ישרוטל הפסידה 28 מיליון שקל ברבעון הראשון וצופה רבעון שני דומה
רשת המלונות ישרוטל -7.28% מדווחת על ירידה של כ-24% בהכנסות הרבעון הראשון בשל משבר הקורונה ועל העמקת ההפסד לכ-28 מיליון שקל. ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה. ההכנסות בחציון השני של 2020 צפויות לרדת בכ-16% ביחס לחציון המקביל. צבר ההזמנות של ישרוטל עומד כעת על כ-200 מיליון שקל.
הכנסות הרשת ברבעון הראשון הסתכמו בכ-205.5 מיליון שקל, ירידה של כ-24% לעומת כ-271 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה נובעה מסגירת בתי מלון במהלך חודש מרץ בגלל נגיף הקורונה בניכוי השפעת מלון מצפה הימים שנפתח בינואר 2020 לאחר שיפוץ מקיף.
בשורה התחתונה דיווחה הרשת על הפסד של כ-28.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
השפעות הקורונה
בחברה מציינים כי קיימת השפעה מהותית לרעה על התוצאות העסקיות של החברה ברבעון השני של השנה, כאשר ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה להפסד ברבעון הראשון. בנוסף, החברה צופה כי מחזור ההכנסות בחציון השני יפחת בכ-16% ביחס לחציון המקביל אשתקד, אולם כרגע אין ביכולתה של החברה להעריך את הנזק הצפוי לרווחיות.
החל מתחילת חודש מרץ, סגרה החברה את כל מלונותיה בהדרגה. בהתאם לכך, נקטה החברה בפעולות נרחבות על מנת לצמצם ככל הניתן את הוצאותיה השוטפות, בכלל זה: הוצאת עובדים לחל"ת, קיצוצים, הורדת שכר, דרישת הנחות מספקים ועוד. כתוצאה מכך, צמצמה החברה את הוצאותיה בכ-90%.
- מניית ישרוטל נפלה ברקע הפצת מניות מצד בעלת השליטה
- הכנסות ישרוטל עלו ב-14% ל-368 מ' שקל; הרווח ירד ב-11%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החל מסוף חודש מאי, עם צמצום המגבלות הרגולטוריות למניעת התפשטות הנגיף, החלה החברה להשיב לפעילות את בתי המלון שלה באופן מדורג.

הנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%
ההסכם נחתם והפסקת האש צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, והבורסה הגיבה בעליות חדות כאשר הכל עולה, והנדל"ן עולה יותר מהכל; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלו עד 2.5%; השקל מזנק והתשואות הממשלתיות נופלות
זה היום אליו ייחלו המשקיעים מזה חודשים והוא נסגר חזק. ת"א 35 הוסיף 2.3%, ת"א 90 זינק 4.6% ומדד ת"א 125 עלה 2.9%.
מניות הפיננסים והביטוח בלטו במחזורים גבוהים, כאשר לאומי ריכזה מחזור של 333 מיליון שקל, פועלים עם 291 מיליון שקל, והפניקס עם 157 מיליון שקל. המחזור הכולל בבורסה התקרב ל-4.5 מיליארד שקל.
בלטו במיוחד בעליות הן מניות הבנייה עם זינוק של 9% במדד ת"א בנייה, כאשר שורה ארוכה של חברות בנייה זינקו. המשקיעים מעריכים כי הציבור התעכב ברכישת דירה ליום שאחרי. אין מצב רוח לקנות דירה בזמן מלחמה. יש אי וודאות לעסקה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחיים ולכן מעדיפים לדחות אותה. אחרי המלחמה, נראה שהשגרה תחזור. המשקיעים מאמינים בזה ורוכשים את מניות הבנייה.
הבעיה היחידה והגדולה היא שהמחירים עדיין גבוהים וזה מגיע בדיוק אחרי ירידה של 5%-10% במחירים בשנה האחרונה וזה יכול להרוס את המגמה. מאות אלפים יושבים על הגדר ומצפים שהירידות מחירים יימשכו, המשקיעם חושבים אחרת לגמרי.
מעבר למניות, גם שוק האג"ח הגיב ליום שאחרי עם זינוקים באגרות הממשלתיות. אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות אומר שכיום "אגרות חוב עדיפות על מניות, הזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית", תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה". הוא גם מציין שהריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור. לראיון המלא - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
- "הדולר ימשיך לרדת"
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם הזכרנו את שוק האג"ח הממשלתי: האג"ח בטווחים הבינוניים והארוכים הוסיפו בין 1% ל-1.3% והתשואות נפלו בהתאמה. אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ של 10.5 שנים מוסיפה 1% ונסחרת סביב ריבית ברוטו של 4.06%

"מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.
אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.
החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.
בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.