ישרוטל אילת
צילום: Getty images Israel

ישרוטל הפסידה 28 מיליון שקל ברבעון הראשון וצופה רבעון שני דומה

על רקע מגבלות הקורונה ההכנסות ירדו בכ-24% "בלבד", וצפויות לרדת בכ-16% במחצית השניה של השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; צבר ההזמנות עומד על כ-200 מיליון שקל
ערן סוקול |
נושאים בכתבה ישרוטל

רשת המלונות ישרוטל -7.28% מדווחת על ירידה של כ-24% בהכנסות הרבעון הראשון בשל משבר הקורונה ועל העמקת ההפסד לכ-28 מיליון שקל. ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה. ההכנסות בחציון השני של 2020 צפויות לרדת בכ-16% ביחס לחציון המקביל. צבר ההזמנות של ישרוטל עומד כעת על כ-200 מיליון שקל.

הכנסות הרשת ברבעון הראשון הסתכמו בכ-205.5 מיליון שקל, ירידה של כ-24% לעומת כ-271 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה נובעה מסגירת בתי מלון במהלך חודש מרץ בגלל נגיף הקורונה בניכוי השפעת מלון מצפה הימים שנפתח בינואר 2020 לאחר שיפוץ מקיף. 

בשורה התחתונה דיווחה הרשת על הפסד של כ-28.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

השפעות הקורונה

בחברה מציינים כי קיימת השפעה מהותית לרעה על התוצאות העסקיות של החברה ברבעון השני של השנה, כאשר ההפסד ברבעון השני צפוי להיות דומה להפסד ברבעון הראשון. בנוסף, החברה צופה כי מחזור ההכנסות בחציון השני יפחת בכ-16% ביחס לחציון המקביל אשתקד, אולם כרגע אין ביכולתה של החברה להעריך את הנזק הצפוי לרווחיות.

החל מתחילת חודש מרץ, סגרה החברה את כל מלונותיה בהדרגה. בהתאם לכך, נקטה החברה בפעולות נרחבות על מנת לצמצם ככל הניתן את הוצאותיה השוטפות, בכלל זה: הוצאת עובדים לחל"ת, קיצוצים, הורדת שכר, דרישת הנחות מספקים ועוד. כתוצאה מכך, צמצמה החברה את הוצאותיה בכ-90%.

החל מסוף חודש מאי, עם צמצום המגבלות הרגולטוריות למניעת התפשטות הנגיף, החלה החברה להשיב לפעילות את בתי המלון שלה באופן מדורג. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%

ההסכם נחתם והפסקת האש צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, והבורסה הגיבה בעליות חדות כאשר הכל עולה, והנדל"ן עולה יותר מהכל; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלו עד 2.5%; השקל מזנק והתשואות הממשלתיות נופלות 

מערכת ביזפורטל |

זה היום אליו ייחלו המשקיעים מזה חודשים והוא נסגר חזק. ת"א 35 הוסיף 2.3%, ת"א 90 זינק 4.6% ומדד ת"א 125 עלה 2.9%.

מניות הפיננסים והביטוח בלטו במחזורים גבוהים, כאשר לאומי ריכזה מחזור של 333 מיליון שקל, פועלים עם 291 מיליון שקל, והפניקס עם 157 מיליון שקל. המחזור הכולל בבורסה התקרב ל-4.5 מיליארד שקל. 

בלטו במיוחד בעליות הן מניות הבנייה עם זינוק של 9% במדד ת"א בנייה, כאשר שורה ארוכה של חברות בנייה זינקו. המשקיעים מעריכים כי הציבור התעכב ברכישת דירה ליום שאחרי. אין מצב רוח לקנות דירה בזמן מלחמה. יש אי וודאות לעסקה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחיים ולכן מעדיפים לדחות אותה. אחרי המלחמה, נראה שהשגרה תחזור. המשקיעים מאמינים בזה ורוכשים את מניות הבנייה. 

הבעיה היחידה והגדולה היא שהמחירים עדיין גבוהים וזה מגיע בדיוק אחרי ירידה של 5%-10% במחירים בשנה האחרונה וזה יכול להרוס את המגמה. מאות אלפים יושבים על הגדר ומצפים שהירידות מחירים יימשכו, המשקיעם חושבים אחרת לגמרי. 



מעבר למניות, גם שוק האג"ח הגיב ליום שאחרי עם זינוקים באגרות הממשלתיות. אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות אומר שכיום "אגרות חוב עדיפות על מניות, הזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית", תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה". הוא גם מציין שהריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור. לראיון המלא - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"


ואם הזכרנו את שוק האג"ח הממשלתי: האג"ח בטווחים הבינוניים והארוכים הוסיפו בין 1% ל-1.3% והתשואות נפלו בהתאמה. אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ של 10.5 שנים מוסיפה 1% ונסחרת סביב ריבית ברוטו של 4.06%


אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"

"אגרות חוב עדיפות על מניות", אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות, תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה"; הריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור; וגם: "ההזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית"
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר חדד

זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.

אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.

החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.

בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.