הדפסת הכסף, מהלך אמריקני שהופך לפארסה מזיקה
בשבוע שעבר חזר והדגיש נגיד הפד, ברננקי, את מחויבותו של הבנק המרכזי האמריקני להשלמת הסבב השני (QE2) בסך 600 מיליארד דולר בתכנית ההרחבה הכמותית שבה נקט בימי שיא המשבר.
תכנית זו, שזכתה בסבב הראשון שלה לתשואות משוקי ההון והצליחה להשפיע לחיוב גם על הכלכלה, הולכת והופכת לפארסה מיותרת ומזיקה, שבסופו של דבר פוגעת במוניטין החשוב כל כך של בנק מרכזי.
כיצד ייתכן שמה שנחשב אתמול למענה ראוי למצב הופך היום למיותר ולמזיק? התשובה טמונה בגוף השאלה - במצב. ובמקרה זה מצבה של כלכלת ארה"ב ומצבה של הכלכלה העולמית.
בסיטואציה שהייתה, הריבית ירדה כבר קרוב לאפס ועדיין סירבה כמות הכסף במשק לגדול. כלומר, יצרני הכסף של הכלכלה - הבנקים, סירבו לתרגם את הירידה במחיר הכסף להגדלת האשראי. אחוזי תסמונת פוסט-טראומה מאירועי 2008, המשיכו הבנקים לצמצם ולצמצם את תיקי האשראי שלהם ולצבור מזומנים. לכן, היה הגיון רב בטענת ראשי הפד כי נחוצה התערבות נוספת בשוק האשראי, על מנת לפצות על הקטנת תיקי האשראי של הבנקים.
היום המצב שונה למדי. המשק האמריקני החל כבר מזמן להתאושש ולמרות הקצב האיטי והמרגיז מדובר בתהליך מתמשך ולא בפרץ חיובי אקראי שתכף נמוג. הבנקים חזרו להעניק אשראי והכלכלה העולמית בצמיחה ברורה. כעת בא הפד וטוען כי הסביבה האינפלציונית נמוכה מדי ושמטרת תוכנית ה-QE2 היא להעלות את הציפיות האינפלציוניות וכך לחזק את ההתאוששות הכלכלית.
טענה שגובלת בהבל מוחלט. זאת, מפני שבמקום לתת לצרכן האמריקני זמן להתאושש מהפגיעה העצומה שספג הונו בשנים האחרונות, שולח לו הפד מעין "כרטיס ברכה" בנוסח: "קנה מהר כי מחר יהיה יקר יותר". אם המטרה היא התאוששות בת קיימא אין פתרונות קסם, צריך לתת לזה זמן.
מעבר לזה, הפגיעה החמורה באמת היא בצרכני שאר העולם ובפרט בשווקים המתעוררים. סל הצריכה הממוצע שם מורכב בעיקר ממוצרים בסיסיים. יצירת אינפלציה פירושה עמים שלמים שיצטרכו לשלם יותר על אותם מוצרים שאי אפשר בלעדיהם. ההכנסה הפנויה שלהם תיפגע וכך גם הביקוש למוצרים שאינם בסיסיים.
ההדפסה האמריקנית יוצרת בשלב הזה של מחזור העסקים נטל על כלכלת העולם
מדוע נוהג כך הבנק המרכזי? הסבר אפשרי לכך הוא הניסיון להפעיל לחץ פוליטי על מדינות אחרות כדי שיאפשרו למטבעות המקומיים להתחזק מול הדולר, מה שיאיץ את התאוששות היצוא האמריקני.
במילים אחרות, מה שהאמריקנים נוהגים לכנות "מניפולציה במטבעות" כשמדובר בממשל זר, הוא מדיניות מוניטרית קבילה כשמדובר בארה"ב עצמה.
כך או כך, מדובר בתוכנית שנזקה בשלב זה גדול בהרבה מתועלתה. הנחמה היחידה היא שמדובר בסכום קטן באופן יחסי, ולכן הנזק לא יהיה כה גדול. עם זאת, אם הדפסת כסף היא פתרון בכול מצב, מי ערב לנו שאחרי QE2 לא יבוא QE3?
מאת: ערן כהן, מנהל קרנות חו"ל מגדל שוקי הון
- 3.רוני 30/01/2011 22:27הגב לתגובה זוברננקי והבנק המרכזי יודעים שאובמה נכנס בתקופה הכי גרועה בכלכלת אמריקה . אין לאובמה בינתיים שום תוכנית כלכלית וכנראה גם לא תהיה . לכן הבנק המרכזי משתמש בכל מה שיש ,עד שכנראה יגיע נשיא חדש עם תוכנית מעשית ליציאה מהמשבר.
- 2.אחד שהיה שם 30/01/2011 11:21הגב לתגובה זומחירי מוצרי המזון הבסיסיים עולים השכר (הנמוך ממילא) נשחק ומגיעים למצב שכבר לא מפחדים למות בהפגנות אלא למות מרעב
- 1.א לוי 30/01/2011 09:39הגב לתגובה זואני לגמרי מסכים עם מה שכתבת אלא שיתכן שדברים שרואים משם לא רואים מכאן ברננקי פוחד מאוד מדפלציה ולכן ממריץ את השווקים כי בדפלציה הקריסה תהיה גדולה יותר מ 2008 המחיר - כל מה שתיארת בכתבה וזה מחיר גדול במיוחד בשווקים מתעוררים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
