הדיבורים הבלתי פוסקים על מלחמה עם אירן מעלים את סף החרדה בקרב תושבי ישראל. הסוגיה שבמרכז השיח הציבורי היא האם ישראל באמת תוכל למנוע מאירן לייצר נשק גרעיני. שאלה אחרת שמשום מה הפכה למשנית יותר היא האם העורף הישראלי ערוך לספיגה של אלפי טילים בשעת מלחמה.

יו"ר האיגוד הישראלי לניהול מבנים, תמיר מינץ, אומר שמבדיקה שנעשתה על ידי האיגוד עולה שכ-"80% מהמקלטים בבנייני דירות באזור המרכז אינם במצב שמיש ונדרש טיפול יסודי על מנת להחזיר אותם למצב תקין". עוד מספר מינץ שעל חלק ניכר מאותם מתקנים השתלטו דיירים בבניין ובפועל ניכסו לעצמם את המרחב המוגן הציבורי, וועדי הבתים פנו לאיגוד בבקשה לסיוע.

"כמה מהמשפחות לילדים הפכו את המקלט למקום בילוי הכולל מיני שולחן סנוקר, ערימות ג'אנק וקופסאות צעצועים שתופסות שטח רב. ניסיתי לבקש מהם לפנות לפחות את הארגזים והצעצועים שהם אינם משתמשים בהם וקיבלתי תשובה שהם משתמשים בהכל. עכשיו, לך תריב עם השכנים שלך שלא מבינים שזה לא חדר ההווי ובידור שלהם, אלא תעודת ביטוח לכל דיירי הבניין", אומר ראש ועד הבית בבניין בצפון תל אביב.

מינץ מוסיף שקיימים מקרים חמורים אף יותר בהם נמנעת גישת הדיירים למקום כשאחת המשפחות בקומה הופכת את הממ"ק למחסן פרטי. "קיבלנו עשרות פניות בנושא הזה מוועדי הבתים בכל חודש מהחודשים האחרונים, זה משהו שעד לפני חצי שנה פשוט לא קרה", אומר מינץ. באיגוד מסבירים שאותן פניות מתווספות לפניות רבות נוספות שעניינן שאלות פרקטיות של תחזוק המקלט או הממ"ק, וכיצד ניתן לוודא את יעילותו. את מבול הפניות מייחסים באיגוד הישראלי לניהול מבנים לחששות מפני הצפוי בכל הנוגע להתקפת מנע אפשרית של ישראל או ארה"ב על מתקני הגרעין באירן.

באיגוד מדגישים שהכוונה בחוסר שמישות, אינה למקלטים וממ"קים הרוסים, אלא לכל מרחב מוגן שאינו יכול למלא את הייעוד שלו כרגע; אם בשל מערכות אטימה פגומות ובלתי מתוחזקות כיאות, מערכת מים או ביוב שאינן מתפקדות, פגומות או בלתי מתוחזקות, מצב תברואתי או מבני שאינו מאפשר שהות לזמן סביר בו לכלל דיירי הבניין או הקומה (בהתאם לייעוד). עם זאת ברוב המקרים מדובר בשימוש במקלט לצרכים אחרים מלבד הגנה, על ידי כל הדיירים בבניין, על ידי חלקם או על ידי דייר ספציפי באופן שפוגם מיכולתו למלא את תפקידו בכל רגע נתון.

מהי המלצת האיגוד כשהסיבה לחוסר תקינות היא השתלטות דיירים על המקלט או הממ"ק? "לרוב המלצנו לנסות ללבן את העניינים באופן עצמאי, כיוון שממילא הליכים משפטיים לוקחים זמן ו'דם רע' בין שכנים אינו דבר מומלץ. אבל היו מקרים שהמלצנו ללכת לעו"ד המתמחה בתחום", אומר מינץ.