וול סטריט
צילום: Istock
וול סטריט

נעילה מעורבת: הנאסד"ק עלה 0.4%; אלביט וסולאראדג' קפצו 15%

היום הראשון לשבוע המסחר בוול-סטריט ננעל במגמה מעורבת כאשר הנאסד"ק עלה ב-0.4%, הדאו ג'ונס ירד ב-0.5% וה-S&P 500 בכ-0.3%.  המדדים המובילים: דאו ג'ונס 0.16% נאסד"ק -0.21% S&P 500 0.13% BITCOIN 0.86%  

  • טרם החל המסחר הרציף
מאקרו: סוף המשחק? ה-SEC יחייב בדיווח מקיף על עסקאות שורט כדי למנוע את הגיימסטופ הבאה. בחברות קטנות הדיווח יהיה על יתרת שורט של חצי מיליון דולר, בחברות גדולות - דיווח על שורט של 10 מיליון דולר או 2.5% מהון המניות של החברה; החוק נועד לאפשר לרשות לעקוב בצורה טובה יותר אחרי השורטיסטים (לכתבה המלאה). לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות אי.בי.אי כותב בסקירתו כי שוק האנרגיה המתחדשת יהנה מהמשבר הגאופוליטי באירופה. עליית מחירי החשמל, מכרזים חדשים וצפי להתמתנות העלאות הריבית יתמכו בסקטור האנרגיה המתחדשת, לעומת מחיר חומרי הגלם שיהוו גורם שלילי; בתחום האנרגיה המסורתית יהנו החברות מעליית מחירי האנרגיה שמשפיעים על מחירי הייצוא (לכתבה המלאה). לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים. המלחמה שפרצה לאחרונה במזרח אירופה צפויה להיות אחד מהגורמים המרכזיים במהלך שבוע המסחר הקרוב, כאשר הנושא המרכזי שצפוי להעסיק את המשקיעים המקומיים והגלובלים הוא כיצד יתמחר השוק את השינויים הכלכליים שצפויים בעקבותיו (לכתבה) איך המלחמה באוקראינה משפיעה על הגרפים בוול סטריט? הזדמנות לחזור לאנרגיה ירוקה. איזה אפשרויות מעניינות בתחום? מהי ההתנגדות המשמעותית ל–S&P500 ומתי אפשר להוסיף כסף לתיק? (לטור המלא) מטבע הרובל הרוסי איבד הבוקר קרוב ל-30% בעקבות חסימת הגופים הפיננסים הרוסיים ממערכת הסליקה העולמית - SWIFT, בעקבות התרסקות ערך המטבע הודיע הבנק המרכזי ברוסיה כי יעלה את הריבית משיעור של 9.5% לשיעור של 20%, דבר שסייע לבלום את התרסקותו.  מניות במרכז: וול סטריט עצרה את המסחר במניות סיניות, לרבות  YANDEX N.V. CLASS A  (YNDX) מנוע החיפוש הפופולרי ברוסיה שנסחרת לפי שווי של 7 מיליארד דולר. לפני הפתיחה המסחר המוקדם במניה הופסק, וקודם להפסקה מניות החברה ירדו ב-21% ל-14.90 דולר. מניית החברה איבדה כמעט 7% ביום שישי, ורשמה נפילה שנתית של 70%. המניה הושהתה גם ביום חמישי עקב תנודתיות (לכתבה)

