ההאטה בבנייה מאיימת לסגור את הברז לקבוצת חמת
הירידה בהתחלות הבניה מדאיגה את קבוצת חמת -1.47% , יצרנית הברזים והמוצרים הסינטרים. החברה, הנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 395 מיליון שקל, מעריכה בדו"חות השנתיים כי רצונם של הקבלנים להוזיל עלויות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן עלול לפגוע בתוצאותיה העתידיות. חמת רשמה ברבעון הרביעי של 2017 רווח נקי של 6.67 מיליון שקל, ירידה קלה של כ-5% לעומת תוצאות הרבעון המקביל. במסגרת דו"חותיה עידכנה חמת, כי "בשנים האחרונות, גוברת מוערבות הממשלה בשוק הנדל"ן, המתבטאת במתן תמריצים לסיום פרויקטי מגורים וכן בפרסום מכרזים לקרקעות של רמ"י במסלול 'מחיר למשתכן'. אין בידי החברה להעריך בשלב זה כיצד מעורבות זו תשפיע על תוצאות פעילות החברה, אך תתכן השפעה שלילית עקב רצונם של הקבלנים להוזיל עלויות באמצעות הוזלת הרכש בפרויקטים, לרבות ברזים, מוצרים סניטריים ומוצרי אינסטלציה". בנוגע למצב הנדל"ן כותבים בדו"חות החברה: "בשל העובדה כי עיקר פעילות הקבוצה הינו בישראל, למצב המשק הישראלי השפעה רבה על פעילות הקבוצה, באופן בו האטה כלכלית מביאה בדרך כלל לירידה בצריכה הפרטית הגוררת ירידה במכירות הקבוצה. בנוסף, בתנאים של אי ודאות כלכלית, קיימת נטייה גוברת של הצרכנים לצרוך מוצרים זולים על פני מוצרים איכותיים, נטייה שעלולה להביא לפגיעה במכירות החברה, המתמקדת במוצרים איכותיים". "תחומי הפעילות של הקבוצה הינם נגזרות של ענף מוצרי הבניה ולפיכך מושפעים מהשינויים בהיקפי התחלות וגמר הבניה החדשה מחד ומהיקף השיפוצים בדירות יד שנייה מאידך", נכתב בדו"ח החברה.
בונים על טורקיה חמת נמצאת בשלבים סופיים של הקמת מפעל לייצור כלים סנטריים בטורקה בשטח של כ-30 דונם. להערכת החברה, "המפעל החדש יאפשר לחברה, בין היתר לאור עלויות הייצור הנמוכות בכ-30% עד 40% מאלו שבישראל, להגדיל את היכולת התחרותית מול יצרנים אחרים בעולם, לחדור לשווקים חדשים ו/או להגדיל את חלקה בשווקים הקיימים ולהציע ללקוחותיה מגוון גדול יותר של מוצרים, פעולות אשר קיים קושי בביצוען רק באמצעות המפעל הנוכחי של חרסה בבאר שבע". בשנת 2015 איימה חמת לסגור את המפעל בבאר שבע עקב עלויות תפעול גבוהות בהשוואה למתחרים בחו"ל זאת לאחר ששנה קומת לכן נחתם הסכם עבודה קיבוצי בין המפעל לעובדיו. חמת הסתמכה על הספקת גז טבעי שהיה אמור להוריד את עליות התפעול אולם זה מתעכב ולכן אין שינוי במצב. קשה לומר אם פתיחת המפעל בטורקיה מהווה איום על המפעל בנגב או שהוא ייתן מענה נוסף לצרכי החברה. מלבד הפעילות בטורקיה חמת נכנסת גם לשוק הצפון אמריקאי, במאי 2017 רכשה הקבוצה את מלוא הון המניות של חברת Houzer Inc האמריקאית תמורת כ-11 מיליון שקלים. "Houzer הינה חברה פרטית המאוגדת במדינת ניו ג'רזי, ארה"ב ופועלת בתחום היבוא, שיווק והפצה של מוצרים סניטריים לעיצוב הבית, בעיקר למטבחים ולאמבטיות בארצות הברית", נכתב בדו"ח השנתי של חמת. מלבד הפעולות בשוק הזר, בינואר האחרון השלימה חמת עסקה לרכישה של כ-80% מחברת חזיבנק דיזיין בסכום של 74.7 שקל. חזיבנק פועת בתחום של יבוא, שיווק, מכירה והפצה של חיפויים, ריצופים, שיש, ריהוט לעיצוב ואבזור הבית.
- 8.רק כחלון יכול 06/04/2018 10:10הגב לתגובה זוהורס חברות
- 7.עשו פה בלי סוף חוקים לטובת העובד - וכל הייצור עובר לחול (ל"ת)רגולציה ופופוליסטיות 04/04/2018 18:10הגב לתגובה זו
- 6.קבלן סיני 03/04/2018 12:10הגב לתגובה זוועדיין לא הגיעו. ממש הרבה זמן נסיעה לכאן. מה שמעניין שלפני שנה רק היה מכרז (השהיית זמן) וזכו 4 חברות סיניות וחברה פורטוגזית. עכשיו - ברגע שבודקים מה זה החברות האלה - אז רואים שכל החברות יחד כשיגיעו, אולי יבנו 10 בניינים. זה הכל. זה בסדר ?? לדעתי - לא.
- החולם מטריפולי 03/04/2018 19:03הגב לתגובה זוהורס באובסיביות את הכלכלה בשביל אולי ירידת מחירים של אחוזים בודדים שאולי ישמרו על הכסא שלו על חשבון העתיד שלנו.
- 5.חיים 03/04/2018 05:47הגב לתגובה זוחמת משקיעה בתורקיה אז זה לא תוצרת ישראל אז פרנסה אין ליהודים אז למה לקנות מהם יהודי מפרנס יהודי
- 4.הגולש 02/04/2018 21:09הגב לתגובה זושנות עבר ולא עכב הפעילות
- 3.אלי 02/04/2018 09:03הגב לתגובה זוזאת לאחר ששנה קו(ד)מת לכן נחתם הסכם עבודה
- 2.דש 01/04/2018 22:35הגב לתגובה זוושוב תודה לכחלון
- 1.גג 01/04/2018 21:09הגב לתגובה זונא לשכנע לא להרוויח רווחים מופרכים ומנותקים של 850 אלף שקל לפני מס' וחצי מיליון שקלים אחרי וזה במחיר למשתכן יותר נכון למיליונר, שאנשים יוכלו לקנות ואז לבוא לבכות ,נא ללכת לכחלון ולשכנע הכנסת חברות בנייה זרות בישראל כדי שיורידו את קרטל החנק שלהם על עם שמרוויח חיצוני 6.5 אלף שקל.,

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.