קורונה סין ישראל
צילום: גיא בן סימון, istock Manjurul
משבר הקורונה

בעוד סין וקוריאה חוזרות למסלול, גרמניה וארה"ב עדיין בהכחשה

גם אנחנו בישראל בדרך הנכונה, אבל אזרחי ישראל חייבים להערך לתקופה של בידוד; ברגע שישראלים יפסיקו לחזור מחו"ל - ונבודד את המדינה במשך שבועיים-שלושה - הווירוס פשוט ייעלם
תומר קורנפלד | (6)

סין חוזרת למסלול, גם דרום קוריאה נמצאת בכיוון הזה

סין - ממנה התחילה הצרה הזוכה לשם covid-19 משחררת את תושבי חוביי הנצורה לאחר חודש וחצי-חודשיים. החזרה למסלול היא איטית, מלווה בפחד וחשש אבל זה יקרה בהדרגה. הנשיא הסיני הגיע לבקר בחוביי וניתן לומר שהטיפול שלהם בוירוס היה נכון ומועיל.

איטליה מבודדת את כולם

- הצרה הגדולה של אירופה מדווחת על 881 נדבקים בלבד ביממה האחרונה (לעומת 1,800 נבדקים). איטליה מאמצת את הצעדים של סין ומכריזה על בידוד מלא של כלל האוכלוסייה במדינה (כ-60 מיליון תושבים). זאת הדרך היחידה שבה ניתן להתגבר על הוירוס וזה מהלך נכון. מבחינתי - הנתונים של האיטלקים כבר לא מטרידים יותר ובשבועות הקרובים ידעכו מאחר והמדינה משכילה לבצע את הצעדים הנכונים (גם אם באיחור....).

גרמניה וארה"ב עדיין בהכחשה

שתי הכלכלות החזקות במערב מתכחשות לקורונה ולהשפעה שלו. לאנגלה מרקל לא אכפת ש-60-70% מהאוכלוסיה של גרמניה יחטפו קורונה. במלים אחרות - למרקל לא אכפת שלמעלה מ-50 מיליון גרמנים יקבלו את הנגיף וימותו ממנו כ-1.8 מיליון אזרחים גרמנים. גם לטראמפ יש יציאות באין כניסה - הוא לא מוצא סיבה למה לעשות בדיקות לקורונה. העקשנות של המנהיגים האלו - עלולה לעלות לעולם המערבי ביוקר רב. 

בעוד שגרמניה מדווחת על 341 נדבקים ביממה האחרונה - ניתן לראות שכל גרמניה נדבקת בנגיף הקורונה בקצב מהיר מאוד - ספרד מובילה את הבלאגן עם 464 נדבקים, צרפת עם 372 נדבקים, שוויץ ונורבגיה מרימות רראש עם 123 נדבקים ו-173 נדבקים. תמונת מצב מעט בדיליי נמצאת בבריטניה, הולנד ושבדיה. תעקבו גם אחרי דנמרק שמספר הנדבקים שם הוא אמנם נמוך - 262 נדבקים בלבד - אך צירפה לעצמה 172 נדבקים בתוך יממה וקפצה כמה מקומות בדירוג.

הנעלם הגדול - אירן 

המספרים ביממה האחרונה קצת מדברים על האטה בקצב הנדבקים - 881 בסה"כ. המדינה הערבית היא המדינה השלישית בעולם במונחי נדבקים אך המספרים שם גבוהים בהרבה. יש דיווחים כי האירנים הצליחו להדביק בווירוס את חסן נסראללה - ואם המידע הזה נכון - הרי שמה שישראל מנסה לעשות כבר הרבה מאוד שנים - עשה וירוס קטן מאוד. 

אנחנו בישראל בדרך הנכונה

יותר ויותר סימנים כי הבידוד של המדינה הולך ומתקרב. לצד סגירת הגבולות והחלת בידוד על כל מי שמגיע מחו"ל - יותר ויותר טיסות מבוטלות. ישראלים נמצאים בארץ ולא יוצאים - וזאת הדרך הנכונה למגר את הווירוס. 

הבעיה האמיתית נמצאת במספר הנדבקים שממשיך לעלות וביממה האחרונה הגענו ל-70. בארץ כמו שלנו - 70 נדבקים זה הרבה. למעשה - אנחנו נמצאים בדיליי של בערך 48 שעות בעניין הזה מאחר ומרגע שאדם חשוד בקורונה ומבוצעת בדיקה - התוצאות מתקבלות רק תוך 48 שעות. ההתנהגות של התושבים הינה מופתית - אך צריך אדם חולה אחד שמפר את הוראות הבידוד (ויש לא מעט כאלה) באופן שלא ימנע את התפרצות הווירוס. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בואו נעשה השוואה - באיטליה כולה החליטו על בידוד חלקי ב-2000 תושבים ובידוד מלא בכ-8000 תושבים. באיטליה כולה יש 60 מיליון תושבים. בהשלכות לישראל - מספר המפתח שלדעתי יוביל לבידוד מלא של כלל האוכלוסייה תחת הנחות דומות הוא כ-1,000 נדבקים. 

