נגיד בנק ישראל נשא היום הרצאה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ובין השאר הסביר מדוע הגידול בגרעונות וביחסי החוב של המשקים המפותחים הגדולים (ארה"ב, בריטניה, יפן), לא הביא לעלייה בתשואה על האג"ח הממשלתיות באופן שיקשה על הממשלות להמשיך לגייס חוב. "הצמיחה עדיין מאוד איטית, ולכן אין חשש לאינפלציה, בנקים מרכזיים קונים אג"ח לכל אורך העקום, בבריטניה, למשל, הבנק המרכזי רוכש קרוב למחצית מאגרות החוב שמנפיקה הממשלה", מסביר פישר ומוסיף "השווקים ממשיכים, ככל הנראה, לייחס אמינות לממשלות אלו", בהתייחס לממשלות אשר עדיין יכולות לגייס חוב בעלות נמוכה יחסית. מנגד מדינות כספרד ואיטליה מתמודדות עם עלויות גיוס הון גבוהות - אג"ח המדינות נחסרות בתשואה של כ-6.5% וכ-6% בהתאמה ומכבידות על כל גוש האירו. הבנק המרכזי האירופאי עומד בפני דילמה האם כמות הכסף גדלה כבר ברמה מספקת, או שהוא יכול לסייע לצמיחה על רכישת אגרות חוב ממשלתיות? "את התשובה איננו יודעים, אבל ברור שה-ECB מודע מאוד לחשיבות של שאלה זו". "ישנו אפיק נוסף שדרכו ניתן, אולי, לעודד את הצמיחה באירופה - מדינות שיש להן מספיק מרווח פיסקלי יכולות לבצע הרחבה פיסקלית, והרחבת הביקושים שתנבע מכך תחלחל בסופו של דבר גם למשקים האחרים. עם זאת, בהחלט ייתכן שלא כל המשקים בעלי היכולת ירצו להגדיל את ההוצאות באופן זה", מציע נגיד בנק ישראל. בנוסף נאמר כי "מדינות גוש האירו לא יכולות לפחת את שער החליפין הנומינלי שלהן זו מול זו, אולם הן יכולות לבצע פיחות פנימי, על ידי הפחתת רמת המחירים במשקים השונים. למשל, הפחתת מיסים ישירים, שתפחית את עלויות התעסוקה, תסייע לשפר את כושר התחרותיות של המדינות שבמשבר". פישר מזכיר כי במצבים קיצוניים, כמו למשל בישראל שאחרי תכנית הייצוב, ניתן אפילו לפקח על המחירים לתקופת מה. "אני בספק אם ניתן לעשות זאת באירופה המודרנית, אבל ניתן לפחות לא לפעול בכיוון ההפוך, כלומר, להמנע מהעלאת מחירים של המוצרים שהממשלה אחראית על מחיריהם". לסיכום נאמר בנושא האירופי: "כל שנותר לנו הוא לאחר לשכנינו האירופאים הצלחה בהתמודדות שהם עומדים מולה, ולהמשיך לעקוב מקרוב על ההתפתחויות, שאין ספק שישפיעו גם עלינו"