מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יח"ץ
דו"ח המבקר

המבקר: הממשלה מקשה על פעולות מיזוג ורכישה של החברות הביטחוניות

על רקע הזינוק בתקציבי הבטחון בעולם, החברות הישראליות מתמודדות בשוק התחרותי הבינלאומי עם ידיים קשורות עקב הדרישה לאישורי ממשלה על צעדים של רכישת מניות והקמת חברות בנות; "על החברות לבצע את המיזוגים, הרכישות והמיזמים ביעילות ובלוחות זמנים קצרים בהתאם לדרישות השוק"
גיא טל |

מבקר המדינה בדק את הליכי האישור של הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי החברות הבטחוניות הממשלתיות תע"א, אלתא, רפאל והחברות הבנות שלהם. לאור העובדה שלא התכנסה ועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה החליט המבקר לפרסם דו"ח זה תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו. 

בשוק הביטחוני הדינמי ברחבי העולם ישנן פעילות מיזוג ורכישה רבות, שהגיעו בשנים 2018 - 2020 ל-367 עסקאות בהיקף של 268 מיליארד דולר. בישראל פעולות כאלה כפופות לאישור הממשלה או רשות החברות הממשלתיות ומשרד הביטחון, והמבקר בדק את ההשפעה של כך על פעילות החברות.

לקריאה נוספת:

>>>גרמניה תשקיע 100 מיליארד יורו בצבא

>>>מדינות אירופה מגדילות תקציבי ביטחון; הראלי במניות הביטחוניות ימשך?

לפי בדיקת המבקר עולה שעובר זמן רב עד קבלת האישורים הנצרכים, מה שמסרבל ופוגע בפעילות החברות שמתחרות בשוק הבנלאומי. כך לדוגמה חברת תע"א נאלצה לחכות כ-4.5 חודשים עד קבלת אישור רשות החברות וכ-16 חודשים לקבלת אישור הממשלה.  רפאל חיכתה 6.5 חודשים ו-10 חודשים בהתאמה. 

עוד כותב המבקר כי על אף ההכרת של רשות החברות ומשרד הביטחון במשך יותר מעשור בצורך להקל באסדרה החלה על תע"ש, אלתא ורפאל, ועל אף התהליכים שביצעו בעניין זה, טרם עלה בידם לקדם הקלה כזו. 

גם החברות אשמות בעיקובים, כשדירקטוריון תע"א דן בחוזר החדשנות כשנה וחצי לאחר המועד בו נדרש לעשות זאת ורפאל לא מיפתה את החסמים לביצוע תוכנית החדשנות ולא מיצתה את ההזדמנות להשפיע על תוכן החלטת הממשלה בנושא. 

בעקבות הכשלים לא עלה בידה של תע"א לקדם ההחלטה על הקמת חברות בנות במדינות מסוימות באירופה ובאסיה ונאלצה לשנות אסטרטגיה ולפנות לבעלות עקיפה על חברות זרות. כמו כן לא עלה בידה לרכוש חברה בארצות הברית שתקל על פעילותה בשוק זה. רפאל לא הצליחה להשיג את יעד המכירות בארצות הברית.

קיראו עוד ב"בארץ"

מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי על התע"א, אלתא ורפאל לבצע את המיזוגים, הרכישות והמיזמים ביעילות ובלוחות זמנים קצרים בהתאם לדרישות השוק, בין היתר כדי לפרוץ לשווקים חדשים, לרכוש טכנולוגיות חסרות, לנצל יתרונות לגודל ואף לצמצם תחרות המאיימת עליהן. המבקר אגלמן ממליץ כי רשות החברות ומשהב"ט יסיימו לבחון את צורכי החברות הממשלתיות הביטחוניות בנוגע להקלה באסדרה המכבידה עליהן בנושא, ויפעלו בהתאם לתוצאות הבחינה למתן ההקלות, לרבות קביעת סדרי האישור של בקשות החברות הממשלתיות הביטחוניות לפי מדרג סכומי ההשקעה. זאת כדי לשפר את כושר התחרות שלהן, ולהגביר את יעילותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.