מקצצת בבשר החי: אלווריון צפויה לפטר השבוע כ-150 עובדים, מרביתם בישראל
בחברת אלווריון נערכים לגל נוסף של פיטורים. חברת ציוד התקשורת צפויה להודיע השבוע ביום ד' במקביל לפרסום תוצאותיה השנתיים על מהלך פיטורים הכולל כ-150 עובדים, מרביתם מועסקים במשרדי החברה ברמת החי"ל. עבור עובדי אלווריון מדובר במכה קשה היות וזה יהיה גל הפיטורים השלישי אותו עורכת החברה בשנתיים האחרונות. החברה מתמודדות עם האטה בפעילותה לצד ירידה בהכנסות והפסדים כבדים. מהלך זה נועד (כמו גם המהלכים הקודמים) לאפשר לחברה להתקרב לרווחיות. חברת אלווריון העסיקה בשנת 2007 לא פחות מ-1,043 עובדים בישראל ובעולם. על רקע המשבר בעולם הצטמצמה מצבה כוח האדם של החברה בלמעלה מ-20% והיא מעסיקה היום כ-800 עובדים. את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 חתמה החברה עם ירידה של 16% במכירות ל-155 מיליון דולר והפסדיה עמדו על 21.6 מיליון דולר. בחברה מקווים שצמצום ההוצאות התפעוליות הוא מהלך שיקרב את החברה למעבר לרווחיות.
- 9.ש. 01/02/2011 19:17הגב לתגובה זועם משכורת של 150,000 ש" ח לפטר עובדים טובים של 5,000 ש" ח בעומר שגורמים להפסדי עתק לחברה !. מנהלים שכושלים פעם אחר פעם עם משכורת של 60,000 ש" ח נשארים בחברה, ומהנדסי פיתוח עם נסיון בתחום עם משכורת ממוצעת של 25,000 ש" ח מפוטרים. גם ילד קטן יודע המ יקרה, אבל המנכ" ל הנוכחי לא מבין.
- 8.שירה 30/01/2011 22:18הגב לתגובה זוחיובית לעתיד החברה. הפירות יבואו בעוד כמה חודשים. גם ככה המחיר של המניה נמוך מאוד אז היא מתומכרת לפי חברה של 50 מליון מחזור שנתי והיא עושה 200 מליון שנתי עם 95 מליון מזומנים בקופה.
- 7.ניראה חנון. רואים שקיבל כפות כשהיה ילד (ל"ת)יוסי 30/01/2011 20:57הגב לתגובה זו
- 6.מענין מהו שכרם של המנכל היו" ר ושאר הבכירים??? (ל"ת)לורין 30/01/2011 09:51הגב לתגובה זו
- 5.ציון 30/01/2011 09:50הגב לתגובה זוומי הבא בתור?... אלטייר ?
- 4.ברוריה 30/01/2011 09:44הגב לתגובה זובמקרה שלנו - צרת רבים - נחמת טיפשים...
- 3.מעניין כמה מהם קנון דירה בשנתיים האחרונות (ל"ת)ספקולנט 30/01/2011 09:38הגב לתגובה זו
- 2.להתראות WiMax, ניפגש בLTE (ל"ת)העורב 30/01/2011 08:52הגב לתגובה זו
- 1.הנביא 30/01/2011 08:50הגב לתגובה זוהמנכ" ל מחייך, והעובדים בוכים.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
