דו"ח מבקר חריף: המחדל בשירותי הכבאות - "רובץ לפתחו של אלי ישי"

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מותח ביקורת קשה על משרדי הממשלה ובעיקר על משרד הפנים ואלי ישי, שר הפנים, בדו"ח מיוחד שפרסם היום בעניין היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום. המבקר מגדיר את הדו"ח כ"חמור מאוד".

הדו"ח "מעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", כתב לינדנשטראוס. הדו"ח מראה כי משרד הפנים לא קידם את הטיפול בשירותי הכבאות במסגרת הסכויות שהיו בידיו ושמשרדי ממשלה נוספים, בדגש על משרד האוצר, לא שיתף עמו פעולה באופן מספק.

"אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו", כתב מבקר המדינה. בדו"ח קורא המבקר לשרי הממשלה "לחדול מגלגול האחריות" ולמנוע את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות.

מלבד שר הפנים ישי, מבקר המדינה מותח גם ביקורת על התנהלותם של שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק. המבקר קורא למשרדים לשתף פעולה וליישם את החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לכבאות והצלה.

התקופה אותה בחן מבקר המדינה הינה מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש יוני 2010, כאשר תשובות הגופים המבוקרים עודכנו במהלך חודשי הקיץ האחרון. הדו"ח מגלה כי לקחי העבר לא נלמדו. לדברי המבקר, הליקויים שנמצאו בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה במלחמת לבנון השניה לא רק שלא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר.

לינדנשטראוס ציין כי נמצאו ליקויים בעניין היערכות שירותי הכבאות, נמצאו חוסרים בכל הנוגע לכוח האדם, פריסת התחנות ולכלי רכב וציוד. המבקר מזהיר שבגין ליקויים אלה עלולה להיגרם פגיעה חמורה מאוד בכשירותם המבצעית של שירותי הכבאות בעת חירום. לינדנשטראוס מאשים את הגופים השלטוניים ב"גרירת רגליים" ובניהול ויכוחים על המחדלי שאף העצימו את האסון בשריפה באחרונה בכרמל.

המבנה האירגוני

בחודש מאי 2008 החליטה הממשלה על הקמת רשות ארצית לכיבוי והצלה ואף נקבעו לוחות זמנים ליישום החלטה זו. עם זאת, מהדו"ח עולה כי עד לסיום הביקורת לא חל כל שינוי במבנה שירותי הכבאות. לא רק זאת, המבקר מציין כי משרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום החלטת ממשלה זו.

בנוסף, הדו"ח מציין כי קיימות בעיות הנוגעות לתיאום סמכויות ואחריות בין פיקוד העורף ושירותי הכבאות. הבעיה שעולה היא העובדה שלשירותי הכבאות חסר מטה פיקוד ומערכת שליטה מרכזית, כך שבעת חירום יהיה על פיקוד העורף להיות בקשר עם גופים רבים.

הכשירות המבצעית

בשירותי הכבאות קיים מחסור בכוח אדם הן בשת שיגרה והן בשעת חירום, קובע הדו"ח, תוך שנאמר כי נציבות הכבאות לא בחנה בשנים האחרונות את עניין התאמת התקנים במערכת לגידול ולפיזור האוכלוסיה. הדו"ח אף מאשים באופן אישי את נציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, בכך שלא קבע תקן כבאות עדכני, אף שישי הסמיך אותו לכך.

הדו"ח מציין כי תקן כוח האדם בשירותי הכבאות לשגרה עומדת על 1,948 משרות מהן 1,381 בתפקיד כבאי משמרת. עם זאת, בפועל מצבת כוח האדם עמדה על 1,685 משרות, מהן 1,195 משרות כבאי משמרת - פער של 263 משרות, מהן 186 של כבאי משמרת. עוד נמצא בביקורת כי חיילי מילואים של פיקוד העורף אינם יכולים לשמש כתחליף לכבאים האזרחיים בשל הכשרה חסרה.

מבחינת הכשרת הכבאים, הדו"ח מציין כי המתקן המשמש את בית הספר לכבאות והצלה אינו מאפשר הכשרה לפי תקנים בין-לאומיים ואף מציין כי עצם השימוש במתקן זה "כרוך בסיכון חיי הכבאים" עצמם. עוד נאמר כי המצב נותר בעינו למרות התרעות חוזרות ונשנות של נציבות הכבאות וכי משרד הפנים לא פעל להביא לפתרונה. עוד נמתחה ביקורת על המכשור שמשמש את שירותי הכבאות, המבוסס על מכשירי קשר ישנים המביאים לעומס ולמגבלות על הרשת.

תקציב הכבאות

בעוד ששר הפנים אלי ישי טען בימים האחרונים כי במהלך כהונתו פעל רבות להגדלת תקציב שירותי הכבאות, מדו"ח המבקר עולה כי רק בחודש מאי 2010 משרד הפנים הציב דרישה תקציבית בשל המחסור בציוד, שאף היא הייתה "מצומצמת". המבקר מתח ביקורת על התנהלות משרדי הפנים והאוצר שלא פעלו לגבש תוכנית מוסכמת בעניין.

מציין הדו"ח, התקיימו דיונים עד לרמת רה"מ בנימין נתניהו, אך עם זאת, במשך של כ-9 חודשים, לא חלה התקדמות בנושא, עד להחלטת ממשלה שהתבלה ביולי 2010 בעניין "שיפור מערך הכבאות", בה הורתה לנציבות הכבאות להשלמת חוסרי הציוד בתקצוב של 100 מיליון שקל שיגיעו ממשרדי הפנים והאוצר.

בנוסף, המבקר מציין כי לשירותי הכבאות אין בכלל תקציב ייעודי לביצוע אימונים, זאת בנוסף לכך שהם אינם משתתפים כנדרש באימוני פיקוד העורף בתחום ההתגוננות האזרחית.

שיתוף הפעולה בין הארגונים

שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף, המשטרה, מגן דוד אדום ושירותי הכבאות, לא רק שלא השתפר מאז מלחמת לבנון השניה והלקחים שהועלו, אלא אף נחלש, מציין הדו"ח. בנוסף, נאמר כי רשות החירום הלאומית לא קימה את הטיפול במוכנות שירותי הכבאות לזמן חירום ואת שיתוף הפעולה בין הגופים, עך אף שלשם כך הוקמה.

בעיה נוספת שהועלתה בקשר שבין הגופים היא העובדה שלפיקוד העורף, האחראי בזמן חירום על התגוננות האוכלוסייה, אין השפעה על בניין הכוח - הכשרת הכבאים - ועל קביעת צרכי השירותים בזמן חירום.

לבחון העברת שירותי הכבאות ממשרד הפנים

בסיכום דבריו ממליץ מבקר המדינה לבחון את הצעותיהם של שר הפנים אלי ישי והשר הקודם מאיר שטריתף להעברת מערך הכבאות למשרד אחד, כמו המשרד לביטחון פנים או משרד הביטחון. עם זאת, המבקר מציין כי בכל מקרה יש לשנות ללא שהות את המבנה "הארגוני הבסיסי" של שירותי הכבאות, זאת מבלי לקשור שינוי זה בהתניה כלשהי במטרה לספק את המענה המיטבי.