הדפסת הכסף, מהלך אמריקני שהופך לפארסה מזיקה

הדפסת הכסף האמריקנית יוצרת בשלב הזה של מחזור העסקים נטל על כלכלת העולם, הסבר אפשרי לכך הוא הניסיון להפעיל לחץ פוליטי על מדינות אחרות כדי שיאפשרו למטבעות המקומיים להתחזק מול הדולר מה שיאיץ את התאוששות היצוא האמריקני
ערן כהן | (3)

בשבוע שעבר חזר והדגיש נגיד הפד, ברננקי, את מחויבותו של הבנק המרכזי האמריקני להשלמת הסבב השני (QE2) בסך 600 מיליארד דולר בתכנית ההרחבה הכמותית שבה נקט בימי שיא המשבר. תכנית זו, שזכתה בסבב הראשון שלה לתשואות משוקי ההון והצליחה להשפיע לחיוב גם על הכלכלה, הולכת והופכת לפארסה מיותרת ומזיקה, שבסופו של דבר פוגעת במוניטין החשוב כל כך של בנק מרכזי. כיצד ייתכן שמה שנחשב אתמול למענה ראוי למצב הופך היום למיותר ולמזיק? התשובה טמונה בגוף השאלה - במצב. ובמקרה זה מצבה של כלכלת ארה"ב ומצבה של הכלכלה העולמית. בסיטואציה שהייתה, הריבית ירדה כבר קרוב לאפס ועדיין סירבה כמות הכסף במשק לגדול. כלומר, יצרני הכסף של הכלכלה - הבנקים, סירבו לתרגם את הירידה במחיר הכסף להגדלת האשראי. אחוזי תסמונת פוסט-טראומה מאירועי 2008, המשיכו הבנקים לצמצם ולצמצם את תיקי האשראי שלהם ולצבור מזומנים. לכן, היה הגיון רב בטענת ראשי הפד כי נחוצה התערבות נוספת בשוק האשראי, על מנת לפצות על הקטנת תיקי האשראי של הבנקים. היום המצב שונה למדי. המשק האמריקני החל כבר מזמן להתאושש ולמרות הקצב האיטי והמרגיז מדובר בתהליך מתמשך ולא בפרץ חיובי אקראי שתכף נמוג. הבנקים חזרו להעניק אשראי והכלכלה העולמית בצמיחה ברורה. כעת בא הפד וטוען כי הסביבה האינפלציונית נמוכה מדי ושמטרת תוכנית ה-QE2 היא להעלות את הציפיות האינפלציוניות וכך לחזק את ההתאוששות הכלכלית. טענה שגובלת בהבל מוחלט. זאת, מפני שבמקום לתת לצרכן האמריקני זמן להתאושש מהפגיעה העצומה שספג הונו בשנים האחרונות, שולח לו הפד מעין "כרטיס ברכה" בנוסח: "קנה מהר כי מחר יהיה יקר יותר". אם המטרה היא התאוששות בת קיימא אין פתרונות קסם, צריך לתת לזה זמן. מעבר לזה, הפגיעה החמורה באמת היא בצרכני שאר העולם ובפרט בשווקים המתעוררים. סל הצריכה הממוצע שם מורכב בעיקר ממוצרים בסיסיים. יצירת אינפלציה פירושה עמים שלמים שיצטרכו לשלם יותר על אותם מוצרים שאי אפשר בלעדיהם. ההכנסה הפנויה שלהם תיפגע וכך גם הביקוש למוצרים שאינם בסיסיים. ההדפסה האמריקנית יוצרת בשלב הזה של מחזור העסקים נטל על כלכלת העולם מדוע נוהג כך הבנק המרכזי? הסבר אפשרי לכך הוא הניסיון להפעיל לחץ פוליטי על מדינות אחרות כדי שיאפשרו למטבעות המקומיים להתחזק מול הדולר, מה שיאיץ את התאוששות היצוא האמריקני. במילים אחרות, מה שהאמריקנים נוהגים לכנות "מניפולציה במטבעות" כשמדובר בממשל זר, הוא מדיניות מוניטרית קבילה כשמדובר בארה"ב עצמה. כך או כך, מדובר בתוכנית שנזקה בשלב זה גדול בהרבה מתועלתה. הנחמה היחידה היא שמדובר בסכום קטן באופן יחסי, ולכן הנזק לא יהיה כה גדול. עם זאת, אם הדפסת כסף היא פתרון בכול מצב, מי ערב לנו שאחרי QE2 לא יבוא QE3? מאת: ערן כהן, מנהל קרנות חו"ל מגדל שוקי הון

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוני 30/01/2011 22:27
    הגב לתגובה זו
    ברננקי והבנק המרכזי יודעים שאובמה נכנס בתקופה הכי גרועה בכלכלת אמריקה . אין לאובמה בינתיים שום תוכנית כלכלית וכנראה גם לא תהיה . לכן הבנק המרכזי משתמש בכל מה שיש ,עד שכנראה יגיע נשיא חדש עם תוכנית מעשית ליציאה מהמשבר.
  • 2.
    אחד שהיה שם 30/01/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    מחירי מוצרי המזון הבסיסיים עולים השכר (הנמוך ממילא) נשחק ומגיעים למצב שכבר לא מפחדים למות בהפגנות אלא למות מרעב
  • 1.
    א לוי 30/01/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    אני לגמרי מסכים עם מה שכתבת אלא שיתכן שדברים שרואים משם לא רואים מכאן ברננקי פוחד מאוד מדפלציה ולכן ממריץ את השווקים כי בדפלציה הקריסה תהיה גדולה יותר מ 2008 המחיר - כל מה שתיארת בכתבה וזה מחיר גדול במיוחד בשווקים מתעוררים
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.