בנק ישראל: "סבירות נמוכה כי המשק ייכנס למיתון; נראה המשך התמתנות בנדל"ן"

מפרוטוקול דיוני הריבית לחודש ספטמבר עולה כי הציפיות לאינפלציה ירדו משמעותית בעקבות המחאה החברתית, הירידה במחיר הסחורות, מדד יולי וציפיות הצמיחה
לירן סהר | (16)

ריבית בנק ישראל נותרה בחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 3.25% ושיעורה אושר פה אחד על יד כל חברי ההנהלה. מפרוטוקול הדיונים שפורסם היום (ב') עולה כי בחודש האחרון ירדו משמעותית ציפיות האינפלציה והן עומדות כעת על 2%-2.5%. לדבריהם, הרקע לירידתן של ציפיות האינפלציה היה ירידות של מחירי הסחורות, מדד יולי, שהפתיע בשיעורו הנמוך, ציפיות להאטה בצמיחה והמחאות החברתיות נגד יוקר המחיה.

לדברי חברי הוועדה, "בריבית הנוכחית המדיניות המוניטרית עדיין מרחיבה ולאור ההתגברות הסימנים להאטה כלכלית משמעותית בעולם המפותח ואולי אף כניסה למיתון מחודש נראה כי החזרת הריביות בעולם ובישראל לרמות נורמאליות תתבצע על פני תקופה ממשוכת יותר ממה שהיה צפוי לפני כמה חודשים ואולי תהיה כרוכה גם בהפחתות ריבית במדינות שעוד אפשר."

עוד צוין כי למרות הירידה ברביע השני בקצב גידול הייצוא, הפעילות המקומית עדיין גבוהה וישנה סבירות נמוכה כי המשק הישראלי נמצא כעת בתחילתו של מיתון. כמו כן, צוין כי לאחר קצב צמיחה גבוה ברביעים האחרונים, אין זה בלתי סביר שתהיה האטה מסוימת. הוזכרו בין היתר המשך הגידול הצריכה הפרטית לנפש, בניכוי בני קיימא, ההשקעה בבנייה למגורים שצפויה להמשיך לגדול על רקע הגידול המתמשך בהתחלות הבנייה וההשקעה במכונות וציוד.

ניכר כי נושא הדיור פחות מטריד את בנק ישראל. לדבריהם, שינוי כיוון בריבית, הצעדים המקרו יציבותיים אשר ננקטו צפויים להמשיך ולרסן את הביקוש לדירות. יחד עם זאת , במקרה הצורך, הוזכר כי ישקלו צעדים נוספים.

"קצב העלייה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה אך נרשמה בו התמתנות זה החודש השני; בחודש יוני עמד על 12.5%. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. מדד מחירי הדיור, המתבסס על חוזי השכירות, ונכלל במדד המחירים לצרכן, המשיך לעלות: בחודש יולי הוא עלה ב-0.4%, וב-12 החודשים האחרונים ב-5.6%."

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    תומאס בריטברט 13/09/2011 08:50
    הגב לתגובה זו
    למה אני לא יכול ליסבול אותך ואת ביבי ....תגיד לי...
  • 11.
    גדי 13/09/2011 07:25
    הגב לתגובה זו
    יהיה מיתון קשה מאד,וכבר יש מיתון רק שאצלנו הכל בדי ליי..
  • 10.
    לפני שנה הוא אמר שאין בוע בנדל" ן (ל"ת)
    זוכר 12/09/2011 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אחד העם 12/09/2011 22:19
    הגב לתגובה זו
    מי שטעה בעבר איך נאמין לו בהווה
  • 8.
    לכולם אינטרס לשחק בס 12/09/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
    משהו מסריח בנתונים הרשמיים האינפלציה גבוהה בהרבה, יש מגוון דרכים לביצוע ההטעיה בסטטיסטיקה למשל עדכון מאוחר של משקולות הסקטורים שעולים ואחכ פיגור כשהם יורדים. לדוגמא כל עוד המחיר נמוך המשקל נמוך לכן עליית המחיר לא מורגשת. כשהמחירים בשיא מתבצע עדכון משקל ואז הירידה סוחבת את המדד חזק מדי למטה.
  • 7.
    קוקו 12/09/2011 16:59
    הגב לתגובה זו
    השתית נמוכה כ 3.2% בממוצע בכל אחת משלוש השנים האחרונות,,,,זאת למרות התיקרות של עשרות אחוזים במןצרי המזון ,הדיור ,האנרגיה ובשרותי מוסך ואצל עוכרי הדין. ועוד שרותים ומוצרים רבים.
  • 6.
    אני חושב 12/09/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
    קנה דולרים כולם צחקו ועכשיו?? היחיד שראה את הקריסה בהאה עלינו ועל כל העולם!! ניסה ומנסה להגן בכל כוחו על המדינה ולא על המטבע...הוא לא מחויב לומר את מחשבותיו לתקשורת אבל בעתיד כולם יודו לו
  • עדיין בהפסד גדול. נקווה שיתאפס.. (ל"ת)
    ארה" ב רוצה $ נמוך 12/09/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שבי 12/09/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    הריבית תרד יעברו לבורסה אבל מי שנכווה לא ימהר לחזור
  • שוינדלר 12/09/2011 19:29
    הגב לתגובה זו
    פינוי הגדה קרוב מתמיד גם ישראל שלנו הסכימה לתוכנית הסעודית 50 מיליארד דולר יטיסו את מחירי הדירות, הבורסה ל600 עד סוף השנה
  • 4.
    פישר אני כבר לא אוהב אותך (ל"ת)
    אזרח 12/09/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תומאס בריטברט 12/09/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    של ממשל זה בהרס מעמד ביניים.לך מפה אתה פשוט לא נסבל יותר.
  • דוד 12/09/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    מתי אתה חושב להוריד את הריבית ל0 כמו באמריקה
  • 2.
    זה נכון פישר הוא בוגד בכלכלה. (ל"ת)
    מוטי טיפ 12/09/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתעדכן 12/09/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    וזו רק התחלה. אנחנו לפני שבע שנות רעב.
  • תומאס בריטברט 12/09/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    המיתון כבר פה.היום קרסו כל החברות פאר קומבינה ישראל מחר יקרוס נדל" ן ומחרתים תיקרוס מדיניות כלכלית שלך.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.