מושקעים בגז טבעי? שימו לב איפה נעלמה לכם תשואה של 70%

אריה גורן בוחן את התנהגות מחיר הגז הטבעי והנפט אל מול תעודות הסל העוקבות אחר סוחרות אלו
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות, אם כי מתונות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-1.54%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-40.8% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-40.1% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במתכות התעשייתיות ובסחורות החקלאיות: האבץ עלה ב-12.9%, העופרת עלתה ב-10.3% והחיטה עלתה ב-9.8%. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-2.5% ל-80.5 דולר לחבית, לאחר שביום רביעי שעבר הגיע מחירו עד ל-82.0 דולר לחבית, ערכו הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2008.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה עלייה תלולה בשבוע שעבר בשיעור של 11.55% ל-3,043 נקודות. המדד נמוך כעת מהפסגה הזמנית, 4,291 נקודות, שנרשמה ב-3 ביוני השנה ב-29.0%, אם כי הוא גבוה ב-359% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008.

במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו ירידות קלות בסיכום שבועי. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד ב-0.74% ל-1,079.60 נקודות, המדד נמוך כיום ב-31.5% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-61.9% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-0.11% ל-2,154.47 נקודות, המדד נמוך כיום ב-24.7% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-70.2% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World ירד בשבוע שעבר ב-0.24% ל-1,153.42 נקודות, המדד נמוך כיום ב-31.4% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-68.6% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.

הדולר הוסיף להיחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-0.69% ל-1.501 דולר לאירו, ביחס לין היפני התחזק הדולר ב-1.27% ל-92.04 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בסיכום שבועי ב-0.46%, ושערו היציג האחרון היה 3.692 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

מדוע קשה להרוויח כאשר הסחורה במצב "קונטנגו"?

כפי שנוכחו לדעת לאחרונה משקיעים רבים שהשקיעו בגז טבעי, קשה מאוד להרוויח כאשר הסחורה נמצאת במצב "קונטנגו" ("קונטנגו" מצב שבו מחיר החוזים העתידיים לתקופות ארוכות גבוה ממחיר החוזים לעת הקרובה. המצב ההפוך, שבו מחיר החוזה לעת הקרובה גבוה ממחיר החוזה שבא אחריו, נקרא backwardation). הסיבה לכך היא שכשמגיע מועד פקיעת החוזה יש למוכרו ולרכוש חוזה חדש לפרק הזמן הבא במחיר גבוה יותר, (אף משקיע אינו מעוניין כמובן באספקה ממשית של 1,000 חביות נפט או 10,000 מיליון BTU גז טבעי).

כשהקפיצות במחיר מהחוזה הקרוב לזה שבא אחריו גבוהות מאוד, כפי שהיה לאחרונה בגז הטבעי ובתחילת השנה בנפט הגולמי, כמעט כל העלייה במחיר נובעת מהמעבר מחוזה לחוזה (החוזים לגז הטבעי ולנפט מתחלפים מדי חודש), כך שהמשקיע כמעט שאינו מרוויח מהעלייה במחיר.

אפשר להיווכח באמור לעיל על ידי בדיקה של התנהגות תעודות הסל על נפט וגז טבעי בתקופה האחרונה, תעודות המשקיעות בחוזים עתידיים. מחיר הגז הטבעי עלה מהשפל הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות, 2.508 דולר למיליון BTU, ב-3 בספטמבר השנה ב-90.6% ל-4.78 דולר ביום שישי שעבר. באותו פרק זמן תעודת הסל הפופולארית UNG עלתה ב-21.4% בלבד.

בתחילת השנה היה ה"קונטנגו" במחיר הנפט גבוה מאוד והגיע עד להפרש שנתי של 23.70 דולר לחבית בינואר השנה, ההפרש הגדול ביותר לשנה אחת אי פעם. הדבר הביא רווח גדול למי שהיה לו אמצעי אחסון לנפט אבל רק רווח קטן למי שהחזיק בחוזים עתידיים לנפט. מחיר הנפט עלה מתחילת השנה ב-80% מ-44.60 ל-80.50 דולר לחבית, אבל תעודת הסל USO עלתה רק ב-23.6% באותה עת. בחודשים האחרונים ה"קונטנגו" במחיר הנפט כבר אינו תלול כפי שהיה קודם לכן, כך שהפרש התשואות בין תעודת הסל למחיר הנפט עצמו היה קטן בהרבה; מחיר הנפט עלה ב-35.5% מ-13 ביולי השנה, מועד שבו נרשם במחיר הנפט שפל זמני של 59.4 דולר לחבית, ותעודת הסל USO עלתה ב-29.6% באותה תקופה.