מאחר ומשרד הבריאות הוא קצת יותר טוב וקצת יותר מחמיר מאשר איטליה, ומאחר ומדינת ישראל לא יכולה לקלוט 1,000 נדבקים ולטפל בהם (אין מכונות הנשמה מספיק....) - אני חושב שבידוד חלקי/מלא של כלל האוכלוסייה צפוי להתרחש כאשר מספר הנדבקים יגיע ל-400-600 בסה"כ ואנחנו לא רחוקים משם. 

אזרחי ישראל חייבים להערך לתקופה של בידוד

עם זאת, מספר הנדבקים בישראל ממשיך לטפס והגיע ל-70 כאשר ביממה האחרונה נוספו עוד כ-21 נדבקים. אני עוקב וקורא את הניתוח האפידימיולוגי שלהם ורואה שרוב הנדבקים הם ישראלים שחזרו מחו"ל או אנשים שנדבקו ממגע קרוב מחולה מאומת (ככל הנראה, אשה, ילד, וכו). אני גם מגלה שיש אנשים שחזרו מחו"ל היישר לבידוד בלי לטייל בתיאטרון, ברמי לוי, ובקניון רננים - וזה מה שצריך. ברגע שישראלים יפסיקו לחזור מחו"ל - ונבודד את המדינה במשך שבועיים-שלושה - הווירוס פשוט ייעלם. 

התושבים בישראל חייבים, חייבים, חייבים להערך לתקופה של בידוד של שבועיים-חודש לפחות. חשוב להצטייד, בתרופות, מסכות פנים, דלק לרכב, מזון - קטניות, שימורים, חטיפים לילדים. מים לא באמת צריך וזה לא הכרחי. משרד הכלכלה אמר שיש מזון בחנויות - אבל מי ירצה ללכת לקנות אוכל בחנות עם אנשים בעלי פוטנציאל לקורונה? 

השבוע הבא יהיה השבוע הקריטי ביותר מבחינת מדינת ישראל בטיפול בקורונה. בשלב הזה משרד הבריאות אוסר על התכנסויות של יותר מ-2,000 איש ולדעתי בתוך כמה ימים זה יוחמר עוד יותר ועוד יותר - עד בידוד מלא. 

אני חושב שכדאי שפיקוד העורף יתחיל לתפוס שליטה על המצב וכבר ייערך על ידי גיוס מילואים נרחב על מנת לשלוט בסדר היום. אני קראתי על גיוס מילואים חלקי אבל צריך יהיה להרחיב אותו. כמה עשרות חיילים זה לא מספיק.

אני מקווה שאנחנו לא נגיע למצב של בידוד במדינת ישראל אך התרחיש הזה נראה לי מוחשי יותר מתמיד. אנחנו עניין של ימים בודדים מהכרעה בנושא - וכל יום שעובר ללא קבלת הכרעה בנושא - הוא קריטי ויעלה למדינה יקר יותר.

הכותב עורך אתר הוטסטוקס ומפעיל שירות מידע בשוק ההון

הכותב אינו יועץ השקעות. אין בנכתב לעיל המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך. כל הפועל על סמך הסקירה לעיל – לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. נכון למועד פרסום הכתבה – הח"מ אינו מחזיק בניירות המוזכרים בכתבה ואינו מתכוון לפעול בניירות אלו.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    למה 13/03/2020 15:13
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי למה המדינה מחכה שהיו פי 5 חולים. זה לא שפתאום יצוצו עוד מכונות הנשמה. אז למה לחכות?
  • 5.
    איראן היא לא מדינה ערבית= היא פרסית (ל"ת)
    החושף 11/03/2020 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמוליק 11/03/2020 12:06
    הגב לתגובה זו
    באף מדינה חמה גם בלי סגירות ובידודים אין התפרצויות, סינגפור, תאילנד, מצריים השכנה המתויירת שיותר חם שם עכשיו. לא צריך כלום לעשות - מי שחולה יקבל טיפול כמו בכל מחלה אחרת. הנזק מפאניקה כבר פי 10 יותר גדול מסכנת הוירוס.
  • 3.
    פיכסוש 11/03/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
    ישראל זה חרא של מדינה , הרסו את התיירות ,הרסו את הכלכלה ואנחנו בדרך לגיהנום
  • 2.
    אהבתי שאצל הכתב , ההגיון הוא מטורף והמטורף הוא הגיוני (ל"ת)
    אדם 11/03/2020 11:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נכון מאוד (ל"ת)
    חב 11/03/2020 11:24
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.