ערן בן שושן
צילום: ערן בן שושן
שוק האג"ח

אג"ח אלביט מדיקל - הכי סולידית בשוק, עם אופציה לאפסייד בחינם

משקיעים החוששים מגל נוסף של ירידות בבורסה ומחפשים מקום "להחנות" בו את הכסף לתקופה, עשויים למצוא את ההשקעה באג"ח של אלביט מדיקל כאלטרנטיבה סולידית ראויה, עם פוטנציאל לרווח משמעותי כ"בונוס"

ערן בן שושן | (7)

שוק ההון בדרך כלל יודע להציע כמעט לכל סוג של משקיע פתרון בהתאם לרמת הסיכון שלו. הורדת הריבית של השנים האחרונות בתוספת צפי להמשך הורדות ריבית, צמצמו משמעותית את אלטרנטיבות ההשקעה למשקיע הסולידי המחפש " להחנות" את כספו לתקופת המשבר "עד יעבור זעם". בעבר, היה נהוג להשקיע באג"ח ממשלתי קצר, מלווה קצר מועד של בנק ישראל (מק"מ), פיקדונות או קרנות כספיות כפתרון ביניים, אך היום כל האלטרנטיבות הללו מציעות תשואה של אפס אחוזים במקרה הטוב ובמקרה הרע תשואה שלילית אם משקללים את עמלות הקניה ומכירה.

ניקח לדוגמה את האג"ח הממשלתי השקלי 0122 שנפרע, בהתאם לשמו, בינואר 2022. האג"ח נסחר (במחזור של מאות מיליוני שקלים כל יום) סביב מחיר 110.92, כאשר סך התקבולים הצפויים מהשקעה באג"ח זה הינו 111 אגורות בלבד - ז"א סה"כ רווח של 0.08% על פני שנה וחצי . ובקיצור, אפס עגול במקרה הטוב אחרי קיזוז עמלות.

אז מה עושים המשקיעים שחוששים מגל שני של ירידות ומבקשים להישאר בחוץ? מחזיקים מזומן.

למשקיעים אלו, אנסה להציע פתרון סולידי מאוד, שנפרע בדיוק כמו הממשלתי השקלי 0122 - בעוד כשנה וחצי, אך צפוי להניב תשואה של כ-1.5% על פני כל התקופה (0.8% שנתי) ובתוספת סוכריה מעניינת בחינם.

מדובר על האג"ח להמרה של חברת אלביט מדיקל סדרה ג' - אלביט מדיקל טכנ אג ג.

כל הכסף אצל הנאמן

אלביט מדיקל היא חברת ספין אוף המכשור הרפואי של אלביט הדמיה, ויש לה החזקות בחברות גמידה סל ואינסייטק. החברה מומנה לאורך חייה בהלוואות בעלים של אלביט הדמיה, ובפברואר 2018 גייסה חוב של 150 מיליון שקל באמצעות אג"ח להמרה וזאת על מנת להעלות כסף לחברת האם שהייתה זקוקה בזמנו למזומנים.

בפברואר 2020 הושלמה עסקת מכירת כ-80% מהחזקתה בחברת אינסייטק ואלביט מדיקל קיבלה כ-102 מיליון דולר לקופתה. כ-63 מיליון דולר הופקדו לקופת הנאמן של אלביט מדיקל אגח ג' ולמעשה כלל החוב נטו של החברה יושב מאז בקופת הנאמן בפיקדון בנקאי.

האג"ח של אלביט מדיקל משול לאג"ח דרגת פיקדונות של הבנקים הישראלים (המדורגים AAA) ואף יותר מכך, כיוון שיש לה עודפי מזומנים ויתרת החזקות בחברות מדיקל. סולידי. כבר אמרנו?

החברה הודיעה על תוכנית רכישה עצמית של אג"ח בסכום של עד כ-35 מיליון שקל ואכן כך עושה כמעט כל יום. נשאלת השאלה מדוע לא לפרוע בפירעון מוקדם את האג"ח ולסגור עניין? אם הכסף יושב בפיקדון בנקאי נושא ריבית אפסית אין סיבה לשלם למחזיקי האג"ח את יתרת הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אז למה לא מבוצע פירעון מוקדם?

הסיבה שהחברה אינה פורעת בפירעון מוקדם את האג"ח נעוצה בעובדה כי מדובר באג"ח להמרה וכידוע באג"ח להמרה יש מרכיב של אופציה הגלום באג"ח. על מנת לפרוע את האג"ח בפדיון מוקדם יש לתת למשקיעים פיצוי בגין אובדן הריבית ע"פ מנגנון שפורסם בשטר הנאמנות ופיצוי בגובה של שווי האופציה. שווי האופציה הוא כזה שכרגע לא כדאי לחברה לבצע פדיון מוקדם.

יחס ההמרה של האג"ח הוא 1.47 ע.נ אג"ח לכל מניה אחת. מחירה של מניית אלביט מדיקל הוא כ-0.9 שקלים ז"א אומרת שרק אם מחיר מניה של אלביט יעלה לכ-1.47 שקלים יהיה כדאי להמיר את האג"ח למניות וליהנות מהעלייה בערך המניה.