לאחרונה ה"קונטנגו" בחוזים העתידיים על הנפט והגז הטבעי אינו גבוה כמו שהיה, כפי שאפשר ללמוד מהטבלה להלן, כך שיש לצפות להתנהגות טובה יותר של תעודות הסל או בהשקעה ישירה כמו בכלל-פורקס.

בטבלה שלהלן מוצגים מחירי החוזים העתידיים האחרונים לכל חודש בשנה הקרובה לנפט מסוג טקסני מתוק ולגז טבעי בבורסת הסחורות של ניו יורק:

בסחורות החקלאיות, כמו התירס, החיטה והסויה, החוזה העתידי בבורסת הסחורות של שיקגו מתחלף כל חודשיים, כך שקל יותר להשיג עלייה במחיר בתוך תקופת החוזה העתידי.

בטבלה שלהלן מוצגים מחירי החוזים העתידיים האחרונים לתירס וחיטה בבורסת הסחורות של שיקגו:

מצב ה"קונטנגו" משפיע פחות בהשקעה במתכות האצילות. מכיוון שקל יותר לאחסן זהב מנפט או חיטה, קיימות תעודות סל המשקיעות במתכת האצילה הממשית, כך שאין שם בעיה של החלפת החוזים.

תעודת הסל הסחירה ביותר לזהב, ,streetTRACKS Gold Trust, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול GLD מחזיקה ברשותה כיום כמות של 1,108 טון זהב, כמות הגדולה מאחזקות הבנק המרכזי של שווייץ, שברשותו 1,040 טון זהב.

תעודת הסל לכסף, iShares Silver Trust, הנסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SLV משקיעה אף היא בכסף ממשי. תעודות סל לפלטינה ופלדיום ממשיים קיימות גם כן: ETFS Physical Platinum, שסימולה PHPT ו- ,ETFS Physical Palladium שסימולה PHPD, אבל הן נסחרות בבורסות אירופיות בלבד אף על פי שמחירן נקוב בדולרים. לאחרונה נעשה ניסיון להנפיק תעודת סל על פלטינה ממשית בארצות הברית, אבל התנגדות של תעשיית הרכב, בשל חששה מפני עליית מחירי הפלטינה כתוצאה מרכישות מסיביות של תעודת הסל בשוק קטן יחסית, מנעה בשלב זה את הנפקת התעודה (כ-50% מצריכת הפלטינה משמשת לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב).

מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

המחיר של איזה נכס עלה מתחילת השנה והאם זו הזדמנות?

