"הפער הגדול בין מחירי הדירות לשכר הדירה יכול להעיד על התפתחות בועה"

כך אומר יוסי מעלם, כלכלן המאקרו הראשי של אנליסט. כלכלני דיסקונט: "כל עוד קצב הגידול במשקי הבית גבוה ביחס להיצע, הרי שמחירי השכירות צפויים דווקא להמשיך לעלות"
לירן סהר | (8)

ביום ו' פרסם בנק ישראל את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, לפיו סעיף הדיור רשם עליה של 0.5%, בעוד שהמדד הכללי עלה בשיעור של 0.2%. ד"ר יוסי מעלם, כלכלן המאקרו הראשי של אנליסט, אומר כי בעבר התרומה של ירידת הדולר להתמתנות האינפלציה הייתה גבוהה, שכן על פי סקר שכר דירה של הלמ"ס רוב חוזי השכירות עד לשנת 2005, כ-90%, היו צמודי דולר, כאשר כיום הם מהווים רק 5%.

"המשמעות היא ירידה ניכרת בתמסורת שבין הדולר לאינפלציה בהשוואה לעבר, אם כי התמסורת עדיין קיימת הן דרך מחירי מוצרי יבוא הנקובים בדולרים והן דרך אותם חוזי שכירות (מעטים מאוד) שנותרו צמודי דולר", מסביר מעלם.

לדבריו, האינפלציה הגבוהה מקורה בעלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות המושפעים בעיקר מההתרחשויות הגלובליות, והן מעלייה ניכרת במחירי הדיור, הנמדדים בעיקר על פי חוזי שכירות של דירות (מתחדשים וחדשים). "למרות התרומה הניכרת לאינפלציה של מחירי הדיור בשלוש השנים האחרונות, הם עלו בתקופה זו בצורה מתונה מאוד, 16%, בהשוואה לעלייה (הנומינלית) הניכרת במחירי הדירות, 55%.

מתחילת 2008 ועד תחילת 2011 עלו מחירי הדירות ריאלית במצטבר בכ-40%, כאשר בכל אחת משלוש השנים חלה עלייה ריאלית של 6.5%, 15.4% ו-12.5%, בהתאמה. בחודשים האחרונים, נובמבר 2010 - פברואר 2011, חלה אף האצה בעליית מחירי הדירות, דבר המסביר בין היתר את חששו של בנק ישראל שהתבטאו בשלוש העלאות ריבית רצופות. "הפער הגדול בין שיעור העלייה במחירי הדירות לשיעור עליית מדד הדיור (התשואה על הדירה) יכול להעיד על התפתחות בועה".

"מאידך", מוסיף מעלם, "בעשור שקדם לשנת 2008 חלה בישראל ירידה ריאלית מצטברת של כ-25% במחירי הדירות, בעד שברוב המדינות המפותחות היו עליות מחירים ניכרות. העלייה בריבית בנק ישראל ובתשואות אגרות החוב הממשלתיות בחודשים האחרונים, מקטינות את אטרקטיביות ההשקעה בדירה ומטרתן להביא במהלך הזמן להתמתנות מסוימת בשוק הנדל"ן. במקביל, חייבת הממשלה להוציא אל הפועל תכניות להגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן".

נירה שמיר, כלכלנית מאקרו בבנק דיסקונט, בסקירתה הכלכלית, מדגישה כי הצעדים האחרונים שננקטו על ידי בנק ישראל, למיתון ענף הנדל"ן, ובהם גם העלאת הריבית החדה, אמורים להפחית את הביקוש לדירות לבעלות ואף לגרום להסטה מסוימת מביקושים לרכישת דירות לביקוש לשכירת דירות. לכן, כל עוד קצב הגידול במשקי הבית גבוה ביחס להיצע, הרי שמחירי השכירות צפויים דווקא להמשיך לעלות.

לדברי שמיר, שני גורמים יכולים למתן תופעה זו ולתרום לירידה, או לפחות האטה במחירי השכירות: 1. מיתון משמעותי בענף הנדל"ן כולו שישפיע גם על מחירי השכירות. "להערכתנו, הסבירות לתרחיש זה הינה קטנה יחסית".

2. הגדלת ההיצע של דירות באופן רחב ומהיר. "למעשה, הממשלה כבר החלה בצעד זה, אולם ייקח זמן מסוים עד למימושו בפועל. אולם, באם הציבור יאמין כי המחירים ירדו בעתיד, הרי שגורם זה עצמו צפוי להשפיע מוקדם יותר על ירידת מחירי הדירות והשכירות (למשל, על ידי המתנה עם רכישת דירות)".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יאיר 20/04/2011 19:49
    הגב לתגובה זו
    240 חודשי שכירות הן תשואה של 5 אחוזים, וזה מחירה של דירה, לא כולל שיקלולים ותוספות וכמובן מגרעות.
  • 4.
    נדדמה לי 20/04/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    לא ריבית ולא כלום וגם לא מחיר הדירות ,ולא שכירות , הבעייה של רוב האנשים !! משכורות נמוכות מדיי ..... במקביל אין שום עזרה מהמדינה עבור ילדינו ? אז משכנתא - שכר דירה ממש לא הבעייה . תחשבו על זה . המדיניות =לדרוך על האזרח הפשוט והם דואגים לעצמם .
  • לנדמה לי מעניין מה שאתה כותב (ל"ת)
    ויקטור 20/04/2011 20:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה זה ? " יכול להעיד על התפתחות בועה" (ל"ת)
    נדבקתם מפישר המשורר? 19/04/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מ 19/04/2011 10:43
    הגב לתגובה זו
    הריבית כרגע היא שלילית וזה שורש העניין . ישנם מאות משקיעים שקנו מס דירות להשקעה ..וממש אין מחסור בדירות (ראה יד 2 ) ריבית ריבית ריבית ...סטנלי ישן בהליכה
  • ויקטור 20/04/2011 20:03
    הגב לתגובה זו
    ירדה
  • 1.
    אלי. 18/04/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    כאשר רוצים להשוות מחיר דיור למדינה אחרת , אפשרי רק ע" י מספר חודשי עבודה הנדרשים לקניית דירה ממוצעת נכון להיום ישראל היא בין 3 המדינותת היקרות בעולם ולא תעזור כל תכמנולוגיה אחרת כי דירה עולה כסף,וכשאין מספיק כסף,אי אפשר להשתעבד לקירות לכל החיים,ובוודאי לא לגנוב. לידיעתך-שוכרי דירות לא עומדים גם בעלייה של 16%,כי השכר לא עלה בהתאם לכך,ולכן התשואה יורדתורק משקיע שלא מבין קונה/משקיע 1,000,000 ש" ח,כדי לקבל 3,000 ש" ח,שלא לדבר על מס רכישה 50,000,מתווך 21,000 ועו" ד 5,000 ש" ח ובקיצור כמעט שנה וחצי רק כדי להחזיר הוצאות והכל לפני שיפוצון,כאב ראש וגם שוכר שמתעלם ממך.פעם היה כדאי.
  • גם היום זה כדאי . מניסיון אני מדבר (ל"ת)
    ויקטור 20/04/2011 20:01
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.