בשנת 2003 מדינת ישראל החליטה להעניק סיוע לעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בקשיים או רוצים להשקיע בעסק שלהם, אך אין ברשותם את ההון לעשות את הצעד כדי לצאת מהקשיים ולדהור קדימה או מנגד, לגדול ולהתפתח.

הסיוע מגיע בערבות מדינה שניתנת לבנקים בגובה של 75% ובתנאי הלוואה אטרקטיביים מהבנקים. טובים בהרבה מאלה שהם יכולים לקבל באופן פרטי. מדובר על ריבית מקסימלית של פריים פלוס 3.5% כשבמקרים רבים הריבית אף נמוכה יותר.

מאז הוקמה הקרן בשנת 2003 ועד היום סכום הקרן לעסקים הקטנים והבינוניים עלה באלפי אחוזים. מימון שעמד על 100 מיליון שקל בלבד בתחילת הדרך עומד היום על כ-7 מיליארד שקל.

אולם, מסתבר כשגם כשהמדינה מגדילה את סכומי הערבות, ציבור העסקים הקטנים בכלל והציבור החרדי בפרט לא לוקח. בשנת 2017, המדינה העניקה סיוע בכ-3 מיליארד שקל בלבד מתוך 6.5 מיליארד שהיא הקצתה. כלומר, פחות מ-50%.

• מהו “אופק ההשקעה” ולמה הוא קריטי
• הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במדינת ישראל נפתחים כל שנה כ-45 אלף עסקים קטנים ובינוניים ונסגרים כ-35 אלף. חלק מהעסקים נסגרים בשל ניהול כושל או הימור לא נכון, אולם ישנם עסקים שנסגרים כתוצאה מצוואר בקבוק של אותו רגע שאין לבעלי העסק את אקסטרה מימון כדי לעשות את הקפיצה. זה בדיוק המקום שקרנות המימון בערבות המדינה יכולים להיות הפתרון האולטימטיבי. הדברים אמורים גם לבעלי עסקים הפותחים עסק.

אז מדוע בעלי עסקים לא מנצלים את ההטבה הזו? מסתבר שישנן שתי סיבות עיקריות שציבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים לא לוקחים את ההלוואות הללו.

1. הם אינם מודעים לקרן.

2. נרתעים מהבירוקרטיה, והכנת תכנית עסקית.

יובל שלו, מנכ"ל "שלו פתרונות כלכליים", המתמחים בליווי בעלי עסקים בבקשת ההלוואה מקרנות ערבות מדינה: "על אף שהמדינה באמת רוצה לתת הלוואות ולעזור לעסקים קטנים ובינוניים להתפתח ולשרוד, רבים מאוד מהם לא מודעים לזה. גם הנושא הבירוקרטי מהווה חסם גדול, כיוון שבעלי עסקים נרתעים מהבירוקרטיה ומחליטים לוותר על אף שהם עומדים בכל תנאי הסף ויכולים לקבל מימון בריביות אטרקטיביות ובערבות מדינה"

אז איך זה עובד?

הקרן לסיוע עסקים קטנים ובינוניים אמנם מאפשרת לבעלי עסקים לקחת הלוואה נוספת על הלוואה קיימת מהבנקים, או סיוע לעסק שנמצא בשלבי הקמה, אך מן הסתם היא לא מחלקת לכל דורש בלי קריטריונים ברורים.

• רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
• "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

ראשית, על בעל העסק להמציא מסמכים אודות העסק כגון:

· דו"חות כספיים של העסק 3 שנים אחרונות או דו"חות כספיים קיימים במידה והעסק בן פחות מ3 שנים

· מאזן בוחן נכון ליום הגשת הבקשה

· דו"ח מע"מ

· טפסי 102- ריכוז עובדים

· שלושה חודשים אחורה של חשבון העו"ש של העסק

· ריכוז ייתרות

· פירוט הלוואות במידה ויש לעסק.

בנוסף, יש להגיש תכנית עסקית הכוללת הסבר על הצורך העסקי של ההלוואה, כלומר, לשם מה הוא מבקש את ההלוואה, פירוט קצר על הענף בו העסק מתמחה ולבסוף תחזית פיננסית ל3-4 שנים קדימה , תוך הצגת נתונים שיראו על שיפור המצב הקיים.

לאחר שמבקש ההלוואה משיג את כל המסמכים הנדרשים הוא שולח אותם לבודק ממשלתי. כיום, ישנם שני גופים חיצוניים אליהם ניתן לשלוח את הטפסים.

