תמר פטרוליום שוב מנסה לקנות את אלון גז. תיתן פרמיה על רכיב המזומן?
חברת תמר פטרוליום -3.93% שבעל המניות הגדול בה הוא אלי עזור (23.4%) ובה גם מוטי בן משה מחזיק ב-5.1%, מחדשת את המגעים מול אלון גז לרכישת החברה בדרך של מיזוג משולש הופכי - המטרה של תמר היא לעלות לאחזקה משמעותית יותר של כ-21.75% במאגר בגז תמר (מחזיקה כיום כ-16.75% ואלון גז מחזיקה ב-3.8%, באמצעות אחזקה ב-95% מחברת דור חיפושי גז), לעומת שאר המחזיקות. במקרה של מיזוג, אלון גז תימחק מהבורסה. השווי לפיו יתבצע המיזוג טרם נקבע באופן רשמי אך צריך לזכור שב-2019 כבר ניסתה תמר פטרוליום לבצע את המהלך לפי שווי של כ-280 מיליון שקל, לעומת שווי של כ-315 מיליון שקל של אלון גז באותה תקופה. באותם ימים הגדירו באלון גז את ההצעה של תמר כ'מבזה' אבל מאז השווי בבורסה של אלון גז לא השתנה והיא נסחרת גם כיום בשווי דומה (311 מיליון שקל). בהודעת שותפות תמר לבורסה נמסר כי אם על פי ההצעה, שבינתיים היא עוד לא מחייבת, ישולמו עד 50% במזומן והשאר במניות של תמר. השווי לפיו תירכש אלון יהיה "בהתבסס על שווי השוק הממוצע של החברה ושל אלון גז ב-30 ימי המסחר הקודמים למועד ההצעה (בהתאמות מחויבות)" - כלומר תמר תנסה להתכנס לשווי נמוך יותר ואלון תנסה למשוך קצת כלפי מעלה, אבל השווי יתבסס על הממוצע הנוכחי, כאשר על מרכיב המזומן ייתכן שמחזיקי אלון יוכלו לקבל פרמיה. באלון גז מחזיקים המוסדיים מגדל ביטוח 2.66% , הפניקס -1.52% , כלל עסקי ביטוח -1.01% , הראל השקעות -1% ואלטשולר שחם גמל (בעקבות הרכישה של פסגות) בכ-80% וילין לפידות מחזיק בעוד 5.2%.
על פי תמר, ייתכן כי לצורך המיזוג היא תצטרך לגייס הון. מתי ההסכם בין החברות ייחתם? על פי תמר "בכוונת החברה לפעול באופן מאומץ בשיתוף עם אלון גז לשם קידום ההצעה על מנת להביא לחתימת הסכם מחייב בשבועות הקרובים". בתמר מוסיפים כי "להערכת החברה טמונים בהצעה יתרונות משמעותיים מנקודת מבטם של בעלי המניות של החברה ושל אלון גז, וזאת בין היתר לאור הזהות הכמעט מוחלטת בפעילות החברות, עובדה אשר תאפשר הצפת ערך וניצול יתרונות סינרגטיים". המחזיקות הנוספות במאגר הן ענקית האנרגיה העולמית שברון CHEVRON CORP המשמשת גם כמפעיל המאגר (25%), חברת מובאדלה פטרוליום מאבו דאבי (22%) שרכשה מדלק קידוחים, ישראמקו יהש -2.32% (28.75%), ואוורסט (3.5%). לפי דוח העתודות האחרון של חברת NSAI שפורסם בינואר 2020, היקף העתודות המוכחות והצפויות בחזקת תמר, לאחר הפקה של יותר מ-69.3 BCM, עומד על כ-300 BCM גז טבעי ו-14 מיליון חביות קונדנסט. יצוין כי מוטי בן משה מחזיק גם באלון גז בקצת פחות מ-5%.
- 5.YL 15/02/2022 10:29הגב לתגובה זובמיוחד היום ש מניות הנפט בשמים יש חברות נפט קטנות בעולם ש הסיכוי להרוויח מאות אחוזים גדול תקראו ב גוגל OILPRICE.COM בהצלחה
- 4.לילי 09/02/2022 16:05הגב לתגובה זותמר פטרוליום נסחרת בדיסקאוט עמוק . עדיף להשקיע את הכסף ברכישה עצמית של מניות או איגרות חוב .
- 3.רציו קשורים לסיפור???? (ל"ת)אנונימי 09/02/2022 13:24הגב לתגובה זו
- YL 15/02/2022 13:34הגב לתגובה זולהערכתי החוסר מזל של החברה נובע מ מחסור ב גאולוג ש***ראה עולם*** ולא היה ממוקד רק בביצה הים תיכונית שלנו. לאור הצלחה עולמית של אקסון ב גינאה יש בי החשד ש בשטח הכל כך מבטיח של רציו לא היה רצון ל אקסון להצליח הם וחברת הס מעוניינים לאכול הכל ו לבד ו כעובדה זה מה שמתרחש היום ב גינאה
- 2.מזכיר את השמדת הערך של טבע (ל"ת)לילי 09/02/2022 12:25הגב לתגובה זו
- 1.לילי 09/02/2022 10:45הגב לתגובה זונראה שהמנכ"ל של תמר התבלבל וצריך לשנן את פעולות החשבון הפשוטות . תמר פטרוליום רוצה לשלם חצי מהשווי שלה תמורת פחות מרבע מהנכסים שיש לה
- אתה לא לוקח בחשבון את המינוף (ל"ת)יוגב 14/02/2022 15:17הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
דוראד המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