האג"ח של אלביט מדיקל נסחרת במחיר של כ-118.5 אגורות וסך התקבולים העתידיים שלה הם 120 אגורות לע.נ. - ז"א שמחזיקי האג"ח ייהנו מתשואה נמוכה, אך חסרת סיכון של 1.5% ע"פ שנה וחצי (כ-0.8% שנתי) בתוספת הסיכוי שמחיר מנית אלביט מדיקל יטפס והאג"ח "יכנס לכסף".

נדון בהמשך בסיכויים לתרחיש החלום, אך חשוב להבין תחילה טוב את המנגנון. יש כאן מכשיר המאפשר למשקיע הסולידי ליהנות מתשואה גבוהה מאוד ביחס לסיכון (האפסי) ומהצד השני להרוויח מעליה בחברות מדיקל– גמידה סל ואינסייטק ללא כל עלות. האופציה היא בחינם.

 

גמידה סל ואינסייטק

נכון להיום, אלביט מדיקל מחזיקה בשתי חברות עיקריות: כ-2.8% מחברת אינסייטק שע"פ הסבב האחרון של הגיוס, שווה כ-780 מיליון דולר וכ-4.1% בחברת גמידה סל הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-250 מיליון דולר.

לפי שווי ההשקעה בסבבים האחרונים בחברות אלו, השווי הנכסי הנקי של אלביט מדיקל אחרי החזר החוב ובניכוי התחייבויות בגין ניהול חברה ציבורית הוא כ-135 מיליון שקל. שווי החברה לפי חברת המחקר אדיסון שפרסמה שלשום הערכת שווי הינו כ-208 מיליון שקל - במקרה כזה האג"ח להמרה "נכנסות לכסף" ושוות כ-25% יותר מערכן היום!

אם להיות ריאליים, קשה לראות הצפת ערך משמעותית בגמידה סל ואינסייטק בשנה וחצי הקרובות, אך זה אפשרי והאופציה כאמור היא בחינם. גמידה עדיין בשלבי ניסוי מתקדמים אמנם (שלב 3), אך רק בשלבי ניסוי. אינסייטק היא חברה בוגרת יותר, אך התהליכים בעולם המדיקל לוקחים זמן וקשה לראות אקזיט שיציף ערך בתוך שנה וחצי.

מי הכלה?

לא אנתח כעת את הפוטנציאל הרב הגלום בחברות גמידה סל ואינסייטק, אך אציין בקצרה כי גמידה סל עוסקת בטיפול על בסיס תאי גזע לשיפור השתלת מח עצם ופתרון החברה מתוכנן לספק פתרון אוניברסלי להשתלת מח העצם עבור מטופלים בסיכון גבוה עם מחלות המטולוגיות ממאירות.

אינסייטק פיתחה ומשווקת מערכת לביצוע צריבה של רקמות באמצעות גלי אולטרסאונד ממוקדים בהנחיית MRI, לטיפול ברעד ממקור שאינו פרקינסוני ולשם פתיחת מחסום הדם-מוח.

עם כל הכבוד לחברת המחקר אדיסון, שוק ההון לא מתמחר בנדיבות את החלומות בעולם המדיקל לפני שהן מתממשים בפועל או כשיש אקזיט. הסיכוי שגמידה סל תימכר בשווי גבוה מאוד או תתקדם משמעותית בניסוי הוא קיים, אך השאלה מתי. אם הצפת הערך תתרחש בעוד כמה שנים, בעלי אגרות החוב לא יהיו בסביה כדי ליהנות מהאקזיט, אם זה יתרחש לפני פברואר 2022 מחזיקי אג"ח ייהנו ובגדול.

החברה כאמור הודיע על תוכנית רכישה עצמית והיא קונה כמעט כל יום בשערים של 118.5 וזאת עד שיסיימו את תוכנית הרכישה של כ-35 מיליון שקל.

בימי שיא המשבר של הקורונה, חוסר הנזילות בשווקים הביאו את האג"ח להיסחר גם בתשואה שנתית לפדיון של כ-3% ו-4%. אם יהיה גל שני של פדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות כשם שהיה במרץ האחרון, אפשר אולי יהיה למצוא אג"ח אלו במחירים נוחים יותר. שווה לעקוב. נזכיר, עם קורונה ובלי קורונה, הכסף במלואו נמצא אצל הנאמן ומחכה ליום הפדיון.

הכותב הינו ערן בן שושן, מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין 

* הכותב, דרך הכספים המנוהלים בבית ההשקעות דולפין מחזיק באגרות חוב המוזכרות בכתבה. 

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 

פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכלל

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כל כובד תמשכו לכתוב על אגחים (ל"ת)
    שרון 26/06/2020 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הניסוי בגמידה הסתיים כבר בהצלחה גדולה (ל"ת)
    1 25/06/2020 21:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא הבנתי אפיו מילה אחת בכותרת (ל"ת)
    לא הוגן 25/06/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    dw 25/06/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    כתבה טובה. אפשר להפנות את תשומת הלב שלפי ניתוח שאלביט הדמיה, האמא של מדיקל, העלתה למאיה, המניה של אלביט הדמיה צריכה להיות שווה פי 3 ממה שהיא נסחרת כיום. זה אמנם לא אגח אבל יכול להיות מעניין. אם גמידה או אינסייטק יעלו עוד אז אפילו עוד יותר.
  • רז 26/06/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    .
  • 2.
    עוד שקרן מרוקאי (ל"ת)
    שקרניהו 25/06/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמנו עין עליך (ל"ת)
    רשות ני"ע 25/06/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.