כלכלני בנק לאומי: "קצב הצמיחה של היצוא עלול להתמתן בשנת 2011"
שנת 2010 מגיעה לסיומה וכעת הגיעה הזמן להיערך לשנה החדשה ולבדוק מה צופן לנו העתיד. לפיכך, כלכלני בנק לאומי עושים עבורנו את העבודה בכך שהם סיכמו את התוצאות בשוק ההון במהלך השנה החולפץ וכן מספקים לנו תחזית בנוגע לקצב הצמיחה בשנה החדשה.
מתחילת חודש יולי ועד סוף נובמבר, הוסיפו רוב המדדים המובילים בין 15% ל-25% לערכם (להוציא את מדד התל-טק שעלה בשיעור מתון יותר בהשפעת האווירה השלילית בעולם), זאת, לאחר ירידות בחודשים אפריל-יוני.
"העליות בבורסה נמשכו גם במהלך אוקטובר, אולם בנובמבר, המסחר במרבית המדדים התאפיין בחולשה מסוימת ואף בירידות, לעומת החודש הקודם. לחולשה זו קדמה עלייה של מדדי המניות לרמות שיא ולא מן הנמנע שבעוד שנתוני המאקרו של ישראל הם אמנם טובים ביחס ליתר העולם, עדיין היה חשש מפני האפשרות של השפעה שלילית של הקשיים הכלכליים שבעולם המפותח ובפרט במדינות החלשות יותר של אירופה", כך נמסר מהסקירה של בנק לאומי.
אנשי מחלקת המחקר בבנק מציינים כי "אמרנו לא פעם שהעליות בשוק ההון הישראלי נתמכות על ידי תנאי הרקע הטובים של הכלכלה המקומית, לצד הרמה הנמוכה של שערי הריבית, המניעה את המשקיעים לעבור לאפיקי השקעה המאופיינים ברמת סיכון גבוהה יחסית. אולם, מדי פעם, עלינו לשוב ולשאול את עצמנו, האם גם הפעם נשמרים תנאי הרקע תומכי הגאות בבורסה?".
בתשובה לשאלה משיבים כי "מצד אחד, צמיחת הכלכלה הישראלית מעודדת. לפי אומדן ראשוני של הלמ"ס, צמח המשק הישראלי ברבע השלישי של השנה בקצב שנתי של 3.8%. זאת בהמשך לשיעורי הצמיחה הגבוהים ברבעונים הקודמים. מנגד, ההאטה בצמיחה המסתמנת במדינות המערב, מקרינה על היצוא הישראלי שהוא מנוע צמיחה חשוב ביותר".
הראייה להחלשות בקצב היצוא ניתן היא נתוני סחר החוץ לתחילת הרבע האחרון של השנה אשר הצביעו על חולשה ביצוא הישראלי שמקורה בחולשה של השווקים במדינות היעד. עם זאת, הענפים הקשורים בפעילות המקומית בישראל, כמו בנייה וצריכה, המשיכו להראות צמיחה נאה.
מבט קדימה
במבט קדימה צופים בלאומי כי "קצב הצמיחה של היצוא עלול להתמתן במהלך שנת 2011, בין השאר, בשל המצב העגום באירופה ובארה"ב. על רקע ההרחבה המוניטארית הגדולה בישראל, שאינה מתאימה למשק הצומח בקצב של 4% עם אינפלציה של 3%, אנו מתחילים לזהות מהלכים של אינפלציה של מחירי נכסים".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
