים הנמצאים בביקוש  גבוה: דיגיטל, דאטה, סייבר, ענן ומערכות ליבה תפעוליות, ומבצעים פרויקטים גדולים ומורכבים עבור ובשיתוף גופים וארגונים מהגדולים במשק, ביניהם פרויקטים לאומיים של הממשלה ומגזר הביטחון, ומעורבים בפיתוחים טכנולוגיים המהווים צורך חיוני להמשך תפקוד תקין של מערכות רבות ומגוונות במשק. מטריקס היא שותפה טכנולוגית משמעותית של המגזר הציבורי. בשנה האחרונה זכינו במכרזים של עשרות פרויקטים ממשלתיים משמעותיים הנוגעים לכל מגזרי הפעילות הממשלתיים, על בסיס טכנולוגיות מתקדמות שיספקו שירותים חדשניים עבור עובדי הממשלה, אזרחי ישראל והמדינה כולה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המניה נופלת חזק. מישהו יודע מדוע? 13/03/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    המניה נופלת חזק. מישהו יודע מדוע?
  • 2.
    משה 13/03/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
    אז למה המניה יורדת????????????
  • 1.
    יואב 13/03/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    ומניה יורדת ב 8 %..לא מסתדר עם הדוח הכאילו טוב
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?