הכללית כובשת את טבלת השכר במגזר הציבורי; מי מקבל 107 א' ש' בחודש?
בעיתוי כל כל סימבולי כש-277 רופאים מתמחים לא הגיעו הבוקר לבתי החולים מפרסם היום משרד האוצר את טבלת שיאני השכר במגזר הציבורי, ומי עומד בראשם? גדעון סהר, מנהל מחלקה כירורגית חזה בשירותי בריאות כללית עם שכר חודשי ממוצע בסך של 107.2 אלף שקלים.
מלבד סהר בעשירייה הראשונה של שיאני השכר במגזר הציבורי התברגו עוד חמישה עובדי כללית: במקום השני מנהל יחידת כירוגית כלי דם עם שכר חודשי ממוצע בסך של 95.1 אלף שקלים. במקום החמישי מנהל מחלקת גסטרואנטרולוגי עם שכר חודשי ממוצע בסך 92 אלף שקלים. ומיד אחריו במקומות שש ושבע נמצאים רופא מומחה במחלקה קרדיולוגיית ומנהל מרפאה עם שכר של 91 אלף שקלים ו-87.2 אלף שקלים בהתאמה. במקום השלישי בראש רשימת שיאני השכר ניצב עובד בחוג המשולב מאוניברסיטאת בר אילן ששכרו החודשי הממוצע מסתכם בכ-94.9 אלף שקלים. במקום הרביעי התברג מנהל ראשי בתעשייה האווירית עם שכר חודשי ממוצע של 92.9 אלף שקלים.
עוד עולה מהדו"ח שהממונה על השכר והסכמי עבודה, אילן לוין, הגיש היום את הדו"חות כי פרופ' מנואל טרכטנברג , שעמד עד לאחרונה בראש הועדה לשינוי חברתי כלכלי, משתכר 77,220 שקל לחודש והוא נמצא במקום השני בקרב שיאני השכר במוסדות להשכלה גבוהה ובמקום ה-18 ברשימת שיאני השכר במגזר הציבורי.
הוצאות על שכר העובדים בשירות המדינה - 50.5 מיליארד שקלים
בשנת 2010 עלה השכר הממוצע בשירות המדינה ב-6.89% נומינאלית ועמד על 13,630 שקלים לעומת 2009. הוצאות השכר בגופים הציבוריים כולל נתונים על כ-750 גופים ציבוריים ומתייחס ל-312,015 עובדים. הגופים המדווחים בדו"ח מחולקים למספר קטגוריות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים נתמכים
- 8.תמשיכו להצביע ביבי זה מה שתקבלו (ל"ת)אין אצלו צדק חברתי 11/10/2011 07:33הגב לתגובה זו
- מפ" ם וסטאלין 11/10/2011 14:46הגב לתגובה זולאחרונה משתמשים חסרי מוח והם לא מעטים במונח קפיטליזם חזירי ההסטוריה מוכיחה שהסוציאליזם הוא החזיר האמיתי. הדבר האחרון שההמון יקבל בסוציאליזם יהיה צדק חברתי.
- 7.מנהיג העבדים 10/10/2011 16:46הגב לתגובה זוצדק חברתי זה לא לזרוק עצמות לעבדים . האציל ( מעל מליון שקל בשנה )טרכטנברג ישב בראש ועדת אצילים לצדק חברתי .
- 6.אחד 10/10/2011 16:42הגב לתגובה זומחלקה. תסתכלו על השכר של המזכירה/המנקה/מחלקת התה בחברת חשמל ועל שעות העבודה שלהם,ואת זה תשוו למה שמקבל היום רופא מתמחה. המתמחה מקבל הרבה הרבה פחות,ורק אם הוא עובד בשתי משרות הוא מליח להגיע לשכר המזכירה בחברת החשמל/נמל חיפה/מקורות ועוד.
- 5.דינה 10/10/2011 15:58הגב לתגובה זווהממונה על השכר.
- 4.יוסי 10/10/2011 15:32הגב לתגובה זופרטיים, כמה תקבלו?
- 3.אלי 10/10/2011 15:29הגב לתגובה זושדברו על סוציאליזם ובעצם היו החזירים הגדולים השמאל האדום מנסה גם היום לחזור לשלטון בדרך עוקפת ע" י הבטחות שוא להמונים ומופע אמנים, " צדק חברתי" , כבר היינו בסרט המנוול הזה.
- 2.rubi 10/10/2011 15:25הגב לתגובה זוהאינטרס של האוצר להציג כל הזמן כמה גבוה עובדי המדינה מרוויחים וכמה האוצר צודק כשהוא נלחם במקבלי השכר האלו. מה עם להציג את מרבית העובדים שמרוויחים הרבה פחות ולפעמים נזקקים להשלמות כאלה ואחרות?! למה לא להציג את השכר החציוני ולא רק את הממוצע שמושפע ממקבלי השכר הגבוה? למה לא להציג את המלחמה שהאוצר " עושה" בשביל אלה שמקבלים שכר כה נמוך? למה, למה ושוב למה??? מה עם דמי ההבראה (המליוני ש" ח) שלא שולמו לעובדי המדינה בזמן המשבר ב 2008, מה האוצר עשה עם הכסף הזה, האם העביר למעוטי היכולת או שמר בקופתו וממשיך " לבכות" שאין כסף? אילן לוין שכל הזמן נלחם נגד ונגד, מתי תראה שאתה נאבק בעד?!
- 1.נילי 10/10/2011 15:12הגב לתגובה זוהנקראים משלימים למינהם משלים רגיל או פלטינה. זה היוזמה שלהם ,לספר לנו כל מיני סיפורים של הזדקקות בשעת הצורך וגובים בשל כך מאות מליונים. אנו כבר מבוטחים שנים בפלטינום, ולאחרונה התווכחו אתי על 100 ש" ח (יש לי גם את כל מסמכי ההתכתבות) בגין בקור ברמב" מ לאחר תאונה!

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