HEALTHCARE REALTY TRUST  (HR) ו- HEALTHCARE TRUST OF AMERI (HTA): מיזוג בשווי 7.75 מיליארד דולר בשוק ה-REIT של מרכזים רפואיים. שתי החברות הממוזגות מקוות לחסוך 33 עד 36 מיליון דולר עקב סינרגיות, ולהקים את החברה הגדולה ביותר בתחום המרכזים הרפואיים בארצות הברית, בעלת שווי פעילות של 17.6 מיליארד דולר. (לכתבה) חברת שירותי הרפואה מרחוק  TELADOCINC (TDOC) קפצה לאור שותפות שהכריזה עליה עם  AMAZON (AMZN), במסגרתה משתמשי הרמקולים החכם של אמזון, שיבקשו ממערכת ההפעלה לחבר אותם אל רופא, יקושרו אליו דרך הפלטפורמה של טלאדוק. VIATRIS (VTRS) יצרנית מזרק אפיפן פספסה את צפי הרווח לרבעון הרביעי (0.22 דולר למניה מול 0.23 בתחזיות האנליסטים) וגם התחזית שסיפקה לשנת 2022 הייתה מתחת להערכות בשוק (17-17.5 מיליארד דולר בתחזית שסיפקה, ממוצע האנליסטים היה 17.6 מיליארד). על כן המניה נפלה היום. BP p.l.c. (סימול: BP) ענקית הנפט ירדה במסחר בוול-סטריט וזאת לאחר שדיווחה אתמול כי תפסיק את פעילותה ברוסיה ותמחוק 25 מיליארד דולר. ענקית הנפט הבריטית פעלה במדינה למעלה מ-30 שנה ואחזה ב-20% מחברת הנפט הרוסית הממשלתית "רוסנפט", וכעת הודיעה כי תצא מהשקעתה, וכי ברנרד לוני, מנהל החברה, מתפטר מהדריקטריון של החברה הרוסית (לכתבה)   יצרנית הרכב החשמלי Mullen (סימול: MULN) טסה כ-145% במסחר אחרי שדיווחה על התקדמות בייצור הסוללה שלה במצב מוצק (ללא חומצות נוזליות). הסוללות אמורות להיות מושמשות בדור השני של דגם הקרוסאובר 5-EV החשמלי. לפי דיווח החברה, הושג טווח נסיעה של 600 מייל אחרי הטענה מלאה או 300 מייל אחרי הטענה מהירה בת 18 דקות. אחרי BP: ענקית הנפט SHELL PLC (SHEL) יוצאת גם היא מרוסיה, בה פעילותה שווה 3 מיליארד דולר. הנכס הבולט של החברה במדינה הוא מתקן להנזלת גז בו היא מחזיקה בשותפות עם גזפרום הרוסית. עוד יפסיקו בשל את מימון פרויקט נורד סטרים 2. לדבריהם, המהלך יפגע בפעילות אך בחברה מגנים את התוקפנות הרוסית (לכתבה המלאה). ZOOM VIDEO (ZM) היום צפויה לפרסם דוחות כספיים לרבעון שמסתיים בינואר 2022. הכנסות צפויות להסתכם ב-1.051 מיליארד דולר עד 1.053 מיליארד דולר. מרכז הטווח מבטא צמיחה של 19% מלפני שנה. זום צופה רווח Non-GAAP של 1.06-1.07 דולר למניה. אנליסטים בוול סטריט צופים הכנסות של 1.054 מיליארד דולר ורווח למניה של 1.07 דולר ׁ(לכתבה המלאה). PLUG POWER INC (סימול: PLUG) קפצה במסחר וזאת על רקע דוחות החברה הרבעוניים אותם היא צפויה לפרסם מחר וכן הודות לעניין המחודש בחברות האנרגיה המתחדשת (החבר מייצרת תא דלק מימני). BERKSHIRE HATHAWAY A  (סימול: BRK-A) דיווחה ביום שבת האחרון על רווח שנתי תקדימי אותו גרפה במהלך שנת 2021, רובו תודות להשקעה של 27 מיליארד דולר בחברת אפל בשנה החולפת. חרף זאת, הודיעה החברה כי תאט את קצב רכישת האג"חים החוזרים של החברה בתיאום עם חששות השוק טרם פרסום הדוחות. (לכתבה)  FIRST HORIZON NATIONAL (סימול: FHN) זינקה לאחר שדיווחה כי תרכש על ידי הבנק הקנדי  TORONTO DOMINION BANK (סימול: TD) בעסקת מזומן תמורת 25 דולר למניה או 13.4 מיליארד דולר.  