מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יח"ץ
דו"ח המבקר

המבקר: הממשלה מקשה על פעולות מיזוג ורכישה של החברות הביטחוניות

על רקע הזינוק בתקציבי הבטחון בעולם, החברות הישראליות מתמודדות בשוק התחרותי הבינלאומי עם ידיים קשורות עקב הדרישה לאישורי ממשלה על צעדים של רכישת מניות והקמת חברות בנות; "על החברות לבצע את המיזוגים, הרכישות והמיזמים ביעילות ובלוחות זמנים קצרים בהתאם לדרישות השוק"
גיא טל |

מבקר המדינה בדק את הליכי האישור של הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי החברות הבטחוניות הממשלתיות תע"א, אלתא, רפאל והחברות הבנות שלהם. לאור העובדה שלא התכנסה ועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה החליט המבקר לפרסם דו"ח זה תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו. 

בשוק הביטחוני הדינמי ברחבי העולם ישנן פעילות מיזוג ורכישה רבות, שהגיעו בשנים 2018 - 2020 ל-367 עסקאות בהיקף של 268 מיליארד דולר. בישראל פעולות כאלה כפופות לאישור הממשלה או רשות החברות הממשלתיות ומשרד הביטחון, והמבקר בדק את ההשפעה של כך על פעילות החברות.

לקריאה נוספת:

>>>גרמניה תשקיע 100 מיליארד יורו בצבא

>>>מדינות אירופה מגדילות תקציבי ביטחון; הראלי במניות הביטחוניות ימשך?

לפי בדיקת המבקר עולה שעובר זמן רב עד קבלת האישורים הנצרכים, מה שמסרבל ופוגע בפעילות החברות שמתחרות בשוק הבנלאומי. כך לדוגמה חברת תע"א נאלצה לחכות כ-4.5 חודשים עד קבלת אישור רשות החברות וכ-16 חודשים לקבלת אישור הממשלה.  רפאל חיכתה 6.5 חודשים ו-10 חודשים בהתאמה. 

עוד כותב המבקר כי על אף ההכרת של רשות החברות ומשרד הביטחון במשך יותר מעשור בצורך להקל באסדרה החלה על תע"ש, אלתא ורפאל, ועל אף התהליכים שביצעו בעניין זה, טרם עלה בידם לקדם הקלה כזו. 

גם החברות אשמות בעיקובים, כשדירקטוריון תע"א דן בחוזר החדשנות כשנה וחצי לאחר המועד בו נדרש לעשות זאת ורפאל לא מיפתה את החסמים לביצוע תוכנית החדשנות ולא מיצתה את ההזדמנות להשפיע על תוכן החלטת הממשלה בנושא. 

בעקבות הכשלים לא עלה בידה של תע"א לקדם ההחלטה על הקמת חברות בנות במדינות מסוימות באירופה ובאסיה ונאלצה לשנות אסטרטגיה ולפנות לבעלות עקיפה על חברות זרות. כמו כן לא עלה בידה לרכוש חברה בארצות הברית שתקל על פעילותה בשוק זה. רפאל לא הצליחה להשיג את יעד המכירות בארצות הברית.

קיראו עוד ב"בארץ"

מבקר המדינה אנגלמן ציין בדוח כי על התע"א, אלתא ורפאל לבצע את המיזוגים, הרכישות והמיזמים ביעילות ובלוחות זמנים קצרים בהתאם לדרישות השוק, בין היתר כדי לפרוץ לשווקים חדשים, לרכוש טכנולוגיות חסרות, לנצל יתרונות לגודל ואף לצמצם תחרות המאיימת עליהן. המבקר אגלמן ממליץ כי רשות החברות ומשהב"ט יסיימו לבחון את צורכי החברות הממשלתיות הביטחוניות בנוגע להקלה באסדרה המכבידה עליהן בנושא, ויפעלו בהתאם לתוצאות הבחינה למתן ההקלות, לרבות קביעת סדרי האישור של בקשות החברות הממשלתיות הביטחוניות לפי מדרג סכומי ההשקעה. זאת כדי לשפר את כושר התחרות שלהן, ולהגביר את יעילותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.