דו"ח מבקר חריף: המחדל בשירותי הכבאות - "רובץ לפתחו של אלי ישי"
מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מותח ביקורת קשה על משרדי הממשלה ובעיקר על משרד הפנים ואלי ישי, שר הפנים,
הדו"ח "מעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", כתב לינדנשטראוס. הדו"ח מראה כי משרד הפנים לא קידם את הטיפול בשירותי הכבאות במסגרת הסכויות שהיו בידיו ושמשרדי ממשלה נוספים, בדגש על משרד האוצר, לא שיתף עמו פעולה באופן מספק.
"אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו", כתב מבקר המדינה. בדו"ח קורא המבקר לשרי הממשלה "לחדול מגלגול האחריות" ולמנוע את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות.
מלבד שר הפנים ישי, מבקר המדינה מותח גם ביקורת על התנהלותם של שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק. המבקר קורא למשרדים לשתף פעולה וליישם את החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לכבאות והצלה.
התקופה אותה בחן מבקר המדינה הינה מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש יוני 2010, כאשר תשובות הגופים המבוקרים עודכנו במהלך חודשי הקיץ האחרון. הדו"ח מגלה כי לקחי העבר לא נלמדו. לדברי המבקר, הליקויים שנמצאו בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה במלחמת לבנון השניה לא רק שלא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר.
לינדנשטראוס ציין כי נמצאו ליקויים בעניין היערכות שירותי הכבאות, נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם, פריסת התחנות ולכלי רכב וציוד. המבקר מזהיר שבגין ליקויים אלה עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום. לינדנשטראוס מאשים את הגופים השלטוניים ב"גרירת רגליים" ובניהול ויכוחים על המחדלי שאף העצימו את האסון בשריפה באחרונה בכרמל.
המבנה האירגוני
בחודש מאי 2008 החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכיבוי והצלה ואף נקבעו לוחות זמנים ליישום החלטה זו. עם זאת, מהדו"ח עולה כי עד לסיום הביקורת לא חל כל שינוי במבנה שירותי הכבאות. לא רק זאת, המבקר מציין כי משרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת ממשלה זו.
בנוסף, הדו"ח מציין כי קיימות בעיות הנוגעות לתיאום סמכויות ואחריות בין פיקוד העורף ושירותי הכבאות. הבעיה שעולה היא העובדה שלשירותי הכבאות חסר מטה פיקוד ומערכת שליטה מרכזית, כך שבעת חירום יהיה על פיקוד העורף להיות בקשר עם גופים רבים.
הכשירות המבצעית
בשירותי הכבאות קיים מחסור בכוח אדם הן בשת שיגרה והן בשעת חירום, קובע הדו"ח, תוך שנאמר כי נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את עניין התאמת התקנים במערכת לגידול ולפיזור האוכלוסיה. הדו"ח אף מאשים באופן אישי את נציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, בכך שלא קבע תקן כבאות עדכני, אף שישי הסמיך אותו לכך.
הדו"ח מציין כי תקן כוח האדם בשירותי הכבאות לשגרה עומדת על 1,948 משרות מהן 1,381 בתפקיד כבאי משמרת. עם זאת, בפועל מצבת כוח האדם עמדה על 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות כבאי משמרת - פער של 263 משרות, מהן 186 של כבאי משמרת. עוד נמצא בביקורת כי חיילי מילואים של פיקוד העורף אינם יכולים לשמש כתחליף לכבאים האזרחיים בשל הכשרה חסרה.
מבחינת הכשרת הכבאים, הדו"ח מציין כי המתקן המשמש את בית הספר לכבאות והצלה אינו מאפשר הכשרה לפי תקנים בין-לאומיים ואף מציין כי עצם השימוש במתקן זה "כרוך בסיכון חיי הכבאים" עצמם. עוד נאמר כי המצב נותר בעינו למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות וכי משרד הפנים לא פעל להביא לפתרונה. עוד נמתחה ביקורת על המכשור שמשמש את שירותי הכבאות, המבוסס על מכשירי קשר ישנים המביאים לעומס ולמגבלות על הרשת.
תקציב הכבאות
בעוד ששר הפנים אלי ישי טען בימים האחרונים כי במהלך כהונתו פעל רבות להגדלת תקציב שירותי הכבאות, מדו"ח המבקר עולה כי רק בחודש מאי 2010 משרד הפנים הציב דרישה תקציבית בשל המחסור בציוד, שאף היא הייתה "מצומצמת". המבקר מתח ביקורת על התנהלות משרדי הפנים והאוצר שלא פעלו לגבש תוכנית מוסכמת בעניין.
מציין הדו"ח, התקיימו דיונים עד לרמת רה"מ בנימין נתניהו, אך עם זאת, במשך של כ-9 חודשים, לא חלה התקדמות בנושא, עד להחלטת ממשלה שהתבלה ביולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות", בה הורתה לנציבות הכבאות להשלמת חוסרי הציוד בתקצוב של 100 מיליון שקל שיגיעו ממשרדי הפנים והאוצר.
בנוסף, המבקר מציין כי לשירותי הכבאות אין בכלל תקציב ייעודי לביצוע אימונים, זאת בנוסף לכך שהם אינם משתתפים כנדרש באימוני פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית.
שיתוף הפעולה בין הארגונים
שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף, המשטרה, מגן דוד אדום ושירותי הכבאות, לא רק שלא השתפר מאז מלחמת לבנון השניה והלקחים שהועלו, אלא אף נחלש, מציין הדו"ח. בנוסף, נאמר כי רשות החירום הלאומית לא קימה את הטיפול במוכנות שירותי הכבאות לזמן חירום ואת שיתוף הפעולה בין הגופים, עך אף שלשם כך הוקמה.
בעיה נוספת שהועלתה בקשר שבין הגופים היא העובדה שלפיקוד העורף, האחראי בזמן חירום על התגוננות האוכלוסייה, אין השפעה על בניין הכוח - הכשרת הכבאים - ועל קביעת צרכי השירותים בזמן חירום.
לבחון העברת שירותי הכבאות ממשרד הפנים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