RENEWABLE ENERGY GROUP (סימול: REGI) התרוממה גם היא במסחר לאחר שהודיעה כי תירכש על ידי ענקית הנפט  CHEVRON CORP  (סימול: CVX) תמורת 3.15 מיליארד דולר במזומן, שער של מחיר של 61.5 דולר למניה, פרמיה של 40% (לכתבה המלאה).  ישראליות בוול סטריט: סולאראדג' קפצה, כמו פלאג פאואר ברקע הסנטימנט החיובי כלפי חברות האנרגיה המתחדשת, הן בשל עסקת שברון-רניובל אנרג'י והן בשל הסברה לפיה מדינות המערב יפחיתו את התלות בנפט וגז, ובעיקר ביצואניות המובילות שלו, כלקח מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה.  ENPHASE ENERGY (ENPH) שהיא מתחרתה הבולטת של סולאראדג' מתחזקת גם היא. אורמת טכנו (US) (סימול: ORA): שריפה במפעל בקליפורניה גרעה 25MW מהתפוקה וזו צופה נזק של 1.5 מיליון דולר. השריפה, שפרצה במפעל ה-Heber 1 של החברה, האחראי לתפוקה של כ-40 מגה-וואט הובילה לפגיעה במחולל טורבינת הקיטור שבמפעל ולפגיעה המצויינת בתפוקה. לחברה ביטוח המכסה פגיעות מסוג זה ולכן לא צופה השפעה משמעותית על שורת ה-EBIDTA (לכתבה) לאחר הודעת שולץ - מניות מגזר הביטחון מזנקות, ביניהן אלביט מערכות (US) (סימול: ESLT) ו- ראדא (US) (סימול: RADA). אמש הודיעה קאנצלר גרמניה על הקצאה מיידית של 100 מיליארד יורו לצבא במה שנראה כתחילת מגמה של השקעות בטחוניות בעולם ומניות המגזר מגיבות בחיוב, בין השאר גם החברות הישראליות הפועלות בתחום. כבר בעבר נאמר כי אלביט היא מניה דיפנסיבית, כלומר כזו המשתייכת לסקטור "הגנתי", כזה שיהיה בו שימוש גם (ואולי בעיקר) בתקופות משבר ולכן תמשיך להניב תשואה למשקיעים (או לכל הפחות תמנע התרסקויות). (לכתבה) פרטנר (US) (סימול: PTNR) מדווחת ברבעון הרביעי על כך שההכנסות עלו ב-6% ל-853 מיליון שקל וכי הרווח התאושש ל-77 מיליון. ברבעון המקביל ב-2020 הרווח היה ברמה של 5 מיליון בלבד. ההכנסה הממוצעת למנוי בסלולר נותרה יציבה ועל אף ששיעור הנטישה עלה מעט, מצבת המנויים סיימה בתוספת בנטו. קצב פרישת הסיבים עלה ושיעור הלקוחות המחוברים נשמר. מספר מנויי הטלוויזיה ללא שינוי מהרבעון השלישי (לכתבה המלאה) אוטונומו (סימול: OTMO) רוכשת את The floow הבריטית לפי שווי של 69 מיליון דולר. החברה, שצנחה ב-86% מאז מיזוג הספאק מנסה לרכוש כדי להציג צמיחה. היא לא הישראלית הראשונה שעושה זאת, אבל האחרות לא נפלו כל כך הרבה כמותה (לכתבה)

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון הוא העוזר של גרימבר (ל"ת)
    דוד ס 28/02/2022 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד ס 28/02/2022 16:44
    הגב לתגובה זו
    שהן נכנסות בציפורן של אורבינסטיקת אור יהודה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.