1. BDSK

2. גיזה

הבודק הממשלתי עורך בדיקה ראשונית הנקראת בדיקת תנאי הסף הכוללים:

1. אימות שאין לעסק תיק הוצאה לפועל פעיל

2. שאין על העסק כונס נכסים

3. העסק אינו מוגבל בבנק

4. לא חזרו מספר צ'קים של העסק עקב אי פרעון.

לאחר שמבקש ההלוואה עובר את תנאי הסף ומגיש את התכנית העסקית, הבודק הממשלתי מזמן אותו לראיון, על מנת לערוך הכרות אישית עם בעל העסק ולשמוע ממנו הסבר על התכנית העסקית שהגיש.

"הראיון עם הבודק הממשלתי אורך כחצי שעה עד שעה. אחד הדברים החשובים ביותר מבחינת בעל העסק, היא לבוא מוכן, מעודכן ובקיא בכל הפרטים על בית העסק שלו ועל התכנית העסקית שהגיש. כמו כן, בפגישה עצמה בעל העסק בוחר את הבנק ממנו הוא רוצה ללוות את הכסף. כיום ישנם ארבעה בנקים שזכו במכרז : לאומי, מרכנתיל, אוצר החייל ומזרחי" אומר שלו ומוסיף, "ישנם פעמים רבות שבעל העסק מגיע לא בקיא, עונה בצורה מבולבלת ולא מאמין בתכנית העסקית שהוא עצמו הגיש הגורמת לפסילת הבודק הממשלתי את המועמד להלוואה וחבל. חשוב מאוד להגיע מוכן ולדעת את הנתונים החשובים שסביר שיעלו בה".

במידה והבודק הממשלתי מתרשם מבעל העסק וחזונו לגבי קבלת ההלוואה, הוא מעביר המלצה לבנקים לגובה הסכום אותו הוא מאשר להלוות לבעל העסק.

שלו מסביר "בעל עסק קטן או בהקמה זכאי למימון בערבות מדינה עד לגובה של 500 אלף שקל לעומתם, חברה בינונית זכאית למימון של עד 8% מההכנסות השנתיות ועד 8 מיליון שקל, הנמוך מבניהם".

לאחר ההמלצה מגיע הבודק הממשלתי לוועדה הכוללת נציג הבנק אותו בחר בעל העסק ללוות את הכסף, נציג מרשות לעסקים קטנים והבודק הממשלתי כדי לדון בפרטי העסקה. בסופה, מאושר הסכום הסופי אותו ראשי בעל העסק ללוות בערבות מדינה.

שלו: "לפעמים בעל העסק מבקש סכום מסוים, הבודק מאשר אותו או חלק ממנו ובוועדה הסכום שוב יכול להשתנות כלפי מעלה או מטה".

לאחר האישור הסופי, מתחיל המו"מ של בעל העסק עם הבנק על גובה הריבית, שכאמור הריבית המקסימלית אותו יכול הבנק לגבות עומדת על פריים פלוס 3.5%

שלו: "ניהול מו"מ טוב של בעל העסק מוביל לריביות טובות ואטרקטיביות. התחרות בין הבנקים למימון ההלוואה היא יחסית גבוהה כיוון שיש בה פוטנציאל לקוח לתחומים נוספים של העסק ובעליו ולכן, מי שיודע לנהל מו"מ אסרטיבי יוכל גם לקבל ריביות טובות יותר מהרף הגבוה שהמדינה הציבה לבנקים."

כל ההליך שנראה על פניו ארוך, לוקח מקסימום חודש ימים בלבד, ברוב המקרים אף פחות. הקרן של המדינה יעילה מאוד, עובדת מהר ואפשר בהחלט יכולה לסייע להמון בעלי עסקים שלא פונים ובודקים מולה.

חשוב להבין שלא כל הפונים לקרן מקבלים את ההלוואה קיים אחוז לא קטם מהפונים שאינם עומדים בכלל בתנאי הסף או שלא הגישו את כל הטפסים הנדרשים ולכן מועמדותם להלוואה נעצרת עוד בתחילת התהליך. ואחוז נוסך נשללים אצל הבודק הממשלתי, אם בשל אי הכנה מתאימה או הצגת תחזית פיננסית לא הגיונית.

לכן שלב ההכנה, והכרות עם התהליך הוא מרכיב חשוב מאוד בדרך לקבל את ההלוואה.