ליאור מהלל, מנהל השקעות בכיר וראש תחום השקעות זרות ב"תכלית בית השקעות", מסתכל על מחיר הסוכר
ליאור מהלל |
המיתון הקשה, ניכר ביתר שאת בשוק הסחורות אשר נמצאות בצלילה עמוקה מרמות השיא אותן קבעו בשנת 2008. פתיחת שנת 2009 לא בישרה טובות עבור הסחורות החקלאיות, ואלו המשיכו לרדת בעשרות אחוזים במהלך החודשיים האחרונים (תירס כ-16% ,סויה כ-13%, חיטה כ-19%). העליה החדה במחיר הנפט ב-2008 סחפה עימה את מחירי הסחורות החקלאיות אשר שימשו בחלקן לייצור תחליפי דלקים דוגמת האתנול. תופעה זו הביאה להגדלת שטחי הזריעה לסחורות ספציפיות ובעיקרן התירס על חשבון שטחי גידול הסחורות למאכל דוגמת החיטה. עם התרסקותו של מחיר חבית הנפט, בועת המחירים שהתנפחה בשנתיים שקדמו לה, איבדה אוויר במהירות ומחירי הסחורות החקלאיות צנחו בחדות כפי שניתן לראות בתעודת הסל העוקבת אחר סחורות חקלאיות (סימול: DBA). קשה שלא להבחין בשונות מסוימת בביצועי הסחורות החקלאיות כבר מתחילת 2009- מחיר הסוכר בולט לחיוב כאשר הוא האמיר בלמעלה מ- 15% ותעודת הסל העוקבת אחר מחירו (סימול: SGG) עלתה בהתאם. כ-70% מתוצרת הסוכר העולמית מופקת מקנה סוכר. יצרניות קנה הסוכר הגדולות בעולם הינן ברזיל, הודו, סין ותאילנד. כ-70% מהסוכר שמופק בעולם נצרך בארץ המקור שלו. ברזיל נחשבת למגדלת הגדולה בעולם של קנה סוכר וגידול זה מקנה לה את המקום הראשון גם בשוק העולמי של האתנול. ברזיל, המדינה בעלת שטחי גידול קני הסוכר הנרחבים ביותר בעולם, משתמשת בדלק מסוג האתנול בהרכב מלא או מהול בבנזין מזה כשלושים שנה ואף מייצאת אותו מחוץ לגבולותיה. הסוכר משמש לזיקוק האלכוהול, בו משתמשים לייצור אתנול הנתפס כאנרגיה נקייה אשר לא מזהמת את הסביבה בפיח. מחיר הסוכר הינו עונתי ונוטה לעלות בין ספטמבר לדצמבר. כבר במהלך 2008, הגיע המחסור בסוכר בשוק העולמי למיליון טונות לפחות. המחסור צפוי להסתכם ב-2009 בכ-4.3 מיליון טונות, בשל קיטון בשטחים החקלאיים ועלייה בצריכת אתנול בעולם הגורמים לביקוש לקנה סוכר. הביקוש לסוכר יחסית קשיח והעובדה שהיצרנית הגדולה של הסוכר היא ברזיל, מפחיתה את תלותו בהתנהגות המטבע האמריקני, בניגוד לסחורות אחרות. השימוש בסוכר לייצור אתנול עלה במהלך 2008 בכ־8% בעקבות התייקרות התירס והאורז, אשר שימשו בעבר כחומרי גלם לייצור דלק. האיחוד האירופאי, ארה"ב, רוסיה, יפאן וסין מובילות את רשימת היבואנים הגדולים של סוכר. הצמיחה בשווקים המתעוררים נותנת אותותיה והצריכה הממוצעת של סוכר לנפש בסין עומדת על כ- 7 ק"ג בשנה מול 23 ק"ג בשאר העולם. הביקוש לסחורות חקלאיות כיום גדול מתמיד, הן למאכל, הן להזנת בעלי חיים והן לייצור תחליפי דלק, כל עוד אין עלייה ברמת המלאי. אם כך, מדוע עלה מחיר הסוכר מתחילת 2009 להבדיל מסחורות חקלאיות אחרות? הירידה החדה והמהירה במחיר הנפט גררה עמה מטה גם את הביקוש לאתנול כתחליף לזהב השחור. בנוסף, היקפי ייצור הסוכר אשר עלו על היקפי הצריכה בשנים האחרונות, הובילו את הודו להקטין את תפוקת הסוכר בכ-30% לרמה של כ-20 מיליון טון כבר מ-2008 ,כאשר ברזיל לא צמצמה את תפוקתה כלל. נקיטת הצעד החריף מצד הודו (היצרנית השנייה בגודלה בעולם), העלתה את החשש להתרחבות המחסור הגלובלי בסוכר, כשהודו עשויה להפוך ליבואנית נטו של כ-2 מיליון טון סוכר לראשונה מ-2006. בצד ההיצע - בארה"ב, באירופה ובברזיל, הצטברו יתרות אתנול של כמיליארד ליטר. בשנה הבאה צפויות יתרות אלו לגדול בכ-50% ובכך להאט את עלית מחיר הסוכר. הסטה של אחוזים בודדים (1% = 700,000 טון סוכר) משימוש בסוכר להפקת אתנול לטובת שימוש לצורכי מאכל עשויה לשפר דרמטית את המחסור הצפוי. להשפעה על מחיר הסוכר יש להוסיף כמובן את ההשקעות של גופים פיננסיים וכן ספקולציות הנוגעות למחירו בטווח הקצר. קשה להאמין, כי הסוכר מהווה סנונית ראשונה לכך שמחירי הסחורות מתאוששים. להערכתנו, הפערים בין מחירו למחירן של שאר הסחורות החקלאיות כנראה יסגרו במהלך החודשים הקרובים כתוצאה מהעברת ייצור סוכר כתחליף לדלקים לטובת ייצור למטרות מאכל ואם בשל התארכות המיתון אשר תקטין את הביקושים ומכאן גם את הצריכה הגלובלית. מאת: ליאור מהלל, מנהל השקעות בכיר וראש תחום השקעות זרות ב"תכלית בית השקעות" העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל" * המידע בכתבה יכול שאינו מלא ואינו מחליף יעוץ אישי בהתאם לצרכיו של כל משקיע.