בזכות המיזוג שהושלם הכנסות סרגון ב-2011 זינקו ב-78% לשיא של 445 מיליון דולר

בשורה התחתונה נפלו רווחי החברה ברבעון הרביעי בכ-62% ל-2.3 מיליון דולר. הדוחות החזקים ממחישים את השפעת רכישתה של נרה נטוורקס
יעל גרונטמן |

חברת סרגון פירסמה היום (ג') את דוחותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2011 כולה. החברה המתמחה המובילה בעולם לפתרונות backhaul (תקשורת אלחוטית בין תחנות הבסיס והמתג הראשי), הציגה שיא בהכנסות השנתיות שזינקו ב-78% והסתכמו ב-445.2 מיליון דולר. גם הכנסות הרבעון הרביעי זינקו ב-77% ל-118.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה סרגון מדווחת ברבעון הרביעי על ירידה חדה של כ-62% ברווח נקי על בסיס Non-GAAP ל-2.3 מיליון דולר, או 6 סנט למניה. זאת לעומת רווח נקי Non-GAAP ברבעון הרביעי של 2010 של 6.1 מיליון דולר, או 17 סנט למניה רגילה ומניה בדילול מלא. נציין כי הרווח הנקי ברבעון הרביעי ב-2011 כולל נטרול של הוצאות חד פעמיות בגין אופציות לעובדים בסך של 2 מיליון דולר והוצאות בסך של 8.4 מיליון דולר, הקשורות ברכישת נרה נטוורקס בחודש ינואר 2011. בקופת החברה היו בסוף השנה מזומנים ושווי מזומנים בסך של 49.5 מיליון דולר. הדוחות החזקים ממחישים את השפעת רכישתה של נרה נטוורקס ועל הפיכת החברה לשחקנית ה- backhaul העצמאית המרכזית ביותר בשוק התקשורת האלחוטית, מבחינת התמחות מקצועית ומגוון הפיתרונות שהיא מספקת לשוק, ולאחת מעשר חברות ההיי טק הישראליות הגדולות הנסחרות בנאסד"ק, מבחינת היקפי מכירות שנתיים. עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון נטוורקס אומר, כי "אנו מדווחים על הכנסות גבוהות, שיפור ברווח הגולמי ובריווחיות ברבעון הרביעי, הנובעים מהמשך הוצאתם לפועל של תוכניות החברה. אני שמח לומר, כי הליך המיזוג העסקי עם חברת נרה הושלם. אנו מאמינים כי ההחלטה שקיבלנו להיות הראשונים למנף את הסבב האחרון של המיזוגים בתעשייה, בשילוב עם אינטגרציה מהירה, יובילו אותנו לגידול בנתח השוק ולהמשך תהליך הצמיחה כמתמחה מספר 1 בעולם לפתרונות backhaul אלחוטיים". פלטי מוסיף, כי "אנו צופים, כי הכנסות הרבעון הראשון של 2012, יהיו דומות להכנסות הרבעון הרביעי של 2011, בשל סביבה מקרו כלכלית מאתגרת לצד חששות פוליטיים בחלק מהגיאוגרפיות, אשר מקשות על ספקי התקשורת. יחד עם זאת, אנו צופים לגידול בצבר ההזמנות, בין היתר בשל גידול במספר הלקוחות החדשים. התחזית שלנו ל-2012 היא צמיחה של 10-12%, ושיפור הדרגתי בתוצאות העסקיות. היעד שלנו לסוף שנת 2012 הוא רווח גולמי של כ-35% ורווחיות תפעולית של כ-8-9%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אראסאל יורדת 5.4% אנרג'יקס ב-5%; ת"א 35 מאבד 1%

המסחר בבורסה מתנהל בירידות כאשר עונת הדוחות צוברת תאוצה; הדוחות של הבנקים החלו לזרום עם הבינלאומי שמדווח על תוצאות חזקות ותשואה להון של 18.3%, נקסט ויז'ן מדווחת על רווחיות גבוהה אך ירידה בצבר ההזמנות, בזן רושמת הפסדים הודות להשבתה במלחמה אנרג'יקס יורדת אחרי דוח עם רווח קטן בשורה התחתונה ורכבת ההרים באוגווינד ממשיכה
מערכת ביזפורטל |

הירידות בבורסה מעמיקות כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 1% ומדד ת"א 90 יורד 1.1%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 2.3% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 1.5%, מדד הנדלן יורד 1.1% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.4%.


הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%


הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.

מניות במוקד

נאייקס נאייקס 5.26%   חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.