"קרן הנפט הנורבגית מתכוונת לקחת יותר סיכונים תוך שהיא מתכוונת לנצל את מעמדה כמשקיעה אסטרטגית לטווח הארוך, על ידי הזרמת נזילות בתקופה בה השווקים מתייבשים", כך אמר בראיון ל"פיננשל טיימס", מנהל הנכסים הראשי במשרד האוצר הנורבגי של הקרן הריבונית הגדולה ביותר בעולם.

קרן הנפט של נורבגיה החלה לנהל נכסים בשנת 1996 שהיקפם כיום מוערך ביותר מ-600 מיליארד דולר - כ-1% משווי השוק של כל ניירות הערך (מניות ואג"ח) הנסחרים בעולם. הקרן הודיעה כי היא בוחנת שינוי אסטרטגיה באופן בו תעדיף השקעות בחברות קטנות הנסחרות בדיסקאונט על פני השקעות בחברות גדולות ויציבות.

אחר הצעד הזה, שיכול לסמן את המגמה החדשה בשוק, יעקבו מקרוב גם קרנות ההשקעה הציבוריות השמרניות יותר כגון הקרנות הריבוניות של מדינות המזרח התיכון ואסיה, שמנהליהם יצטרכו לחשוב מחדש על אסטרטגית ההשקעה שלהם. דוגמא לקרן כזאת היא הקרן הריבונית של אבו-דאבי, הקרן השניה בגודלה בעולם, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-400 מיליון דולר.

לא קרן ממוצעת

"הקרן הזו היא לא קרן ממוצעת. יתכן שאנחנו יכולים לעשות יותר על מנת להגדיל את החשיפה שלנו למגוון סיכונים מערכתיים שמגלמים בחובם פרמיה" אמר Pal Haugerud אשר במסגרת תפקידו במשרד האוצר הנורבגי מנהל צוות של 12 איש אשר מחליטים כיצד להשקיע את נכסי הקרן הנורבגית. הכסף תחת ניהולו שווה ערך לניהול 120 אלף דולר עבור כל אחד מ-5 מיליון אזרחי נורבגיה.

הקרן הידועה גם בשם Norges Bank Investment Management והממשלה הנורבגית בוחנות את אסטרטגיית השקעה שלהן בקפידה, לאחר שנאלצו לעמוד בביקורת קשה מבית בצל הפסדים כבדים שהובילו לתשואה שלילית של כ-23% במהלך המשבר הפיננסי ב-2008.

אחד החשדות היה שהקרן מנוהלת באופן אגרסיבי מידיי, אולם מחקר אקדמי שבוצע בהוראת הממשלה הגיע למסקנה שהניהול של הקרן הריבונית דווקא היה פאסיבי מידיי. הדוח האקדמי המליץ לקרן לבחון השקעות עם החזרים שיהיו מעל למה שנחשב לפרמיית הסיכון המקובלת בהשקעות בני"ע, זאת לפי התאוריה שלאורך זמן השקעה במניות מספקת תשואה עודפת ביחס להשקעה באגרות חוב ממשלתיות.

הממשלה בוחנת כעת כיצד יכולה הקרן לנצל מספר גורמי סיכון להם קורא Haugerud: "שלושת המאפיינים המייחדים את הקרן: יכולת השקעה לטווח ארוך, גודל ובעלות ממשלתית".

טריליון דולר שקונים בזול ומוכרים ביוקר

עד כה היתה עוגת ההשקעות של קרן הנפט הנורבגית מחולקת - 60% במניות ו-40% באגרות חוב, כאשר נתח מזערי גם הושקע בנכסים אחרים כגון נדל"ן. כעת הכוונה היא להפוך אותה לאגרסיבית יותר. נציין כי הקרן מחזיקה בממוצע 2.25% מכל מניה של חברה ציבורית שנסחרת באירופה. על פי ההערכות, תוך עשור צפויים נכסי הקרן לזנק אל מעל לטריליון דולר.

הקרן כבר גיבשה כללים אשר מחייבים אותה, למשל, לרכוש מניות ולמכור אג"ח כאשר מחירי המניות נופלים ומחירי האג"ח עולים. "יתכן שאנחנו יכולים לבחון דרכים נוספות לפיתוח אסטרטגיית ההשקעות על פי הכללים הנ"ל. אחד הפרויקטים שלנו הוא לבחון את האסטרטגיה שנקראת time-varying risk premia' אשר הרעיון שלה הוא לקנות בזול ולמכור ביוקר" אמר Haugerud.

לפני כשבועיים דווח כי הקרן הריבונית של נורבגיה המשיכה למכור אגרות חוב של מדינות גוש האירו, בעיקר של איטליה וצרפת וגם של בריטניה במהלך הרבעון השני של 2012, אך והגדילה את השקעותיה באפיק האג"חי בגרמניה, ארה"ב, ביפן ובאג"ח מט"חי בשווקים המתעוררים הגדולים כגון סין, ברזיל והודו. בנוסף דיווחה הקרן כי במהלך הרבעון הקטינה את החשיפה שלה למניות, על רקע הטלטלה בשווקים.